מקפיץ, סיוף מערבי

[יובל נחמקין]

סייף מערבי של ימי הביניים והרנסנס

קצת באיחור (מפעת לו"ז דחוק ונטול אינטרנט בשעות היום

) אני רוצה לספר בשתי מילים על חויה נחמדה של השישבת האחרונים: שתי קולגות יקרים: אלכס זלז'ניאק ונח גרוס, הביאו ארצה את מר ג'ון קלמנס. קלמנס מתמחה בשיחזור מדריכי הסייף האירופאים של ימי הביניים והרנסנס (דוגמת הטלהופר) וביחד עם למעלה מ- 500 תלמידים בעולם, כבר החל לקנות לעצמו של מלומד המתמחה בתחום... שלא לדבר על יכולת לחימתית מרשימה. הסמינר יוחד לטכניקות בסיס של החרב הישרה הארוכה (דוגמת הקליימור הסקוטית) ונסוב היה סביב אחיזות ועמידות מוצא, הגנות והתקפות בסיסיות וכד'. מה שהדהים אותי יותר מכל היה הדמיון בין הסייף המערבי לקנג'וטסו היפני. לולא ידעתי טוב יותר: הייתי משוכנע כי קלמנס הושפע מסייף יפני ועליו ביצע מודיפיקציה מערבית... אם-זאת: אלכס ונח הסבירו לי שאין הדבר כך וכי קלמנס אכן חוקר לעומק את המדריכים העתיקים של מאסטרים מצרפת, אנגליה, גרמניה וכיוב' וכי אין אותנטי ממנו. סה"כ נהנתי: הן מאורח מענין אבל לא פחות - מהמארחים נח ואלכס שהתגלו אמני לחימה בעלי יכולת וידע מרשימים וגם בעלי... "אנרגיות נכונות". ממתין לסמינר הבא שיוקדש לנשק מדהים: הראפייר. יובל.

 

[יורם ויסברוד]

אנא תודיעו מראש בפעם הבאה זה נשמע

מעניין ואשתדל להגיע

 

[נדב פ1]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ארליכית]

וואו! גדול!

בתור מישהי שמאוד מתענינת בחרבות ובקנדו וקנג'וטסו בכלל אני אשמח מאוד אם תודיעו מראש. זה נשמע מגניב ביותר.

 

[יובל נחמקין]

יש לכם בארץ את אלכס 050-5472830

המלמד בפארק של רכבת ארלוזרוב בכל יום שישי אחה"צ - לחימה בחרבות ארוכות. אלכס מ-א-ו-ד ט-ו-ב

טוב מספיק עד שיצא בתיקו של 10 קרבות מול קלמנס, כשזה היה בארץ... וקלמנס הוא מאסטר בינ"ל לתחום...

 

[roy33itc]

יובל מה זה ראפייר???../images/Emo2.gif../images/Emo67.gif

 

[יובל נחמקין]

דקר

חרב לאחיזה ביד אחת באורך משתנה שבין כחצי מטר לכמטר וחצי. להב צר ומהיר מ-א-ו-ד ... משמש כמעט ורק לנעיצות.

 

[נדב פ1]

רפיאר -

הנשק האהוב עליי מכל ( אחרי סט של סכינים מוסתרים בגוף - כמובן

) . אני סבור שלא לחינם הדקר נכנס לשגרה לאחר וכבר השריונות של לוחמי אירופה נהפכו לבלתי רלוונטים בעליל בגלל התותחים וחומר הנפץ של המאה ה16, לפיכך אפשר להסיק שה Rapier הוא אחד מכלי הנשק המשובחים ביותר לקרב נטול שריונות כבדים ומסורבלים . לטעמי גם יש בו הרבה מאוד חן לית'אלי ומשובח .

 

[MidNight Flame]

יש תמונה במלאי?

 

[נדב פ1]

הנה -

 

[MidNight Flame]

אובייקט לא נמצא, קישור לא עובד ../images/Emo10.gif

 

[MidNight Flame]

אוי מדהים! מצאתי - תראו :

http://www.nitroplus.co.jp/pc/ranking/gunimage/rapier.jpg מדהים! http://www.dakao.org/wma/images/rapier_and_dagger.jpg רפיאר ולידו פיגיון http://www.swordplaystudios.com/images/weapons/rapier-l.jpg הרבה רפיארים מקסימים http://www.internetauction.net/emazeauction/lotimage/swept%20hilt%20rapier.jpg רפיאר מיוחד? http://files.turbosquid.com/Preview/Content_on_11_12_2003_11_11_40/rapier.c4d_thumbnail1.jpgf3c61052-3d34-4060-a0a3-bd9798de305a.jpgLarge.jpg פשוט, אבל בטוח קטלני מייק.

