מרגישה יאוש
לפני 5 חודשים נדלקתי על מישהו ממקום עבודה שלי וגם הוא הראה עניין.
יש ביננו פער של 3 שנים הוא קטן ממני בן 26
הוא נראה מעולה בעייני (דווקה הסביבה בעבודה לא מבינה מה מצאתי בו והוא רק נחמד ולא יותר וממש לא חתיך..)
אני אחת לא מתלהבת מחתיכים להיפך, אלא שמרגע שראיתי אותו ואז יצא לי לעבוד במחלקה שלו. הכרתי את האשיות הביישנית , הבחור המופנם הרגיש ומצחיק נדלקתי עליו בטירוף
הוא היה הראשון שביקש פון אולם נרתעתי בהתחלה כי לא האמנתי שסוף סוף חלום שלי מתגשם שבחור מקסים כזה מגלה בי עניין..
שאחרי חודש בערך שלא נשלחתי לעבוד במחלקה שלו הרגשתי שאני פספסתי הזדמנות. מפה לשם התהלתי לספר לאנשים בעבודה שהוא חמוד וזה עבר מפה לאוזן וגם אליו..
עובדת אצלו במחלקה דיברה איתי עליו והביאה לו את הטלפון שלי..
הוא יצר קשר בווטסאפ..
אחרי זה הוא ממש חיזר אחריי הציע להיפגש, הראה לי כמה שהוא נמשך אלי והרגשתי שהוא ממש בעניין שלי
הוא הציע לי להיפגש והתנשקנו..
מפה לשם לפני פגישה שנייה הוא הודיע לי שהוא נכווה ממערכת יחסים קודם ואינו יכול להכניס אף אחת ללב.. אמר לי שהוא מציע לי קשר פתוח וכעסתי עליו אולם הייתי כל כך בקטע שלו והקוסמתי ממנה ששכבתי איתו. שכבנו פעמיים סך הכל
אחרי זה הוא פשוט התחיל לסנן אותי בהודעות ואפילו דחה את ההצעה שלי להיפגש..אמר לי שהוא מרגיש שאינו מוכן עדיין למערכת יחסים שאינו מרגיש כלום ושהוא רוצה להיות לבד..
עדיין התקשתי לקבל את המציאות ואמרתי לו שאני יחכה לו מתי שכן יהיה פנוי לקשר רציני
אחרי זה השמועות בעבודה רצו על כך שאני מעוניית בו אבל לא סיפרתי לאיש שנפגשנו ואם נשאלתי שיקרתי. יכול להיות שזה עוד סיבה למה דחה אותי
לפני חודשיים הוא התחיל ללמוד.
כל מי שפנתה עליו העובדת לגבי זה שנכיר הוא תירץ שהוא עובד ולומד ולא יכול כרגע להיות במערכת יחסים.
אני מבינה שזה יכול להיות גם סיבה שהוא יעדיף להשקיע בלימודים ובעבודה ואין לו הרבה זמן לחיי אהבה במיוחד שאני לא גרה קרוב אליו.
עבר פחות מחודש שהוא עבר ניתוח בגב ואז נעדר מעבודה עד לפני יום ראשון.
כל הזמן הזה רצו שמועות לא נכונות בעבודה שאני שולחת לו הודעות לגבי מצב הבריאותי שלו ולגבי השמועות לפיטורים כשזה בכלל לא נכון...!
נכון התלבטתי (לא סיפרתי לאיש) לשלוח לו הודעה אבל אמרתי לעצמי בטח הוא יחזור ואני ישאל לשלומו כי לא נעים לי לחפור לו..
באותה תקופה שהוא היה בחופש מחלה מנהל החליט לפטר אותו. הנחתי שגם אם ירצו לפטר אותו עדיין חייבים לתת לו שבועיים לעבוד ואז אני יפרד ממנו כמו שצריך..
אבל זה לא קרה הוא הגיע ביום ראשון. דיבר עם מנהל שאמר לו שהוא לא יכול לעבוד במחלקה שלו כי הוא לומד, הציע לו לעבוד באריזה והוא סירב.
ועבר שבוע שלם מיום ראשון ועדיין לא יצרתי איתו קשר..
שמעתי שכבר הוא מצא עבודה חדשה כטבח
אני מרגישה חוסר נוחות. מצד אחד אני מרגישה מחוייבות לשלוח לו הודעה אם אני מעוניינת בו כי אם אני לא ישאל לשלומו הוא פחות יזכר בזה כי חייו עמוסים גם ככה.
מצד שני אני מפחדת שאם אני ינסה לפתוח את הלב אני שוב יקבל דחייה ...
אני לא יודעת מה ואיך לשלוח לו..
אני עד היום הייתה לי תקווה שהמצב אולי ישתפר בינו אם ארד במשקל, ואם אדע להיות מאתגרת בשבילו ועכשיו הכל בורח לי
נכון יש מצב גדול שאני בסוף ישכח אותו
אבל אני חושבת שהוא בן אדם מדהים כל כך
ואני שנכוותי בעבר כמה פעמים , ואני שאני אחת ש99 מבחורים לא לטעמי (ואני בעצמי השמנתי הרבה אז מי בכלל יתעניין בי..)
