מקרה קפקאי אמיתי

[blueirus]

מקרה קפקאי אמיתי

סוריאליסטי או וואט -אבר. אבל לקוח מחיי.. עד הפרט האחרון..הקארמה השלילית פשוט באה בצרורות ורודפת אותי.. זה התחיל עם זה שביום שאמא שלה נפטרה אני התקשרתי אליה לשאול "מה המצב ואם אני יכולה לתאם עמם פגישה..." היא קטעה אותי שהם שחזרו מהלוויה זה הרגע.. כי אמא שלה נפטרה היום.. ..ואני, בחיי שלא ראיתי את מודעת האבל על מפתן דלתה.. הרי לא יצאתי מפתח דלתי כל אותו היום עד לשעה 13 בה התקשרתי אליה.. (נוהגות להתקשר במקום להפריע) השתפתי בצערה.. באמת! אז אני שוכרת אצלהם יחידת דיור.. צמודה לקוטג' שלהם. וכיום יש ביננו יחסי אי אמון.. משהו הופר.. מה שניסיתי לברר האם אני יכולה לתאם להם את הפגישה עם שוכר שמעוניין לעבור לגור במקומי, כי כבר אז רציתי לעוף משם, להתגורר במקום אחר, פרסמתי מודעה והשקעתי הרבה זמן במענה טלפוני ובהצגת היחידה למעוניינים,, טוב, אז זה נדחה.. למתי? לעולם לא יצא לפועל .. נשארתי שם.. עד היום.. אחר כך , חודש אחרי זה התפוצץ באיזה שבת בבוקר איזה צינור מים ממש ליד הכניסה שלי.. והשפריץ לכל עבר... שובע עשיתי סימולציה ביני לבין עצמי, מה הם חושבים עלי, ושאולי הם חושבים שאני עשיתי את זה ... הם תיקנו את הצינור. התיקון עלה כסף. לא יודעת כמה, לא שאלתי. ומה בסהכ עשיתי, בחיי שישנתי כל השבת הזאת ולא יצאתי מפתח דלתי לשחק להנאתי במחוגה של המים.. והיום, זה היה השיא של הקארמה השלילית ... פרצו להם את הדירה.. כן פרצו! וכן שמעתי את האזעקה, שמעתי את הלמות הפטיש שניסו לשבור את האזעקה... אבל מה.. חשבתי שזאת אזעקת התערעה-לרדת-למקלטים. אפילו שאני גרה ברשלצ.. ושאזעקות מסוג זה לא אופייניות לאזור שלי... אז הדלקתי טלויזיה, להתעדכן בחדשות.. ולא קרה כלום, ראשלצ נשארת מוגנת ולא היתה שם הפצצה או התרעה מסוג זה... טוב אז חשבתי שהרעש הזה בגלל שאולי הם משפצים.. נו.. שעה 12.. יום שלישי.. תמיד שומעים רעשי שיפוץ בשכונה.. טוב, אז אחרי שעה קלה בעלת הבית התדפקה לי על הדלת בחוזקה, איך שהיא חזרה מהעבודה, ובררה בטון עצבני משהו אם ידעתי משהו על הפריצה... לא ידעתי מזה דבר, פשוט הייתי אאוטסיידרית! נמאס לי.. לא יודעת מה לעשות, למה כל הדברים הרעים לי., למה יש לי כאלה תקלות עם הסביבה? למה אני כזו אאוטסיידרית מכונסת בעצמי ולא אחראית?. אני רוצה לשבור את החוזה ודי! לעבור משם.. לא בטוח שזה מה שיקרה.. נותרו לי עוד 5 חודשי "חסד" להתגורר שם.. ביחדת הדיור הסמוכה לקוטג' שלהם. כן ממש ממש. ואז אשכח מהכל..

 

[יעל ניסן]

אם תגורי

לא צמודה להורים לא תהיי אאוטסידדרית? הם יכלו גם לא לתת לך לגור שם לידם - הלא כן? אולי הם מאפשרים לך לגור שם כי הם יודעים שאת לא כל כך מסתדרת עם אנשים בכלל, לא רק איתם, ועדיף שתהיה לך קורת גג? ממה שכתבת, התקלות שלך עם הסביבה נשמעות כקשורות לכך שאת מפענחת סיטואציות על פי הרגשות שלך, ועל פי מה שנדמה לך ולא על פי עובדות או מציאות. למשל: הסימולציות שעשית בראש - שחושבים שאת אחראית על הפיצוץ... זה די מופרך. קורה שיש פיצוצים בצינורות. הורייך תיקנו את הפיצוץ והיו מתקנים אותו גם אם היה גר שם דייר אחר או אם לא היה גר שם אף אחד. הרי הם לא באו להאשים אותך או לבקש ממך להשתתף במימון התיקון! על סמך איזה שביב מציאות אם כן ברור לך שהם מייחסים את פיצוץ הצינור אליך? על סמך מה נדמה לך שפיצוץ הצינור בכלל משפיע איך שהוא על מה שחושבים עליך או על היחסים ביניכם? סימולציות בראש הן רק סימולציות בראש. לא מציאות. עוד דוגמה? כשפרצו לדירה. במציאות שמעת את האזעקה של הבית ואת הלמות הפטיש שמנסה לשבור אותה, במקום לבדוק את המציאות 'שם בחוץ', בחרת לסדר לעצמך את המציאות בראש כאילו מדובר באזעקת אמת בראשון או שמשפצים. גם במקרה זה שתיארת, לא בדקת אם המחשבות שלך נכונות ואכן מדובר באזעקת אמת בראשון או שמשפצים. במקום לבדוק את המציאות, בחרת לסדר לעצמך את המציאות בראש על פי מה שנוח לך להאמין, וכנראה היה לך יותר נוח להישאר בדירה ולא להתערב, ולא לפעול כמו שאמורים לפעול כשרואים פריצה. מבינתם של הורייך פרצו להם לדירה בעוד הבת שלהם נמצאת ממש שם. הטון העצבני של אמא שלך הוא מובן. זה מאוד מעצבן לבוא הביתה ולראות פריצה. גם אותך זה היה מעצבן לו פרצו לך. את אומרת שנמאס לך ושאת לא יודעת מה לעשות. אם את באמת רוצה לעשות משהו (במציאות!), הדבר הראשון שצריך ללמוד לעשות הוא ללמוד להבדיל בין עובדות במציאות לבין סרטים בראש, ולהגביר בהדרגה את מספר התגובות שלך למציאות עצמה ולא לסרטים ולסימולציות. מכיוון שזה מאוד קשה לעשות לבד, אני ממליצה לך ללכת לטיפול - כזה שיעזור לך ללמוד לעשות סדר בין המחשבות למציאות וכזה שיעודד אותך ויתמוך בך כשאת לומדת לפעול יותר כתגובה למציאות. ככל שתגיבי ליותר דברים במציאות תהיי פחות אאוטסיידרית ויותר מעורבת בחיים עצמם... להבדיל מקפקא - אגב - שהגיב למציאות, אבל המציאות הייתה אבסורדית לגמרי

