מקפיצה

[החברה של קודי]

אני אתחיל את הסיפור שלי ואמשיך

קבעתי להיפגש בפארק עם טאקאטו,אבל הוא כבר איחר ברבע שעה,פתאום הוא מגיע. "היי,לנה" הוא אומר. "טאקאטו,איפה היית?" אני שואלת אותו. "היו לי בעיות עם איזו ג'ינג'ית,היא שלחה את הדיג'ימונית שלה בגילמון,בלי סיבה" אומר טאקאטו. "היא בטח רצתה להילחם בך,בוא נטייל קצת" אמרתי ועכשיו שנינו הולכים ברחוב ופתאום טאקאטו רואה את הילדה שנילחמה בו רצה ברחוב. "היי,לנה,הנה הילדה שתקפה אותי" אומר טאקאטו. "ריקה? היא תקפה אותך?" שאלתי. "את מכירה אותה?" שאל טאקאטו. "כן,היא חברה שלי" אמרתי. "ריקה!!!" צעקתי אליה,אבל היא לא שמעה אותי,או שלא רצתה לשמוע,אני וריקה הבטחנו לא לריב בגלל בן,אבל בכל זאת רבנו,בגלל בן שקוראים לו דייויס,היא פשוט תפסה אותי עם דייויס וחשבה שאנחנו יוצאים,אבל זה ממש לא נכון. אחר כך ראיתי מישהי רצה אחרי ריקה ולידם הולך מישהו ממש חתיך. "טאקאטו,תראה" אמרתי לו. "מישהי רצה אחרי ריקה אז מה?" שאל טאקאטו. "לא,לא זה,תראה אותו,נכון שהוא חמוד?" אמרתי. טאקאטו הסתכל על הבחור הזה. "את נדלקת על הבחור הזה? הוא ממש לא נראה לי" אמר טאקאטו. "אבל הוא חמוד!" אמרתי. "תחשבי מה שאת רוצה" אמר טאקאטו "טוב,אני הולך לראות את גילמון,ביי" "ביי" אמרתי לטאקאטו והלכתי הביתה.

 

[רייסטלין מאגר]

It's my turn!

ריקה רצה ורצה, היא לא יודעת בדיוק לאן, אבל היא פשוט רצה. "לאן את הולכת, ריקה?" נשמע קול. "אני מחפשת את השער הדיגיטלי." התנשמה ריקה. "ימינה." אמר הקול. "תודה." אמרה ריקה והמשיכה לרוץ. "רגע, מי זה היה? ומאיפה הוא יודע את השם שלי?"

 

[Kenny Girl]

...

"הי! ילדה!!!" אני צועקת אל ריקה. "מי... מי את?" היא שולאת מתנשפת "כריסטינה אגילרה! מזה משנה? מה את עושה פה? את לא אמורה להתמזמז עם החבר שלך איפהשהו?" "חבר?!" "כן כן... שו, שו, גורי לך על חזהו של חברך, בלה בלה בלה" "גררררררר! את!!" פתאוחם שנינו מתחילות ללכת מכות, אני שורטת אותה, היא מכה אותי

 

[רייסטלין מאגר]

...

"עצרו!" ריקה: "מה? מי אמר את זה? שוב אתה!" "תפסיקו לריב, ילדות טיפשות! יותר מחצי מהעולם הדיגיטלי כבר הושמד וכשהעולם הדיגיטלי יושמד לגמרי העולם האמיתי ילך איתו! השער קרוב! לכו!" ריקה (לכריסטינה): "אז מה את אומרת, כריסטי?"

 

[Kenny Girl]

...

"אל תקראי לי כריסטי, ריקי" אנחנו הולכות לעולם הדיגיטלי

 

[החברה של קודי]

הסיפור שלי ממשיך כך...