 

[broadaxe]

קצת באורים לתמונות בקישורים

1. יפה אבל דמיוני. תמונת מחשב, כנראה מתוך משחק. הלהב קצר מאד ביחס ל"הילט" (אזור הידית), האיור במבט מלמטה. הייתי אומר שזה מתאים להיות קטלס (חרב ימית קצרה, מעוקלת ורחבה) אבל לא רפייר בשום פנים. 2. סט מודרני ותואם של רפייר ופגיון-יד-שמאל, סגנון המאה ה-16. 3. השניים משמאל- "רפייר מעבר", סגנון סוף המאה ה-17-תחילת ה-18, דור ביניים בין רפייר מלא לבין "חרב קטנה" (smallsword) שהחליפה אותו. שלישית - "אסטוק" או "טאק", חרב נעיצה, המאה ה-15, לא רפייר. מימין - רפייר מאה 17. 4. רפייר בסגנון איטלקי. לא מיוחד, היו המון סגנונות. מרכז האופנה היה בצרפת ובאיטליה כשבגרמניה ובספרד היו דגמים מיוחדים משלהם. 5. שוב תמונת מחשב, דור ביניים בין אסטוק לבין רפייר. הלחימה והאחיזה ברפייר שונה מכל חרב אחרת בכל מקום בעולם, בכל זמן. מגן היד המסוגנן התפתח לא רק כצורך אופנתי, אלא גם כמגן לכף היד וכמשקולת איזון ללהב המאד-ארוך. שליטה בקצה החוד המרוחק נעשתה ע"י אחיזה א-סימטרית, כשהאצבע המורה מונחת בתוך "שמורת הדק" שנמצאה מתחת לידית עצמה, על הריקאסו (החלק הקהה והשטוח בלהב, עליו מטביעים בד"כ את תו היוצר). זה נתן גם תוספת טווח מזערית נוספת. הרפייר המסוגנן היה נשק אזרחי לחלוטין והצהרה סוציו-אקונומית. מי שהרשה לעצמו לחגור אותו גם (לרוב) ידע להשתמש בו. הטענה היא שלחובת הרפייר נזקפים יותר קורבנות דו-קרב מאשר לכל חרב אחרת. ולמה הוא כ"כ קטלני? לפי קלמנטס, הלחץ הנדרש לחדור גוף אנושי באמצעות להב צר, חד וארוך, הוא בערך 1.5-1 ק"ג. נעיצה מהמקום, ביד גברית ממוצעת מפתחת כ-10 ק"ג, נעיצה ב"זינוק גדול" (great lunge) מפתחת כ-20 ק"ג. הלהב פשוט חודר ללא התנגדות.

 

[broadaxe]

ברשות ידידי אוסיף עוד מעט אור

השתתפתי ביום השני לסמינר בן היומיים (למה לא השתתפתי ביום הראשון? אשמתו של ויס הנפח...) כאורחו של נח גרוס. צחצחתי מעט חרבות עם יובל ועם גיא רפאלי באותה הזדמנות. על פי בקשה מראש, לא ניתן הפעם פומבי להגעתו החפוזה, מאחר והיה מספר מקומות מוגבל ביותר. מאסטר ג'והן קלמנטס הוא יו"ר ARMA, האיגוד הגדול והוותיק ביותר לאמנויות לחימה אירופיות של ימי הביניים והרנסאנס. האיגוד שם לעצמו מטרה לשחזר בצורה אותנטית ככל האפשר את אותן א"ל שנמוגו להן בעשן ההיסטוריה וזאת באמצעות מחקר, תרגום ויישום של כל אותם מדריכי לחימה כתובים ששרדו (ויש, מסתבר, די הרבה). באיגוד חברים יועצים אקדמיים מהשורה הראשונה בעולם, היסטוריונים, אנתרופולוגים וארכיאולוגים ידועים בתחומם. קלמנטס עצמו עוסק באמנויות הלהב השונות קרוב לשלושים שנה והוא שולט בחרב קצרה, חרב ארוכה, חרב לשתי ידיים, חנית, פגיון, רפייר, לחימה בידיים ריקות. בתור חוקר של התחום, הסמינר הוסיף לי הרבה ניואנסים חדשים ודקויות שלא כתובות בשום ספר. למשל, ההגיון המעשי מאחורי חרב בעלת שני להבים; שימושים נוספים בניצב הצולב והרחב של החרב הארוכה (ולמי שתהה: מכות מטווח קצר לנקודות רגישות, לכידה, בריחים!). שיחה אישית הבהירה כמה האיש מלא ידע. הוא מבלה הרבה במסעות בעולם בבדיקת כלי נשק אותנטיים באוספים פרטיים ובמוזיאונים והשוואתם עם המידע ההולך ומצטבר, ועם מה שידוע על התפתחות הנשק הקר ונשק המגן, שהלך איתו צעד בצעד.

