פורצת מחסומים
New member
מראה מראה - גלי לי
כבר מגיל קטן אני חוקרת את את גופי, כמו כל אדם - טבעי. כמו שתינוק משחק בפיפי שלו, גם אני הייתי תינוקת. אבל כמו התגלית, כשגיליתי את התשוקה, ביום הווא שהחלטתי שהכל נשבר. סתם יום, שחברה של אימי הגיעה הגיעה מחו"ל, הם לאילת ואני עם שני לילות של תשוקה. אני ואבירי חלומתי חגגנו בבית. אני רוצה להוסיף ששני הליליות היו לילות ערב - קסומים, רחוקים, ושלא יחזרו שנית. לילה ראשון, ההכנות. נדרתי נדר שלא אבתק את בתולי עד החתונה, נדרתי נדר שאף גבר לא יחדור אלי. נשבעתי על זה באמבטיה המלאה פרחים, ומסביבה דולקים נרות. קצבתי לעצמי זמן לתשוקה, לא נותנת לה לצאת, עד שלא אסיים. המלפפונים, הגזרים היו רחוצים וחלקלקים, מכוסים שמן תינוקות עדין. בובת הארנב הלבן שלי נחגרה בנר אדמדם שקוף ועבה, מבריק בציפוי שמנוני. כולם דרוכים וממתינים על הספה בסלון, בעוד הנסיכה בארמון האמבטיה. הוילונות היו שלמים והחלונות מוגפים. ריח קטורת בדירה, ומוסיקה חרישית מתנגנת מהמחשב. דלת האמבטיה פתוחה ניתן לראות רק נצנוצי נירות מכל עבר. למתבונן מהצד, נראיתי נערה כנערה בת 15, למרות שהייתי כבר בת 17. עורי הצח נחבט במאות בועות סבון, והוחלק עם ספוג עדין, אין לי ולו פצעון אחד לכאב. אני משתדלת לא לחשוב על גופי, אלא על אבירי החלומות המחכים לי בטירה הסמוכה. חולמת כי המשרתים מציצים. זה מרתיח את הדם, ואני מושכת את חלק גופי ומסבה אותו בחציו העליון אל חור ההצצה שבמרפסת השירות - הם שם המשרתים. הם רוצים לראות - אבל אני נסיכה חסודה, לא יכולה להסגיר אותם. אני מלטפת את החזה - נותנת להם הצצה לפרופיל התפוז העגלגל, שעליו מונחת עוגיית בוטנים של פסח - תפוחה מגירוי, וורדרדה. מברישה את החזה בתנועה איטית, ואח"כ באיטיות ובשקדנות מעניקה סיבובים לפטמה, גורמת לציץ להתרומם במרכז העוגיה. מרכז הפטמה שלי לוקה בחוסר גדלות, ואיננו חורג למעט בזמן קרירות חזקה מאוד - אני מנסה למשוך אותו מתוך התפיחה הורדרדה, אבל הוא רק מתקשה בתגובה, ומסרב לבלוט. אני מזמזמת שיר ולוחצת חזק מתחת לשד, גורמת לפטמה להתנפח יותר, אני מעניקה הברשה מסיימת ואיטית לקצה העוגיה - אני יודעת שהמשרתים נצמדים בתשוקה לחור ההצצה. עתה אטפל בדדהשני, אולם אותו אני לא חושפת. הזדקפתי על ברכי במים המקציפים, מציגה לפניהם את מלוא הדרם של התפוזים הגאים והלבלנבנים. מורחת את הקצף לכיוון הבטן, מבליטה את החזה קדימה. בטן ענוגה, היד גולשת מטה, ואני מתרוממת גבוה יותר, מציגה את מפל המיים הסבוך והצמחיה השטיינית שלי הנחשפת אט, אט במפלי קצף הגולשים מטה, ומלכדים את התלתלים הרכים, לערוצי נחל הזורמים מטה. אסור לי להתרגש - האביר מחכה, אבל למשרתים מגיע נתח בשר. אני דוחפת חזק למטה את הספוג מושכת כלי מעלה, ומתקמרת לאחור, יוצרת גשר של גוף מיתר. מקדימה נחשף היער, הולך ונפרץ, ויד עם ספוג חורשת בו, גורמת לשיער להתפרץ, ולחשוף את הורוד העדין שמתחת. אני אוחזת בחוזקה את החלק העליון של הערווה מושכת חזק עם הספוג, ואני יודעת שהן מתפרצות קדימה , שפתי שושן אדמוני, זעות ומתפסקות, כפל ורדרד, ושושן אדמדם מלא הבטחות. זהו המשרתים גמורים, אני חייבת להפסיק, בטרם אצנח לטירוף חושים באמבטיה.... האבירים מחכים בסלון. אני מתנגבת מול המראה, הגוף רותח, מבקש - לא לסיים, מתק הסבון, חלקלקות הגוף, אבל אסור! בסלון מחכים לי אורחים. אני שואלת - מראה מראה גלי לי. מי מחכה לי מוכן ומזומן בסלון.
