אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל!
והנה סיפור (שקשור בעקיפין): היינו צריכים להכין עם הילדים עבודה ליום ירושלים. לקחתי את הבן שלי, ישבנו, צבענו, הדבקנו, קישטנו וכו'. יצאה עבודה נחמדה (או קיי, מזעזעת...) אבל עבודה שהבן שלי עשה. באותו יום שהבאנו את העבודה שלו, הסתובבתי עם הרגשה רעה בקששר אליה, וכשהגעתי לגן "קיבלתי חום". היו שם עבודות שכל קשר בינם לבין "הילדים עשו" היה מקרי, במקרה הטוב... היו עבודות מדהימות, אבל אני בספק אם הילדים עשו אותם! אני הייתי בדיכאון נוראי... (פולניה...). מצד אחד את רוצה לעשות את העבודה עם הילד ותחושת הסיפוק שאכן זו עבודה שהילד עשה, אבל מצד שני זה נורא מבאס שיציגו את העבודה "העלובה" שלו לצד כל העבודות היפות. ואיך זה מתקשר לחג השבועות? - ובכן, על אף שהילד שלי אינו אוכל פירות בכלל הוא הולך לקבל את הסלסלה הכי מושקעת והכי יפה בגן!!! (אין לי מושג איך היא תראה, אבל היא תהיה גדולה ומפוצצת כי מסתבר שהגודל כן קובע...