היגעתי הביתה וראיתי את אחותי,יולי,יושבת על הספה כשעיניה עצומות וחיוך מוזר על פניה. "יולי,תירגעי" אמר לה הוקמון,הדיג'ימון שלה. "לנה,חזרת!" בינטאמון,הדיג'ימונית שלי קפצה אלי. "בינטאמון!" שמחתי לראות אותה "את יודעת מה קרה ליולי?" "שהוקמון יספר לך" אמרה בינטאמון. "למה אני? את הדיג'ימונית שלה" אמר הוקמון. "אבל אתה הדיג'ימון של יולי ואתה יודע יותר טוב מה קורה איתה" אמרה בינטאמון והיא תמיד יודעת איך לעשות שאחרים יעשו מה שהיא רוצה. "בסדר,אז ליולי יש חבר חדש,היא ממש מאוהבת בו" אמר הוקמון. "אין לך מושג עד כמה הוא חתיך" אמרה יולי. "דרך אגב,לנה,איך היה עם החבר שלך?" שאלה בינטאמון. "טאקאטו,הוא לא החבר שלי,בינטאמון" אמרתי לה. "אז יולי,אני מכירה אותו?" שאלתי את יולי. "לא,אבל הערב תכירי אותו,הזמנתי אותו לארוחת הערב,כשתראי אותו מיד תתאהבי בו" אמרה יולי. בערב היגיע החבר של יולי אלינו ולא האמנתי כשראיתי אותו,זה היה החמוד שראיתי ברחוב והוא החבר של אחותי,לא האמנתי. "לנה,תכירי את החבר שלי,קודי הידה" אמרה יולי. "היי" הוא אמר. "היי" אמרתי ואז הסתכלנו אחד על השני במשך כמה דקות. "טוב,אז נלך לאכול,הארוחה תתקרר" אמרה יולי. "יולי,אין לנו זמן לזה" אמר קודי "אנחנו צריכים ללכת,העולם הדיגיטלי בסכנה" לחש. "טוב,אז אנחנו הולכים" אמרה יולי. "אני באה איתכם" אמרתי. "את לא יכולה,את לא דיג'יגורלית ואין לך דיג'ימון" אמר קודי. "ומה אני בשבילך? אולי יש לך עינים יפות,אבל שכל אין לך" אמרה בינטאמון. "בסדר את יכולה לבוא" אמר קודי. "רק אל תעשי לי בושות" אמרה יולי וזה ממש עצבן אותי,היא מתיחסת אלי כמו אל ילדה קטנה,אבל עכשיו זה ממש עיצבן אותי,כי קודי הוא בגילי. יצאנו מהבית והתחלנו לרוץ לעבר השער הדיגיטלי,בינטאמון תמיד הסתכלה למטה. "לנה,תראי איזה דיג'ימון חמוד יש לו" היא אמרה והראתה לי את ארמדילומון. "באמת חמוד,אבל הוא יותר" אמרתי והמשכנו לרוץ. "אוף,כבר התעייפתי" אמרתי. "עוד קצת,לנה,אנחנו כבר מגיעים" אמר קודי ובשבילו הייתי מוכנה להמשיך לרוץ. "לנה!!" פתאום מישהו צעק זה היה טאקאטו,שהצטרף אלינו. "שמעתי שהעולם הדיגיטלי בסכנה אז באתי" אמר טאקאטו "רגע,מה הבחור הזה עושה כאן?" שאל טאקאטו כשראה את קודי. "הוא החבר של אחותי" אמרתי לטאקאטו. "חמודה,את נראת לי עייפה,רוצה אולי שאני אשא אותך על הגב?" היציע גילמון לבינטאמון. "לא תודה" סירבה בינטאמון וכך המשכנו לרוץ.

 

[Kenny Girl]

תורי

בדרך לעולם הדיגיטלי עצרתי, אנחנו עדיין בעולם האמיתי, אבל אנחנו מחפשות את השער. "הא? מה קרה?" שאלה ריקה. "כלום כלום... תמשיכי ללכת" רקיה המשיכה ללכת ואני נשארתי לבד. ברחוק מאוד ראיתי ילד בלונדיני מנגן בגיטרה, ככה בשקט בשקט, אבל אני שמעתי. לאט לאט התקרבתי עליו. זה היה מאט. הכרתי אותו בזכות טיקיי. אני לומדת בכיתה שלו, קארי ודייויס. הוא לא התייחס אלי כמו כולם, בצורה מגעילה, אלא כאל שווה. "YOU'R THE ONE I NEED" שר בשקט, אפשר היה לשמוע את העצב שבקולו. מסכן. מעניין מה קרה לו. "הי..." מלמלתי "הי..." "אני יכולה לשאול מה קרה?" "לא" "מה קרה?" "סורה נפרדה מימני" "אווץ'... לא נעים..." התיישבתי לידו והסתכלתי לשמיים. "אז... למה נפרדתם?" "לא יודע... היא אמרה שזה לא מתאים לה..." "דפוקה... היא לא יודעת מה היא מפספסת, אף פעם לא חיבבתי אותה במיוחד..." "חח.. אבל אני כן" "זה לא נעים... תגיד... איפה גאבומון?" "בעולם הדיגיטלי.. אפילו הוא לא כאן בשביל לעזור, ולי, אני לא יכול ללכת עכשיו לעולם הדיגיטלי..." "אולי הוא לא כאן בשביל לעזור... אבל אני כאן...." הוא הסתכל אליי כאילו ילד בן חמש מסתכל בהערצה על האליל שלו, אתם יודעים, בעיניים מבריקות כאלה. אלה היו הכמה שניות נהדרות של החיים שלי... פתאום נשמעה צעקה "ריקה!!!!" התחלתי לרוץ, לא יודעת לאן, ומאט אחריי...