כבר מגיל קטן אני חוקרת את את גופי, כמו כל אדם - טבעי. כמו שתינוק משחק בפיפי שלו, גם אני הייתי תינוקת. אבל כמו התגלית, כשגיליתי את התשוקה, ביום הווא שהחלטתי שהכל נשבר. סתם יום, שחברה של אימי הגיעה הגיעה מחו"ל, הם לאילת ואני עם שני לילות של תשוקה. אני ואבירי חלומתי חגגנו בבית. אני רוצה להוסיף ששני הליליות היו לילות ערב - קסומים, רחוקים, ושלא יחזרו שנית. לילה ראשון, ההכנות. נדרתי נדר שלא אבתק את בתולי עד החתונה, נדרתי נדר שאף גבר לא יחדור אלי. נשבעתי על זה באמבטיה המלאה פרחים, ומסביבה דולקים נרות. קצבתי לעצמי זמן לתשוקה, לא נותנת לה לצאת, עד שלא אסיים. המלפפונים, הגזרים היו רחוצים וחלקלקים, מכוסים שמן תינוקות עדין. בובת הארנב הלבן שלי נחגרה בנר אדמדם שקוף ועבה, מבריק בציפוי שמנוני. כולם דרוכים וממתינים על הספה בסלון, בעוד הנסיכה בארמון האמבטיה. הוילונות היו שלמים והחלונות מוגפים. ריח קטורת בדירה, ומוסיקה חרישית מתנגנת מהמחשב. דלת האמבטיה פתוחה ניתן לראות רק נצנוצי נירות מכל עבר. למתבונן מהצד, נראיתי נערה כנערה בת 15, למרות שהייתי כבר בת 17. עורי הצח נחבט במאות בועות סבון, והוחלק עם ספוג עדין, אין לי ולו פצעון אחד לכאב. אני משתדלת לא לחשוב על גופי, אלא על אבירי החלומות המחכים לי בטירה הסמוכה. חולמת כי המשרתים מציצים. זה מרתיח את הדם, ואני מושכת את חלק גופי ומסבה אותו בחציו העליון אל חור ההצצה שבמרפסת השירות - הם שם המשרתים. הם רוצים לראות - אבל אני נסיכה חסודה, לא יכולה להסגיר אותם. אני מלטפת את החזה - נותנת להם הצצה לפרופיל התפוז העגלגל, שעליו מונחת עוגיית בוטנים של פסח - תפוחה מגירוי, וורדרדה. מברישה את החזה בתנועה איטית, ואח"כ באיטיות ובשקדנות מעניקה סיבובים לפטמה, גורמת לציץ להתרומם במרכז העוגיה. מרכז הפטמה שלי לוקה בחוסר גדלות, ואיננו חורג למעט בזמן קרירות חזקה מאוד - אני מנסה למשוך אותו מתוך התפיחה הורדרדה, אבל הוא רק מתקשה בתגובה, ומסרב לבלוט. אני מזמזמת שיר ולוחצת חזק מתחת לשד, גורמת לפטמה להתנפח יותר, אני מעניקה הברשה מסיימת ואיטית לקצה העוגיה - אני יודעת שהמשרתים נצמדים בתשוקה לחור ההצצה. עתה אטפל בדדהשני, אולם אותו אני לא חושפת. הזדקפתי על ברכי במים המקציפים, מציגה לפניהם את מלוא הדרם של התפוזים הגאים והלבלנבנים. מורחת את הקצף לכיוון הבטן, מבליטה את החזה קדימה. בטן ענוגה, היד גולשת מטה, ואני מתרוממת גבוה יותר, מציגה את מפל המיים הסבוך והצמחיה השטיינית שלי הנחשפת אט, אט במפלי קצף הגולשים מטה, ומלכדים את התלתלים הרכים, לערוצי נחל הזורמים מטה. אסור לי להתרגש - האביר מחכה, אבל למשרתים מגיע נתח בשר. אני דוחפת חזק למטה את הספוג מושכת כלי מעלה, ומתקמרת לאחור, יוצרת גשר של גוף מיתר. מקדימה נחשף היער, הולך ונפרץ, ויד עם ספוג חורשת בו, גורמת לשיער להתפרץ, ולחשוף את הורוד העדין שמתחת. אני אוחזת בחוזקה את החלק העליון של הערווה מושכת חזק עם הספוג, ואני יודעת שהן מתפרצות קדימה , שפתי שושן אדמוני, זעות ומתפסקות, כפל ורדרד, ושושן אדמדם מלא הבטחות. זהו המשרתים גמורים, אני חייבת להפסיק, בטרם אצנח לטירוף חושים באמבטיה.... האבירים מחכים בסלון. אני מתנגבת מול המראה, הגוף רותח, מבקש - לא לסיים, מתק הסבון, חלקלקות הגוף, אבל אסור! בסלון מחכים לי אורחים. אני שואלת - מראה מראה גלי לי. מי מחכה לי מוכן ומזומן בסלון.