 

[Boogieman]

לגבי חרב בעלת 2 להבים

תוכל לספר קצת על צורת העבודה אתה?

 

[Boogieman]

ואם כבר חרב...

הסרטון הזה ממש לעניין פה. (תודה לפורום קלאסיות)

 

[רן גוגיטסו]

אם אפשר להגיד משהו על הסירטון הזה

זה שהוא קלאסי

קטע גדול (לא לרכי הלב ביננו - לא הייתי מאמין שחרב חותכת בשר, קוטעת איברים וגורמת להשפרצות דם אם לא הייתי רואה במו עיני

...).

 

[broadaxe]

קצת קשה בצורה תיאורטית אבל אנסה

כעיקרון, אוחזים את החרב תמיד עם אותה חורפה לאותו כיוון, וזה לא ממש קל כשמדובר על חרב סימטרית לחלוטין. באותו עיקרון מכנים את הלהב המוביל בשם "להב ארוך" והלהב האחורי, שפחות בשימוש נקרא "להב קצר". בפוזיציות מסויימות, מכה שבאה לאחר מגננה צריכה לעקוף את מגננת היריב. מכה ישירה תחסם, אז מפתלים את החרב במין צורת "8" שטוחה באוויר ומכים מן הצד כאשר גב היד מוביל ולמעשה הלהב האחורי (ה"קצר") פוגע במטרה. קשה להסביר וגם קשה לתרגל. למרות שמקובל להאמין כי להב כפול מצויין למכות טאטוא, מצד לצד, הרי שבתרחיש כזה הופכים את החרב בקצה כל תנופה וכך רק הלהב ה"ארוך" פעיל, בכך משיגים עוד קצת תנופה וכח מחץ. היתרון המשמעותי הנוסף הוא שהחרב יכולה להיחגר בכל צורה ולהישלף בכל אופן, תמיד יש להב חד לכיוון התקיפה.

 

[נח גרוס]

סיוף מערבי, טוב מאוחר מאף פעם.

מייד לאחר הסמינר המרתק עם ג'ון קלמנטס נאלצתי לצאת את הארץ ולא יכולתי להתייחס לשרשור הנ"ל. רציתי להודות לכול מי שהגיע לסמינר וליובל נחמקין וBroadax שכתבו פה על הסמינר. מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שמר קלמנטס הגיע לארץ הוא התמקד ביסודות התאורטיים והמעשיים של הלחימה בחרב על פי דרכם של המאסטרים האירופאיים בימי הבניים וברנסאנס. ג'ון שופע ידע תאורטי ויכולת מעשית כאחד. מחקריו המעמיקים במקורות היסטוריים לגבי מאפייני הלחימה באירופה בתקופה האמורה הם הבסיס לאיטרפריטציה של כיתביהם של המאסטרים האירופאים. התמקדותו בכלים אוטינטיים מאפייניהם וצורת השימוש בהם במקביל למחקר מעמיק לפגיעות שהם מייצרים במפגש עם גוף האדם מספקים לו את הגושפנקה לגישתו וממצבים אותו כאחד הסמכויות המובילות בתחום ואולי אף הראשון מביניהם. אני מקווה כי בעתיד נוכל להביא שוב את מר קלמנטס לארץ לסמינר נוסף בו יוכלו להשתתף הרבה יותר אנשים המעוניינים בכך, בסמינר ארוך ומקיף יותר. מידע על Arma ארגונו של מר קלמנטס ותכנים ניתן למצוא באתר המצויין של הארגון ב: http://www.thehaca.com/ למי שמעוניין בשיטת לחימה מעניינת ובאימון אינטנסיבי אמליץ שוב על אלכס שמספר הטלפון הופיע בשרשור זה. למי שמעוניין בגישה של Arma באופן ספציפי יכול ליצור איתי קשר במסרים. תודה, נח גרוס.

 

[broadaxe]

ולא נותר אלא להוסיף המחשה

האיש באדום מימין הוא ג'והן קלמנטס.