מראה חיצוני

[eyola]

להפך../images/Emo13.gif הנפש במראה

 

[אישה ממאדים]

מראה חיצוני

האם יש קשר בין איך שאתם נראים לבין הדרך הרוחנית שלכם? הכוונה שלי היא גם למאפיינים ספציפיים (לבוש, שיער, תכשיטים, צבעים מסוימים) וגם לדברים רחבים יותר (למשל, האם הדרך הרוחנית שלכם תשפיע עליכם להתאפר / לא להתאפר, לעשות ניתוח פלסטי / לא לעשות וכו'). האם בכלל יש קשר בין מה שקורה בפנים לאיך שנראים בחוץ?

 

[eyola]

חחח קצת הלכתי רחוק

אם התכוונת רק לחיצונית גשמית כמו בגדים, תכשיטים וכדומה אז תשובתי היא בוודאי אין ספק

 

[dharmax]

כובע

זה הכי חשוב בדרך הרוחנית. כי השמש, השמש הזו יוקדת. ואם כבר כובע שמנו, אז נעטרו בנוצה רבת-צבעים, כי היא תראנו לאן נושבת הרוח. והרוח - הלא בה אנו עוסקים. רק נלבש גם משהו חם, אם הרוח קרה, וכמובן - רצוי שהוא יעמוד בתקנים, כי אם הוא לא יהיה יפה מספיק, הרוח תנשוב כמו משוגעת ותכנו אפיים ארצה. וזה מזכיר לי את נושא הנעליים... כי אנו *הולכים* בדרך... והיא ארוכה... אז גם שם כדאי להשקיע...מה...לא? ) ח חג חג שמח מאומן

 

[drall]

שאלה יפה

יש מקרים בהם התשובה מובהקת. כמו חסיד חב"ד שילך עם סרטוק אבל לא עם שטריימל או חסיד ברסלב שילך עם כיפת צמר סרוגה. במקרה שלי , המממ , אני מתאים את עצמי לסביבה , תהיה איך שתהיה , נראה לי שהזיקיות הזו , יש לה שורשים גם בהיסטוריה של הגוף האנרגטי שלי.

 

[דניאל גליקר]

איזו שאלה?

זה הלוא ברור. ראי את הארי קרישנה. ראי את כל באי הפסטיבלים למינהם. פירסינג. שארוולים. ג'וינט ביד. אלה הסממנים הברורים ביותר של הארה. או לפחות של סאטורי.

 

[barak001]

מראה חיצוני

הדרך הרוחנית מסיטה את האנרגיות והשאיפות לכיוונים אחרים, ולכן אני לא מוצא הרבה תועלת בהשקעה רבה מדי בגוף או בבגדים. הרבה מההתנהגות שנוגעת למראה החיצוני קשורה לתשוקות של אגו, וכמו שנאמר פה בדיונים קודמים, התשוקות האלה לא מתמלאות בכל מקרה. לדעתי, כדאי לאדם להיות נקי, מסודר, ספורטיבי, ולאהוב את מה שהוא לובש, בשביל ההרגשה הפנימית (וזה דבר שגם לא קשור כלל לאגו). ברור שבמקרים שבהם יש לאדם דיספוריה גופנית כלשהי, ניתוח פלסטי יכול להיות פתרון טוב לבעייה פסיכולוגית. זה נראה לי הרבה יותר רצוי מלאמץ תפיסות ניו אייג'-יות ש-"ככה הטבע רצה", או "לאהוב את מה שיש". הלבוש ה"שאנטיפי" הוא משוחרר, פשוט, ואולי מאפשר מעבר חלק יותר של אנרגיות, אבל בעיני הוא מייצג גם תופעה של עדריות, צורך בסמלים ומסגרת. אני חושב שאפשר ללמוד משהו מחיצוניותו של האדם על האדם, וזה מתבטא אפילו בדברים קטנים כמו הצבע והצורה של הבגד.

 

[jongler]

זה עיניין של הזדהות עם ה"דרך"

עיניין של קבלת "אמונות" ,דרכי "מוסר" שונים ו"קודים" אך אין בהם שום דבר "רוחני".

 

[sidharta]

מראה חיצונית

לדעתי לא צריך להיות איזה שהוא קוד לגבי "מראה רוחני", ולא כל שואף רוחני צריך להתלבש כמו יוצאי פסטיבלים. *אבל* לדעתי חלק מהתפיסה של מתרגל רוחני צריכה לכלול איזו שהיא פשטות ופרקטיות- לא להשקיע יותר מידי זמן בהתעסקות במראה החיצוני, למשל. או לא ללבוש בגדים לא נוחים רק כדי למלא איזה שהוא "צו אופנתי" (לדוגמא, נעלי עקב, בגדים קטנים ולוחצים מידי). אני אישית כן מתאפרת מידי פעם, אבל ביום יום אני מעדיפה לא להתעסק עם זה. כמו כן אני לא מטפחת ציפרניים ארוכות ולא נוהגת לצבוע את השיער.האמת היא שמידי פעם אני קצת מתפתה לקנות צבע לשיער- אבל אז אני שמה לב לשקרים שמנסים למכור לי על גבי העטיפה (הצבע מותאם לדוגמנית ולצבע העור/עיניים שלה, ובהחלט לא ייראה אותו הדבר עלי), וגם שמה לב להתעסקות סביב זה, שתכל'ס היא די מיותרת וגוזלת זמן. לגבי ניתוח פלסטי- לדעתי אם לא מדובר במקרה ממש פתולוגי, זה מיותר. בסך הכל, שינוי חיצוני של המראה לא יפתור את שורש הבעייה, שהיא השנאה העצמית והניסיון לקטלג את עצמינו תחת איזה שהוא "תו תקן" של מראה חיצוני. אצלי לדוגמא יש "אף עם אופי"