אני מתקשה להיות חיובית
היום גברים מחפשים רק סטוצים וזה כואב במיוחד לי שאני כל כך רגישה
לפני 5 חודשים נדלקתי על מישהו ממקום עבודה שלי וגם הוא הראה עניין.
יש ביננו פער של 3 שנים הוא קטן ממני בן 26
הוא נראה מעולה בעייני (דווקה הסביבה בעבודה לא מבינה מה מצאתי בו והוא רק נחמד ולא יותר וממש לא חתיך..)
אני אחת לא מתלהבת מחתיכים להיפך, אלא שמרגע שראיתי אותו ואז יצא לי לעבוד במחלקה שלו. הכרתי את האשיות הביישנית , הבחור המופנם הרגיש ומצחיק נדלקתי עליו בטירוף
הוא היה הראשון שביקש פון אולם נרתעתי בהתחלה כי לא האמנתי שסוף סוף חלום שלי מתגשם שבחור מקסים כזה מגלה בי עניין..
שאחרי חודש בערך שלא נשלחתי לעבוד במחלקה שלו הרגשתי שאני פספסתי הזדמנות. מפה לשם התהלתי לספר לאנשים בעבודה שהוא חמוד וזה עבר מפה לאוזן וגם אליו..
עובדת אצלו במחלקה דיברה איתי עליו והביאה לו את הטלפון שלי..
הוא יצר קשר בווטסאפ..
אחרי זה הוא ממש חיזר אחריי הציע להיפגש, הראה לי כמה שהוא נמשך אלי והרגשתי שהוא ממש בעניין שלי
הוא הציע לי להיפגש והתנשקנו..
מפה לשם לפני פגישה שנייה הוא הודיע לי שהוא נכווה ממערכת יחסים קודם ואינו יכול להכניס אף אחת ללב.. אמר לי שהוא מציע לי קשר פתוח וכעסתי עליו אולם הייתי כל כך בקטע שלו והקוסמתי ממנה ששכבתי איתו. שכבנו פעמיים סך הכל
אחרי זה הוא פשוט התחיל לסנן אותי בהודעות ואפילו דחה את ההצעה שלי להיפגש..אמר לי שהוא מרגיש שאינו מוכן עדיין למערכת יחסים שאינו מרגיש כלום ושהוא רוצה להיות לבד..
עדיין התקשתי לקבל את המציאות ואמרתי לו שאני יחכה לו מתי שכן יהיה פנוי לקשר רציני
אחרי זה השמועות בעבודה רצו על כך שאני מעוניית בו אבל לא סיפרתי לאיש שנפגשנו ואם נשאלתי שיקרתי. יכול להיות שזה עוד סיבה למה דחה אותי
לפני חודשיים הוא התחיל ללמוד.
כל מי שפנתה עליו העובדת לגבי זה שנכיר הוא תירץ שהוא עובד ולומד ולא יכול כרגע להיות במערכת יחסים.
אני מבינה שזה יכול להיות גם סיבה שהוא יעדיף להשקיע בלימודים ובעבודה ואין לו הרבה זמן לחיי אהבה במיוחד שאני לא גרה קרוב אליו.
עבר פחות מחודש שהוא עבר ניתוח בגב ואז נעדר מעבודה עד לפני יום ראשון.
כל הזמן הזה רצו שמועות לא נכונות בעבודה שאני שולחת לו הודעות לגבי מצב הבריאותי שלו ולגבי השמועות לפיטורים כשזה בכלל לא נכון...!
נכון התלבטתי (לא סיפרתי לאיש) לשלוח לו הודעה אבל אמרתי לעצמי בטח הוא יחזור ואני ישאל לשלומו כי לא נעים לי לחפור לו..
באותה תקופה שהוא היה בחופש מחלה מנהל החליט לפטר אותו. הנחתי שגם אם ירצו לפטר אותו עדיין חייבים לתת לו שבועיים לעבוד ואז אני יפרד ממנו כמו שצריך..
אבל זה לא קרה הוא הגיע ביום ראשון. דיבר עם מנהל שאמר לו שהוא לא יכול לעבוד במחלקה שלו כי הוא לומד, הציע לו לעבוד באריזה והוא סירב.
ועבר שבוע שלם מיום ראשון ועדיין לא יצרתי איתו קשר..
שמעתי שכבר הוא מצא עבודה חדשה כטבח
אני מרגישה חוסר נוחות. מצד אחד אני מרגישה מחוייבות לשלוח לו הודעה אם אני מעוניינת בו כי אם אני לא ישאל לשלומו הוא פחות יזכר בזה כי חייו עמוסים גם ככה.
מצד שני אני מפחדת שאם אני ינסה לפתוח את הלב אני שוב יקבל דחייה ...
אני לא יודעת מה ואיך לשלוח לו..
אני עד היום הייתה לי תקווה שהמצב אולי ישתפר בינו אם ארד במשקל, ואם אדע להיות מאתגרת בשבילו ועכשיו הכל בורח לי
נכון יש מצב גדול שאני בסוף ישכח אותו
אבל אני חושבת שהוא בן אדם מדהים כל כך
ואני שנכוותי בעבר כמה פעמים , ואני שאני אחת ש99 מבחורים לא לטעמי (ואני בעצמי השמנתי הרבה אז מי בכלל יתעניין בי..)
אני מתקשה להיות חיובית
היום גברים מחפשים רק סטוצים וזה כואב במיוחד לי שאני כל כך רגישה