מקרקרת לי הבטן

[מוּסקט]

מקרקרת לי הבטן

כל כך, שהאיש שיושב שני חדרים ממני הלך לקנות סנדויץ' כי הוא חשב שהוא רעב! ואני צריכה לחכות עד השעה 2:00 - ואז כולם בעבודה יוצאים למעין מסיבת פרידה ממישהי... אוף. אני מפגרת שלא הבאתי כלום מהבית... קרוב לודאי שאמות בקרוב...אין פה בסביבה שומדבר אכיל!!

 

[קֶרֶן יער]

למה הוא לא קונה גם לך?

 

[Mנטה]

קני לך גם כן איזה חטיף ../images/Emo13.gif

חבל שאת עובדת כל כך רחוק, בדיוק הכנתי אוכל.

 

[מוּסקט]

כי עוד שתי דקות נכנס הנה מישהו

וחדר האוכל מה-זה-רחוק. (גרררררבררררגלללברררר)

 

[Mנטה]

אוי אני שונאת לטפל כשאני רעבה !

אני נהיית מזה עצבנית וכל שניה עולים לי תמונות של האוכל שאני מתה לאכול....... שיואו, לבי איתך.

 

[shellyland]

עדיף לקרקר לו בטיפול?

המטפלת שלי חוםשי אוכלת כשאני שם. לא מפריע לי. שתי נסקפה עם חלב, זה בד"כ עוזר.

 

[אטיוד5]

עוד שעה ועשר דקות

כבר פחות.

 

[giulietta]

אוי, את מזכירה לי

את המורה שלי [להולנדית]. שיעור אחד הבטן שלה לא הפסיקה לקרקר וכל הזמן היא יצאה במבוכה רבה לשתות מים [כמובן שזה לא עזר]. בסוף השיעור היא הודיעה לתדהמתנו [לשותפתי ולי] שזה השיעור האחרון שלנו יחד והיא לא תוכל להמשיך ללמד אותנו. עד היום אנחנו תוהות אם זה היה בגלל הפאדיחה של הקירקורים

 

[מוּסקט]

רק עכשיו נרגעתי מרעבוני

ושתבינו הייתי במסעדה! כזה אוכל דל מזמן לא אכלתי. פרוסת פילה סלמון, לידה רבע תפוח אדמה על מצע של חסה וכף של ירקות מוקפצים ליד. והיה גם מרק יקרות לא טעים ומיץ אשכוליות אדומות - שהיה הדבר הכי טעים בארוחה הזו. באתי הביתה ודבר ראשון אכלתי איזו פרוסה עם לבנה ועגבנייה כדי להתאפס. אחר כך כוס קפה עם עוגה שרויטל הכינה... ונרגעתי. איך אני לא סובלת לצאת רעבה ממסעדה!

 

[Mנטה]

איפה זה היה (שנדע לא ללכת) ?

מתי רויטל מכינה לנו מפגש פורום ?

 

[מוּסקט]

בשכונה החדשה של גני תקווה

במתחם היחסית חדש של אמנות הבמה. רצינו מקום קרוב לעבודה וזה מה יצא.

 

[רגליים קרות]

מה, את לא יודעת שהולכים למסעדה

עם סנדביץ'?