אני לא חושבת שאנתח אותו בקרוב, ומקווה שלא אתפתה לזה אי פעם... מבחינת שמירה על הגיזרה- אני משתדלת לא לשמור על דיאטה מתוך הלקאה עצמית ושנאה של הגוף שלי, אלא שזה יותר יבוא מהרצון של שחרור משיעבוד להתרגלי תזונה לקויים, להקשיב יותר לגוף שלי ולמה שטוב לו...לכן אני גם עוסקת בפעילות גופנית ומשתדלת לאכול מזון בריא ומלא. האם שואף רוחני אינו יכול להיות שמן? הוא יכול להיות, אבל ייתכן וזה מעיד על שיעבוד מסויים להרגלים

 

[אישה ממאדים]

אני מסכימה

ורוצה להוסיף משהו לגבי לבוש /איפור: לבוש יכול להיות משהו שנלקח ברצינות, כהצהרה מחייבת, ויכול להיות משהו שנלקח בקלילות, כמעין תחפושת. בעיני הגישה ה"נאורה" ללבוש היא השניה. כשמישהו אומר אמירה כמו "בחליפה ועניבה אני פשוט לא אהיה עצמי", זו בעיני התייחסות רצינית מדי ללבוש, כאל משהו שמגדיר אותנו לא רק בעיני הסביבה אלא גם בעיני עצמנו. אני מוצאת הנאה בלגוון ולשחק עם הפרסונה השונה שהולכת עם (או נגד...) אופני לבוש שונים. הרי בסופו של דבר אנחנו לא רק טיפוס מסוים, אלא יש לנו הפוטנציאל, גם אם הוא בלתי ממומש בינתיים, להיות הרבה טיפוסים אחרים... דווקא מעניין לנסות אותם ולא להתכחש להם.

 

[sidharta]

מזכיר לי...

בשבוע שעבר הייתי בראיון עבודה, ולבשתי חולצת כפתורים ומכנסיים אלגנטיות, עם איפור עדין ושיער אסוף וכל זה... באמת משעשע לראות איך אני לוקחת את תפקיד ה"עובדת האקדמאית הרצינית"...

 

[alissa]

גם אני במשחקי ראיונות העבודה ../images/Emo13.gif

צחוקים שחבל"ז. עם חולצה לבנה מכופתרת, מכנס שחור מחוייט, שיער אסוף וג'קט של קברנית. ואיך שאני עוטה עליי את החליפה נהיה לי מבט כזה..החלטי , חרוץ ואמבציוזי בעיניים, כאילו מה? באתי להעלות את מניות החברה המראיינת במינימום חמישים אחוז

. הכי קטעים שהמנכ"ל עומד מולי כולו נלהב עם גיר ולוח ומתחיל לצייר לי את המבנה הארגוני של החברה בעודי תוהה ביני לבין עצמי היכן לעזאזאל הקפה פה ,כמה זמן יש הפסקה ואיפה הקפיטריה הקרובה...

סתאםםםםםםםם.לא הלכתי על העבודה הזו בסוף.

 

[shkool]

בודהא היה שמן, לא? מה זה מעיד עליו

לדעתך?

 

[דניאל גליקר]

שהוא מאוד אהב

מנה גדושה של גהי על הנאן שלו.

 

[בדיחהקוסמית]

../images/Emo71.gif מממממ נאן...

 

[eyola]

אני נדחפת-

לדעתי להיות שמן זו יציאה מסויימת מאיזון הגוף זקוק למעט לשרוד ואתה נותן לו יותר ממה שהוא זקוק לו ז"א שאתה משתמש באוכל למילוי משהו אחר מלבד יצר השרדותי למילוי תבניות מסויימות של רגש לא משנה כרגע של מה לא הכרתי אותו אישית כדי שאוכל לאמר מה זה העיד עליו אבל בכלליות אני חושבת שכבר מזמן רבים מצטרפים למחשבה ש"עודף" של משהו הוא לווא דווקא עושר אלא חוסר איזון.

 

[בדיחהקוסמית]

זה מעיד

שהיה עב-בשר. למרות שהיו בודהות יותר ופחות שמנים... ההשוואה בין המראות החיצוניים והמלבושים (הגוף והבגדים) של אנשים שונים אל מול סטנדרט אידיאלי או "רוחני", אינה הוגנת כלפי אף אחד וגם לא כלפי הרוח

 

[barak001]

מעיד על נטייה להשמנה

הבודהא המקורי דוקא היה כמעט שלד, לפי מה שהבנתי.

 

[בדיחהקוסמית]

המקורי, האוריגינלי, הראשון בבידור

אם לא שרפו אותו, אז כן - הוא עכשיו שלד

שמעתי ישו נראה פיצוץ למרות ארוחות השחיתות שהיה מעורב בהן... אולי כי באמת שתו את דמו ואכלו מבשרו?

 

[barak001]

היתה לבודהא

תקופה שבה הוא היה מאד רזה, בגלל שהתנסה בכל מיני צומות, בתקופה שלפני ההארה. לפי ה"שמועות" הוא לא היה מסוגל אפילו לחצות נחל צר מרוב שהיה חלש...ישו היה מאד רזה, אבל האם נראה פיצוץ, זה כבר עניין של טעם (אגב, הלחם המיובש מהתמונות בכנסיות לא מעורר תיאבון. אולי זה הגעיל גם אותו). המבט המיוסר והמוזר שלו תמיד מלחיץ אותי... אני מתרחק מהמבט שלו... תגיד, איזה דמות רוחנית עכשווית

מזכיר לך? הדמיון המדהים ביניהם ממש משעשע אותי, אבל מעניין לדעת אם עוד אנשים הבחינו בזה.