 

[רייסטלין מאגר]

תורי

"היא מצאה את השער, הוא בפארק בקצה הרחוב. אבל דיג'ימון בשם טיראנומון שחור הגיע לעולם האמיתי והוא מתקיף אותה. מהרי!"

 

[Kenny Girl]

אני מצליבה את שתינו:

"מי אתה?!" שאלתי בקוצר רוח

 

[רייסטלין מאגר]

...

"את חייבת לסמוך עלי"

 

[רייסטלין מאגר]

טוב, אף-אחד לא ממשיך אז...

ריקה מותקפת על-ידי טיראנומון שחור וריינמון לא בסביבה, משום מה. ואז... "עזוב אותה. קאבומון." במקום מופיע דיג'ימון חרק קטן וכחול בדרגת טירון. קאבומון: "אור מהמם!" טיראנומון שחור עף לאחור אל תוך השער וחוזר לעולם הדיגיטלי. ריקה: "מי אתה?" קאבומון: "מצטער, אני חייב ללכת." ריקה ממצמצת וכשהיא פותחת את העיניים הדיג'ימון כבר לא שם. "תעברי בשער, אני אמצא את ריינמון בשבילך."

 

[החברה של קודי]

אני אמשיך...

הגענו לפארק וראינו שם את השער ואת ריקה. "הנה השער" אמר קודי. "היי,זאת ריקה" אמרתי וניגשתי אליה. "ריקה,מה קרה לך?" שאלתי אותה. "אמרתי לך שאני לא רוצה שתדברי איתי יותר לעולם" כעסה ריקה. "אבל ריקה,לא היה לי כלום איתו,נשבעת לך,רק ישבנו ודיברנו" אמרתי. "עזבי אותי כבר!" ריקה הפנתה לי את הגב ורצה לעבר השער ונכנסה. "בואו ניכנס גם אנחנו" אמר ארמדילומון ונכנסנו. מיד ראינו את ריקה. "תגידו לי,אתם עוקבים אחרי?" כעסה ריקה. "לא,אנחנו באנו לכאן,כי אמרו לנו שהעולם הדיגיטלי בסכנה" אמרה יולי. "ואנחנו לא אשמים שיש לך בעיות עם לנה" אמר טאקאטו. "מה אתה בכלל יודע?" כעסה ריקה. "אני יודע שאת כועסת בגלל טעות" אמר טאקאטו. "זו לא הייתה טעות,היא ידעה שאני אוהבת אותו ובכל זאת התחילה איתו" צעקה ריקה. "לא התחלתי איתו! סתם ישבנו ביחד ודיברנו" כעסתי. "תפסיקו לריב!" צעק הוקמון. "עדיף שתסתכלו,מה קורה מסביבכם" אמר ארמדילומון. אנחנו הסתכלנו וראינו את זה העולם הדיגיטלי נראה הרוס לגמרי. "אבל מי היה יכול לעשות דבר כזה?" שאלתי.

 

[Kenny Girl]

גר

"תגידו! מה אני?! בטטה?!" צרחתי היינו בעולם הדיגיטלי פתאום...

 

[רייסטלין מאגר]

לא, את סתם חסרת חשיבות../images/Emo3.gif

במקום מופיעים חמישה אנשים: אחד מהם בעל עור זהוב ולובש גלימות שחורות, עיניו בצורות שעון חול זהובים ולידו עומד קאבומון. השני בעל אוזניים מחודדות ומראה מקסים, יש לו שיער שחור וגם הוא לובש גלימות שחורות, לידו עמד דמי דווימון. הגבר השלישי היה איש מגודל ושרירי לבוש בשריון, לידו עמד משרומון. היו שתי בנות בחבורה: אחת הייתה שחורת שיער ויפהפייה שלבשה שריון שחור, לידה עמד דיג'ימון קטן בעל מראה ערפדי. הבת האחרונה לבשה גלימות לבנות והיה לה שיער שחור ארוך, לידה עמדה סאלאמון, שהייתה קשורה בצועה שהייתה מחוברת לפרק ידה של האישה בקצה השני.

 

[Kenny Girl]

וואלה?

"מממ... שלום..." לחשתי כלום "אני... המפ... קייטי" "אבל את לא ק..." ניסה טאקטו להגיד "סתום!"

 

[רייסטלין מאגר]

...

