מקרה רוחני.

חסוי57

New member
מקרה רוחני.

שלום, אני נשאר בעילום שם מכיוון שאני מפחד שיצחקו עלי..משום שמה שאני עומד לספר לכם נשמע ממש לא הגיוני. קצת על עצמי: אני בן 15 וחצי ממש עוד מעט ויש לי אמונה ממש חזקה ב ה'. אני בא ממשפחה חילונית שמאמינה בה'. אני רוצה לשתף אותכם במשהו שקרה לי ממש לפני כמה דקות..! בגיל 13 היה לי בר מצווה כמו לכולם והיתלהבתי ממש מהנחת תפילין..אחרי הבר מצווה התחלתי להניך תפילין במשך שבועיים. אחרי שבועים שהנחתי תפילין כול יום .הפסקתי להניך תפילין משום שנמאס לי..! מאז שאני לא מניך תפילין אמא שלי כול הזמן רק מנדנדת לי להמשיך להניך תפילן כי זה הדרך הכי טובה לדבר עם ה' וכול..ואני לא הקשבתי לה ופשוט הפסקתי.. המקרה שלי: היום יום שני, הלכתי לבית ספר בבוקר וחזרתי עייף ועצבני כמו כולם..ישבתי מול המחשב ופתאום בא לי הרעיון להניך תפילין..לא יודע מאיפה הרעיון הזה צץ לי אחרי שנתיים וחצי שלא הנחתי תפילין...אז קמתי מהמחשב והלכתי לסלון להוציא את התפילין מהארון. הלכתי לחלון הקבוע שבו אני הנחתי תמיד תפילין והתחלתי להניך..אני פותח את הספר ורואה שיש תפילה לבקשות אז התחלתי לקרוא וליהיתפלל ולבקש ופתאום באה לי אמונה ממש חזקה בה' והתחלתי לבקש דברים שממש רציתי .בריאות,אושר,הצלחה בלימודים,פרנסה להורים,בריאות להורים,וכול...בזמן שאני מבקש ומסתכל לשמים אני רואה מן ענן אפור ענק ובתוכו השמש..וכול פעם שאני מבקש בקשה השמש יוצאת מהענן ושולחת אלי קרניים מסנוורות. הגיע החלק שאני צריך לומר שמע ישראל..אז עצמתי את העיינים וראיתי אור לבןן ממש חזק כאילו כול מה שביקשתי יקרה..באותו הרגע היתי בתוח ש ה' שמע את התפילה שלי..חזרתי למחשב והיתי חייב לספר את זה למישהו אבל לא היה לי למי כי אין אצלי אף אחד בבית וגם לא היה לי את האומץ לספר את זה כי פחדתי שיצחקו עלי..אז באתי למחשב ומצאתי את הפורום הזה שבו אני יכול לספר מה קרה לי..! תודה שהקשבתם לסיפור שלי,
 

ענתי44

New member
אני בטוחה שהאל הקשיב לתפילתך

זה נפלא מה שקרה לך, ובהחלט לא מעורר גיחוך, להיפך, ירדו לי דמעות, של התרגשות.אני בת דור של אמא שלך, וחושבת שהיא צודקת כשהציעה לך להניח תפילין, כי זו דרך נפלאה הן כי זו דרך מצויינת לדבר עם אלוהים והן זו הזדמנות להודות לבורא עולם על כל ההוד שנתן לנו. גם אני ממשפחה חילונית ( אם כי יש גם דתיים חרדים במשפחה ) ובגילך גם אני כל כך האמנתי באלוהים וניסיתי לשפר את התנהגותי כדי להיות בת ראויה לאלוהים. ואז בבגרותי חל קרע בנפשי ( זה החל במשבר שחל אחרי מותו הפתאומי של אבא שלי היקר והמשיך עם כעס על הממסד הדתי ) חייתי כחילונית אבל היה לי חלל בלב. לפני שנתיים חלתה אמא שלי ואני לקחתי על עצמי לטפל בה. לאחרונה פגשתי מישהו מדהים, שאני מאמינה שלא סתם נפגשנו, שהחזיר לליבי את האמונה והיום אני שמחה ושלמה עם עצמי, וזה קל יותר לטפל באמא. אני מאמינה מאוד שאין מקריות בעולם הזה ולכל דבר יש תכלית ומטרה, גם אם לא תמיד זה ברור לנו. מה שקרה לך פשוט נהדר. מאחלת לך שהתפילה שלך תענה באופן מלא, ושיהיה לך רק טוב.
 

sdavid1

New member
יאאאאאאאא איזה מרגש הסיפור שלך

הייתה לי צמרמורת.. המשך להניח תפילין!!!!!!!!!!!
 
למעלה