Goggle Girl
New member
הסיפור הפורומי, שרשור שני!
השרשור הקודם נהיה מתוסבך וארוך מדי. יוש! וסליחה שלא המשכתי, פשוט קראתי מנגה כל היום... אי אפשר להפסיק @_@ בקיצור: קארי וגטומון נחטפו והן מוחזקות בשבי יחד עם מיוטיסמון ע"י שליט האפלה, למרות שהם מנסים לברוח. טאי מודאג וכמעט יוצא מדעתו. בזמן החיפושים ג'ו ומימי התפצלו מהקבוצה כי ג'ו פחד להמשיך ליער. וכאן אני ממשיכה... "ממש משדאיג אותי שג'ו ומימי עזבו..." סורה אמרה בדאגה מהולה בפחד. היא התחילה לפקפק בהחלטה ללכת בכזו נכונות לתוך המקום האפל. "אל תידאגי, הם יכולים לדאוג לעצמם מצויין." מאט ניסה לעודד אותה. "זה לא מה שגם אמרת על קארי?" איש לא יכל להתעלם מהנימה הארסית בקולו של טאי. "טוב, המצב עכשיו הוא שונה, ו..." "איך שונה, מאט, איך?! תסביר לי!" כולם התרחקו כאשר טאי הצמיד את מאט לעץ, אוחז בחוזקה בצווראון החולצה הירוקה. "טאי, אתה חייב להירגע..." "להירגע הוא אומר לי! ניראה כמה רגוע אתה היית אם זה היה טיקיי שמה!" הילד בחבורה הסתתר מאחורי איזי, לא יכול לצפות באחיו האמיתי ואחיו 'המאמץ' רבים בכזו נחישות. סורה תפסה בידו של טאי בניסיון להרגיע אותו, אך הוא רק דחף אותה הצידה. "אאאה!" "סורה!" בתגובה, מאט דחף את טאי מעליו ורץ לבדוק את סורה, שעדיין עמדה והביטה בטאי... בפחד? מאט פנה אליו בכעס. "תגיד לי, מה איתך?! אני מבין שאתה מודאג, אבל ככה להשתגע?! אנחנו לא יכולים לאבד אותך, טאי!" עינייהם ניפגשו ומאט נדהם. לרגע נידמה היה שעיניו של טאי כבו... "בוא אגומון, אנחנו ממשיכים!" טאי עבר על פני מאט וסורה בלי להניד עפעף, ולשותפו הכתום לא הייתה ברירה מלבד לרוץ אחריו. "טאי, חכה לי!" "טוב, אין סיבה להפריד את הקבוצה יותר ממה שאנחנו מפוצלים." איזי אמר בקור רוח. "כדאי שנפקח עליו עין. לא יהיה טוב אם נאבד גם אותו, בייחוד לא במקום כזה. קדימה טיקיי." "בסדר." שני הצעירים בחבורה התקדמו לעבר טאי, בעוד מאט וסורה הביטו אחריהם בדאגה. "סורה, את..." "אני בסדר. זה טאי שצריך לדאוג לו עכשיו." אמרה, והמשיכה להתקדם. בלית ברירה, מאט הלך אחריה. אם, זה ארוך מדי? כי אם כן תגידו, אני ארסן את עצמי o.o;
השרשור הקודם נהיה מתוסבך וארוך מדי. יוש! וסליחה שלא המשכתי, פשוט קראתי מנגה כל היום... אי אפשר להפסיק @_@ בקיצור: קארי וגטומון נחטפו והן מוחזקות בשבי יחד עם מיוטיסמון ע"י שליט האפלה, למרות שהם מנסים לברוח. טאי מודאג וכמעט יוצא מדעתו. בזמן החיפושים ג'ו ומימי התפצלו מהקבוצה כי ג'ו פחד להמשיך ליער. וכאן אני ממשיכה... "ממש משדאיג אותי שג'ו ומימי עזבו..." סורה אמרה בדאגה מהולה בפחד. היא התחילה לפקפק בהחלטה ללכת בכזו נכונות לתוך המקום האפל. "אל תידאגי, הם יכולים לדאוג לעצמם מצויין." מאט ניסה לעודד אותה. "זה לא מה שגם אמרת על קארי?" איש לא יכל להתעלם מהנימה הארסית בקולו של טאי. "טוב, המצב עכשיו הוא שונה, ו..." "איך שונה, מאט, איך?! תסביר לי!" כולם התרחקו כאשר טאי הצמיד את מאט לעץ, אוחז בחוזקה בצווראון החולצה הירוקה. "טאי, אתה חייב להירגע..." "להירגע הוא אומר לי! ניראה כמה רגוע אתה היית אם זה היה טיקיי שמה!" הילד בחבורה הסתתר מאחורי איזי, לא יכול לצפות באחיו האמיתי ואחיו 'המאמץ' רבים בכזו נחישות. סורה תפסה בידו של טאי בניסיון להרגיע אותו, אך הוא רק דחף אותה הצידה. "אאאה!" "סורה!" בתגובה, מאט דחף את טאי מעליו ורץ לבדוק את סורה, שעדיין עמדה והביטה בטאי... בפחד? מאט פנה אליו בכעס. "תגיד לי, מה איתך?! אני מבין שאתה מודאג, אבל ככה להשתגע?! אנחנו לא יכולים לאבד אותך, טאי!" עינייהם ניפגשו ומאט נדהם. לרגע נידמה היה שעיניו של טאי כבו... "בוא אגומון, אנחנו ממשיכים!" טאי עבר על פני מאט וסורה בלי להניד עפעף, ולשותפו הכתום לא הייתה ברירה מלבד לרוץ אחריו. "טאי, חכה לי!" "טוב, אין סיבה להפריד את הקבוצה יותר ממה שאנחנו מפוצלים." איזי אמר בקור רוח. "כדאי שנפקח עליו עין. לא יהיה טוב אם נאבד גם אותו, בייחוד לא במקום כזה. קדימה טיקיי." "בסדר." שני הצעירים בחבורה התקדמו לעבר טאי, בעוד מאט וסורה הביטו אחריהם בדאגה. "סורה, את..." "אני בסדר. זה טאי שצריך לדאוג לו עכשיו." אמרה, והמשיכה להתקדם. בלית ברירה, מאט הלך אחריה. אם, זה ארוך מדי? כי אם כן תגידו, אני ארסן את עצמי o.o;
