מרגישה חסרת אונים

natalie2014

New member
מרגישה חסרת אונים

מאז שאני זוכרת את עצמי מאוד קשה לי בסטואציות חברתיות- בבה"ס תמיד פחדתי שהמורה תפנה אלי וכשזה היה קורה הייתי מסמיקה כל פעם. לאורך השנים עדיין פחדתי לדבר מול קהל ולהיות במרכז העניינים. אך לאחרונה המצב התדרדר ממש זה כבר לא רק לדבר מול קהל מה שמפחיד אותי אלא לדבר מול אדם לא משנה מי האדם שעומד מולי(חבר\זר) ברגע שהוא שואל אותי משהו אני ישר מסמיקה ללא סיבה - כל פניה אלי גורמת לי לתופעה הזאת.
אני ישר מנסה להתעסק במשהו כדי שלא יראו את זה אבל זה גורם לי להראות מאוד מגוכחת. אני מבינה שהמצב שאני נמצאת בו לא תקין אבל אני לא מצליחה להתמודד עם זה וכל פניה ושאלה מכוונת אליי אני נלחצת. גם אם מישהו מתחיל לספר לי סיפור ואני מקשיבה לו אני מתחילה להסמיק,דופק שלי עולה ואני רוצה לברוח משם. בימים אחרונים אני מאוד מתוסכלת כיוון שזה ל נותן לי להמשיך את החיים כרגיל. למה זה קורה לי? איך לטפל? בבקשה תעזרו...
 
לטפל בהסמקה

לנטלי שלום,
ההסמקה איננה נשלטת
אבל היא מופעלת בין היתר ע"י מצב של לחץ
שמושפע מהמחשבות שלנו.
ההסמקה יכולה לקרות בתחילה במקרה,
אבל בהמשך היא קורית דוקא בשל הרצון שלנו לא להסמיק.
החשש מההסמקה יכול להביא לעליה בלחץ ובמתח,
ולהוביל דוקא לתוצאה שאנחנו כל כך מנסים למנוע.
כיון שלהילחם במחשבות מלחיצות רק מחמיר את המצב
הדרך היותר מועילה היא דרך של הסחת הדעת.
במקום לחשוב על ההסמקה ולבדוק אם היא מגיעה,
עדיף שנתמקד במשהו אחר
כמו איך הגבות של האדם שאיתו אנחנו מדברים
או מה צבע העיניים שלו,
עיסוק ששומר אותנו במגע עיניים עם האדם שמשוחח איתנו.
 

natalie2014

New member
יורם שלום

זה אכן קורה לי כמו שרשמת הרצון לא להסמיק גורם ללחץ ומה שכמובן גורם להסמקה.הבעיה שזה מתחיל מרגע שאדם שאיני מדברת איתו נותן לי"במה" לדבר או לענות לו בשיחה בינינו שלא לדבר מול מספר אנשים ..
רשמת שהסמקה אינה נשלטת האם זה אומר שלא ניתן לטפל בבעיה זו חוץ מהסחת דעת?...
 
כשאת כותבת "ניתן לטפל" בבעייה

למה את מתכוונת?
בדרך פסיכולוגית נוספת?
בדרך תרופתית?
 

natalie2014

New member
האם ניתן לטפל בזה בכלל

או שזה משהו שלא ניתן לטיפול כלל ואני אהיה עם זה כל החיים?..
לא משנה איך אלא האם בכלל אפשר לטפל בזה?
אם כן מהי הדרך המומלצת לטיפול בבעיה הזו?
 
יש כמה דרכים לטפל בהסמקה

ודרך טובה אחת היא הדרך של הסחת הדעת
שנכללת במסגרת "עמידות במצוקה"
ושמלמדים גם DBT
 
טיפול בהסמקה

הסמקה היא פעולה לא רצונית ונראה שאין לנו שליטה עליה ולכן אני מאד מבינה את התסכול שלך.
זה בסך הכל חלק ממנגנון ההגנה שיש לגוף במצבי לחץ מאיימים.
דרך נוספת לטפל בזה היא ע"י גילוי הארועים הראשונים שיצרו את הפחד מכך שמדברים איתך ושינוי הדרך בה ארועים אלו נתפסו בעינייך. כך, בסופו של דבר הפחד נעלם ואיתו ההסמקה ושאר תופעות החרדה.
 

Kakashi

New member
כדאי לציין-

שהסמקה זה לא סוף העולם :)
אולי תנסי לחשוב איך את מגיבה כשאת רואה מישהו מסמיק מולך, האם את צוחקת עליו? מעירה לו? אני די בטוח שלא, אני יכול לומר על עצמי למרות שלא יוצא לי הרבה לראות אנשים שמסמיקים שזה אפילו גורם לאיזושהי תחושת אמפתיה כלפיהם.
 
קבלה (acceptance)

לנטלי שלום,
אני מסכים גם עם הגישה של Kakashi
הוא בעצם מדבר על קבלה (acceptance) של המצב:
"אז יש לי נטייה להסמיק, אז מה?"
גישה כזו יכולה להקטין את החרדה מהסמקה, וכתוצאה מכך גם תוריד את מקרי ההסמקה.
השינוי בגישה הוא לא פשוט, ולא מידי,
אבל יכול בהחלט לעזור.
 