 

[blueirus]

תודההה ../images/Emo24.gif

רק הבהרה, הם לא הוריי, הם בעלי הבית.. אני שוכרת שם יחידת דיור צמודה.. , מתגוררת שם חודשים ספורים ממש.. לא מכירה כל כך את "קולות הסביבה" כגוןאיך נשמעת האזעקה, ומלבד זאת יש לי בעית שמיעה שמקשה על זיהוי קולות שונים ומשונים כגון אזעקה.. שפירשתי אותה לא נכון.. היות וקישרתי אותה לאזעקת-התראה בטחונית.. כי לא ידעתי מהיכן באה (מכיוון הבית הסמוך כמובן) ולפי תגובותיהם, הבעות פנים, הכעס בפניהם .. יודעת שיש כעסים ביננו.. בגלל אי הערנות שלי וכל מה שציינתי.. אבל זה לא משנה את העובדות, ודברייך נכונים לי ... זו האשמה עצמית.. ואכן אני שוקלת ללכת לטיפול פסיכולוגי לבדוק איך להתמודד עם מצבים לא שגרתיים...

 

[יעל ניסן]

על לא דבר

ובאמת אם יש לך בעיית שמיעה יכולת להגיד להם כדי להסיר ספק לגבי היכולות שלך להגיב לאזעקות בפרט ולגבי העירנות שלך בכלל.

 

[יעל ניסן]

דרך אגב

אין לי מושג אילו בעיות שמיעה יש לך, אבל זה די ידוע ומוכר בספרות שאנשים כבדי שמיעה "משלימים פערים" ע"י הדמיון שלהם (סימולציות וסרטים פרטיים) כי רק חלק מהאינפורמציה מגיע אליהם. יש אנשים שהופכים לחשדניים ממש כי מבחינתם "כל העולם ואח שלו ממלמל ולא מדבר ברור" והמסקנה שהם מגיעים אליה היא שכולם ממלמלים כי לא רוצים שהם יבינו או כי יש לאנשים איזו מזימה אישית נגדם. טיפלת אי פעם בבעיית השמיעה?

 

[blueirus]

הארת תשומת ליבי לגבי התאוריה המעניי

האמת? על פניו נראה כאילו מתרקמת קונספירציה של כל תופעות-הטבע נכגדי ... אבל לא יותר מזה.. כועסת על רצף הארועים שחלו עלי בזה אחר זה.. ובמכתבי זה ניסיתי לתהות על כך.. וכולי תקווה שבעתיד אנסה לשנות את המציאות הזו.. (האמנם אני אוכל להכתיב את המציאות ולא המציאות את גורלי?) הסבת ליבי לנקודה מאוד מאוד מעניינת.. ואפילו מסכימה עם זה עד לנקודה מסוימת.. אני מסכימה עם זה, אני מבינה את זה כך: אילולי הסברה נכונה, ותקשורת סבירה, מובנת, בין אדם חרש לאדם שומע, לעיתים בלתי נמנע שהחרש ישלים לבדו את האינפורמציה הדרושה לו ואפילו זו תהיה אינפו' שגויה, די רחוקה מהמציאות. אך איני בקיאה בנושא, לדידי הנושא בהחלט ראוי ושווה עניין. (הם יודעים לגבי מצב שמיעתי, זה לא סוד..אך הכעסים אך טבעיים במקרים של פריצה וכו'.. ) מקסימה !! תודה

 

[יפעת שנער]

"צרות באות בצרורות" (גם דברים טובים

היי.. אני מצטרפת לתשובתה של יעל וחושבת שתגובות שונות שלך היו מונעות את התחושות הקשות שליוו אותך.. יש את המשפט הידוע "צרות באות בצרורות" שהוא לפעמים נכון, רק השאלה איך מתמודדים איתן.. אני חייבת לציין שרצף האירועים שתיארת הוא לא כ"כ נורא..מלבד הפריצה הלא נעימה,שאר האירועים הם דברים שקורים בין אנשים ובין בעלי דירה לשוכרים. אבל זו דעתי והיא קשורה לדרך שבה אני תופסת את העולם וחווה קשיים.. רציתי להפנות את תשומת לבך לציטוט שמופיע בסוף ההודעות שלך ואף הוא מעיד על "קצר" בתקשורת, שיכול היה להמנע לו רק הדברים היו נאמרים במלואם ומתוך כוונה שיובנו..