האיש זהוב השיער מתקדם קדימה. "אני רייסטלין מאג'ר, האיש הזה," הוא מצביע על שחור-השיער-מחודד-האוזניים, "הוא דאלאמר, זו טאקיזיס," הוא מצביע על האישה הלבושה בשריון שחור, "זו קריסניה וזה קרמון, אחי הכסיל." הוא מצביע על השניים האחרונים: הבחור המגודל ואישה לבנת הגלימות, שעמדה כשפניה מופנים לאחור. "קריסניה, הם כאן." אמרה סאלאמון. "אממ...היא עיוורת." אמרתי (אני רייסטלין). "כולנו שליטי האפלה שהגיעו מעולם מקביל בשם "קרין", ולכולנו יש דיג'ימוני וירוס. חוץ מקריסניה, אבל כולם שונאים אותה במילא." ריקה: אז מה עוד אתם יודעים? אני: יותר מכם, זה בטוח. ניסיתי לבנות שער לאביס, וקרמון, דאלאמר, קריסניה ואני עברנו בו והגענו לכאן. ריקה: ומה עם טאקיזיס? אני: לא יודעים, ולא אכפת לנו. טאקיזיס: אידיוט! הייתי איתכם! אני: באמת? לא זכור לי. טוב, נו. *מושך בכתפי*. אנחנו היינו כאן כדי לצפות בשבעת הדיג'יגורלים שהגיעו לפה, טאי, מאט וכל השאר. אנחנו הדיג'יגורלים המקוריים שעליהם ג'נאי דיבר. בעצם הוא סוכן שעבד בשבילנו והדריך אתכם, כי אנחנו לא מהסוג של מדריכים שעוזרים לטובים, אנחנו אפלים. קריסניה: חוץ ממני! אני רציתי לעזור! אבל כולם התעלמו ממני וכשעליתי להם על העצבים הם רק אמרו לי... כולם: 'סתמי ת'פה, יא כוהנת מסריחה ועיוורת! (חופית חיייבת לראות את זה!

)

 

[Kenny Girl]

מו

אני:נו די איזה מגעילים!! רייליסטין: סתמי ת'פה שלך אני: למה מי אתה בכלל?! ריקה: נו די! אל תריבו! זכרו למה באנו! (הערת כותבת: למה באנו בכלל?) מאט: נכון... עכשיו איפה מתחילים?

 

[החברה של קודי]

......

"אנחנו באנו הנה,כי שמענו שהעולם הדיגיטלי בסכנה" אמרה יולי. "בטח חמשת האלה עשו את כל זה לעולם הדיגיטלי,בינטאמון,תתקפי אותם" אמרתי. "לא,לנה הם נראים מסוכנים" אמר טאקאטו. "לא אכפת לי,בינטאמון,תתקפי אותם כבר" אמרתי. "לא,אני לא אתקוף אותם" אמרה בינטאמון. "את תתקפי אותם,כי אמרתי לך,צרפדע פחדנית" כעסתי עליה. "לנה,תירגעי,זה לא יעזור אם תכעסי על הדיג'ימונית שלך" אמרה יולי. "וחוץ מזה,את לא יודעת אם אלה הם או לא ואת לא יכולה לתקוף אותם סתם" אמר קודי וזה נתן לי רעיון. "היי,אם אתם יודעים כל כך הרבה,אתם בטח גם יודעים מי הורס את העולם הדיגיטלי?" שאלתי.

 

[רייסטלין מאגר]

...

רייסטלין: אנחנו הדיג'יגורלים הראשונים! ד-י-ג'-י-ג-ו-ר-ל-י-ם! למה שנהרוס את העולם הדיגיטלי? טאקיזיס: וכן, אנחנו יודעים מי הורס את העולם הדיגיטלי. הוא היה אחד מאיתנו פעם, אבל אז הוא נעשה מרושע. שמו הוא סרגונאס והדיג'ימון שלו הוא מינוטאורומון. יש עוד משהו שאתם רוצים לדעת?

 

[Kenny Girl]

אני ממשיכה

מאט: רגע רגע רגע!! חשבתי שהדיג'יגורלים האמיתיים היו ההורים שלנו! טאקיזיס: לא מאט: אז איך תזבירו את העובדה, שאבא שלי כבר הכיר את גאבומון, אמא של כריסטינה הכירה את פיית'מון, ואבא שלי אפילו הודה שהוא היה בעולם הדיגיטלי? טאקזיס: מאיפה לי? אני: נו די מה זה משנה מי יותר ותיק? עם אתם כל כך ותיקים תגידו,-מי הרס את העולם הדיגיטלי?