Lichy87

New member
היי נטלי

ההסמקה כמו כל סימפטום אחר של החרדה היא אולי לא נשלטת באותו הרגע. זה כמו שפתאום מתחילות דפיקות לב חזקות ואת לא יכולה להפסיק אותן ברגע אחד. כנ"ל רעד, לפעמים גם הידיים רועדות במצב של חרדה וזה גם משהו שעלולים לראות.
בעקרון מה שנכון לעשות הוא להשתדל ולהתרכז כמה שיותר בסיטואציה שאת נמצאת בה, אם את מדברת עם מישהו נסי עד כמה שאפשר להתרכז במה שהוא אומר ובמה שאת רוצה להגיד וכמה שפחות בעד כמה את נהיית אדומה עכשיו והאם הוא רואה את זה. רוב הסיכויים שהוא לא רואה את זה וגם אם כן בטח יותר חשוב לו להעביר לך מידע או לקבל ממך מידע מאשר צבע הפנים שלך באותו הרגע. כשאת מנסה "להסתיר" את זה בהסטת המבט לצד או בעיסוק בדברים אחרים זה מה שבעצם "מסגיר" את הלחץ והחרדה שלך. זה גם נקרא "פטנטים", זה נותן לך את האשליה שאולי את מצליחה להסתיר את הסימפטומים של החרדה אבל בעצם יוצרת התנהגות קצת מוזרה.
&nbsp
אז הטיפ העיקרי הוא ריכוז, תשאלי את עצמך מה את צריכה לעשות עכשיו? להקשיב/ לדבר/ ללכת ברחוב/ לאכול? ותשתדלי להתרכז בדבר עצמו ופחות במה שאולי רואים עליך.
&nbsp
טיפ נוסף הוא לכתוב לעצמך על דף או ביומן חוויות שבהן הסמקת. מה קרה באותה סיטואציה, איך הגבת, איך התמודדת. אילו מחשבות עברו לך בראש? עד כמה המחשבות האלו רציונליות? האם יכול היה להיות מצב אחר? איך הבנאדם השני הגיב.
לפעמים בכתיבה כל הבלגן והחוסר היגיון שיש לך בראש פתאום מקבל פרופורציה ודברים נראים יותר הגיוניים. פתאום את יכולה לשים לב עד כמה זה היה מגוחך להתמקד כל כך בדבר שולי כשבפועל אחרים בכלל לא שמים לב אליו.
&nbsp
אם עדיין העצות האלו לא עוזרות אחרי כמה זמן שאת מנסה. ועדיין את מרגישה שזה משתלט לך על החיים ועל התפקוד היומיומי עד כדי הימנעות מדברים חשובים שאת צריכה לעשות, הייתי ממליצה לשקול להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) זה נחשב לטיפול קצר מועד שמתמקד בדיוק באותן מחשבות לא הגיוניות שמפעילות את החרדה ואת ההסמקה ואיך אפשר "לתקן" אותן ולחזור בהדרגה לתפקוד תקין.
&nbsp
בהצלחה וסופ"ש נעים
 

Here4all

New member
היי!

דבר ראשון לא כל אחד צריך להיות במרכז הענינים. אין טוב ורע במובנים של במרכז או בצד. כמובן כמי שחווה הרבה תחושת ״בצד״ זה כלל לא נעים אבל זה יכול להשתנות אם נרצה עם השנים. בנושא ההסמקה נדמה כי התגובה הטבעית שלך למתח או מבוכה מתבטאת מבחוץ בפנים וזה מרגיש הכי נורא ואולי את לפעמים מייחלת שזה היה משהו שלא רואים, שאיפה לא כל כך טובה בפני עצמה(אני אומר מתוך ניסיון של חרדה שמתבטאת בכאב בבטן).
המפתח לעניין הוא כזה: ככל שתתעסקי בזה יותר כך זה יחמיר.ככל שתתעלמי מזה זה יתחיל להתפוגג מעצמו.
את נמצאת בסוג של לופ: פונים אלייך, את נלחצת, מסמיקה, חושבת שהסמקה זה נוראי ואז עוד יותר נלחצת ויותר מסמיקה ועוד יותר מחמירה עם עצמך ונלחצת עוד וכך חוזר חלילה.
את רוצה לשים לזה סוף אז כדאי לך לשבור את המעגל. החוליה שניתנת לשבירה בו היא המחשבה שלך שהסמקה זה נוראי.תתחילי להרשות לעצמך להסמיק, תני לצבעים בפנייך להתפרע, קבלי את התחושות שעוברות דרכך כמו שהן. כן זה סבל אבל זה עובד.
אפשר באותה מידה לפתור עוויתות של לחץ בעפעף-תתעלם זה ייעלם. תנפח את הבעיה, תילחץ מזה וזה יחמיר.
 

Hiburim1

New member
היי נטלי

שלום נטלי,

ישנם מגוון רחב של טיפולים בתופעה זו, כדוגמת: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) אשר מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות.
מטרת הטיפול היא ליצור מודעות גבוהה יותר לסוגי החשיבה הבלתי יעילים אשר מגבירים ומשמרים את החרדה, לפתח ולתרגל דפוסי חשיבה
אלטרנטיביים ובריאים יותר, להיחשף באופן התנהגותי לרגשות ולתחושות הקיימות ולומדים כיצד להימנע מפעולות כפייתיות ומתרגלים
דרכי התמודדות המפחיתות את רמת החרדה.
אני ממליצה לך לקרוא עוד על הנושא ועל דרכי הטיפול השונות אשר יכולות לעזור לך.

צוות מכון חיבורים.
 
למעלה