צייייייייייייייייייייייייייייייייקו
לדעתי, אין הבדל בין נוצרי דתי ללא דתי. כשאתה נמצא בניכר במידה מסויימת דווקא אז אתה רוצה לשמור על הציביון שלך, על היחוד שלך והשמירה על הדת או לפחות על המסורת היא אחת הדרכים לעשות זאת. גם אם לא בהתחלה, בשלב מסויים עם הגעגועים, עולה הרצון לחגוג חג מסויים שמאוד מיוחד או אהוב, לדוגמא. הברנזון מביא את הדת רק כדוגמא אחת מבין דוגמאות אחרות המנציחות את ההבדלים בין אנשים המגיעים מתרבויות שונות, ממקומות שונים. לדעתי, הוא קצת מגזים, מרחיק לכת ומטיף בצורה מקוממת - בכל אופן עם חלק מדבריו אני מסכימה. מניחה שאפשר להביא סיפורים לכאן ולכאן, על זוגיות שהצליחה למרות הפערים הדתיים, העדתיים והחברתים בדיוק כמו שאפשר להביא סיפורים שנגמרו בכי רע. אולם קשה לי להאמין שאפשר להפריד בין בני זוג מאוהבים כל כך רק על סמך דיבורים וסטטיסטיקות. להערכתי, זה רק יגרום להם להיות עקשניים יותר ונחושים יותר בדרך שבחרו. מהיכרות, אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים שיש הוא להתגייר, להפוך ליהודי ובעיניי מי שדבק במטרה ועושה זאת עד הסוף אהבתו היא באמת גדולה והוא ראוי להערכה רבה. מצד שני אני חושבת שמי שמתנה את אהבתו בכך שבן זוגו ישנה את דתו, אהבתו תלויה בדבר ואינה שלימה ואמיתית. שייכת.