מקפיץ לפי בקשה

שלוימלא

New member
שמח, אבל ברור שזה לא הכל,

גם אם הדברים נכונים ונוגעים, הם יכולים לספק נחמה זמנית בגלל החיבור והתובנה . אבל אם שם זה נשאר אז זה נשאר כסיסמא ותו לא. ואם נצא רגע מהאינטואיטיביות ונחשוב(עכשיו כבר לא מצטער שלא מחקתי) אז גם הפנימי יכול להיות שקרי. אבל מה לעשות זה לא שחור ולבן. ויותר מזה לא ממש ניתן להגדרה מאחר ומדובר בתחושה פנומנולוגית שעשויה להתחלף תדירות בהתאם למצבו הנפשי של אדם ברגע נתון. זה אמנם חייב להיות קוהרנטי, אחרת אפשר כבר לעבור לפורום פסיכיאטריה ולדבר על מחלת נפש, אבל ברמה היומיומית רק לאדם עצמו יש את התשובות לגבי מה אמיתי ונכון לגביו ומה לא. והתשובה נעוצה במילה אחת חמקמקה "מודעות" ואיך עושים זאת במובן של הנפש האישית,פנימית ,אמיתית שלנו? לשם כך יש כמה דרכים- 1-מדיטציה-ניסיתי ועזר 2-תרפיה-עזר מאד (בגלל זה גם הידע במונחים) 3-הגות-יכול לעזור ,אך גם לבלבל 4-שיחת נפש-עם אדם קרוב ומבין שיודע להקשיב 5-אמונה בישות מכוונת-אללה,אלוהים,ברמה וכו'-יש דיווחים על הצלחות אבל המחיר, המחיר כבד. 6-פורומים, צ'אטים,מפגש אמיתי\וירטואלי עם נפשות תואמות שעשוי לעזור. אני מניח שיש עוד אופציות
 

arielfe

New member
תראה

אני מהמלכודות של נחמות זמניות כבר אכלתי מספיק חרא. ההיכרות שלי איתן מאוד קרובה ואינטימית. בכל הדברים שציינת מלבד תרפייה כבר התנסיתי. שאלה אחת לפחות שעולה לי מקריאת מה שכתבת: האם קיימות תחושות לא פנומנולוגיות? ואם כן מה הן ומה מייחד אותן? (לי יש את הדעות שלי לגבי הנושא ומעניין אותי להשוות אובייקטיבית איתך לכן אני לא מביע את דעתי).
 

שלוימלא

New member
רק כדיי שלא יקרה מצב , שבגלל

ששנינו לא אנשי מקצוע ולכן המושגים שלנו לא זהים אז- למה אתה מתכוון שאתה אומר "תחושות לא פנומנולוגיות" הרווחתי זמן לחשוב.
 

arielfe

New member
אין לי מושג

הסקתי אינטואיטיבית ממה שכתבת שפנומנולוגית פירושו תחושה שמתבססת על המצב הנפשי שלך באותו הרגע - כלומר מן סוג של סובייקטיביות לגבי המציאות שנובעת מסובייקטיביות רגשית.
 
מה שאני רואה

הוא שאתה מגדיר את תופעת ההתאהבות הסוציאלית, בעוד אני מתייחס לפן המנטאלי שלה. מה שאבסורדי הוא שגם במצב שאתה מתאר נוצר המצב של שירות אינטרסים "בהפוכה" אפילו שבגלל "שטיפת המוח של החברה" לעתים אפילו אין אהבה שתגרום לזה אלא תחליפים זולים.
 

שלוימלא

New member
פנומנולוגיה-כפי שאני מתייחס אליה

זאת בעצם חוויה. חוויה שנובעת ונתפסת כתוצאה מהתרחשות ולא מהגות.
 

arielfe

New member
תשובה?

אני אשאל שוב: האם אתה יכול להגדיר שקרי ו/או אמיתי בצורה אובייקטיבית ופשוטה (במישור האישי סובייקטיבי כמובן, כלומר לא אמת ושקר אוניברסליים אלא אמת ושקר אינדיבידואליים לגבי עולמך האישי.)
 

שלוימלא

New member
אריה- אני עדיין חושב, אלו מסוג

התשובות שאתה יודע אותן, מרגיש אותן יודע שהן בפנים אבל מתקשה לתת להן הגדרה ממצאת ומוציאה. אני יכול רק להגיד שכאשר מתעוררת בי השאלה האם אני באמת מחובר לתחושה שלי באותו הרגע, האם היא נובעת ממני או אולי מקורה בהשפעה חיצונית לא מודעת. אני כן מצליח לתת לעצמי תשובה ע"י "הדרכה פנימית"-קריא הקשבה לקולות הפנימיים האותנתים שבתוכי. כשתהיה לי הגדרה טובה יותר אביא אותה. אני מניח שחיפוש בגוגל של המושגים, אני אמיתי ואני שיקרי , יניב המון תוצאות.
 

arielfe

New member
הגדרתי האישת לגבי אמת ושקר

אם בא לי עכשיו לשקר למישהי שאני מגניב ומיוחד כדי לשכב איתה זה אמיתי? לדעתי האישית גם שקר הוא אמיתי כי הוא קיים בי. צריך לתת ביטוי לכל מה שקיים בי אחרת אני הופך לאוגר וכלי הקיבול שלי מתמלא ואז אני מגיע למצב שבו אני חיי 90% רצונות מודחקים במקום לתת ביטוי עצמי ולקבל את הרגע - וזה ממלא אותי בסבל, מרירות, ותחושת החמצה. לכן לדעתי הכל אמיתי, אבל בכל זאת יש שקר - להאמין לשקרים של עצמך - > להגדרתי אמת = מודעות עצמית: בא לך לשקר? תשקר. אבל אל תשכח לרגע שאתה משקר בזמן שאתה עושה את זה!
 

שלוימלא

New member
אהלן אריאל../images/Emo8.gif לא זאת היתה כוונת-

לדבר על אמת\שקר מבחינה שיפוטית ערכית. אם מישהוא משקר אבל יודע שהוא משקר, זאת תחושה אמיתית, אם מישהוא משחק את המגניב,המדהים אבל בעצם זאת מסיכה כדי להסתיר תחושות הפוכות להן הוא לא מודע או שהן מודחקות או מוכחשות. פה יש לנו התמודדות עם אני שקרי, שתפקידו הגנתי, אבל גלשנו קצת לפסיכולוגיה לא?
 

שלוימלא

New member
ואם המסר הזה מדבר אליך-

ויש לך תחושה שהרעיון הכללי נוגע לך. אז תרפיה בהחלט מומלצת. לי זה היה דבר מדהים. ושוש אנחנו בפסיכולוגיה.
 

arielfe

New member
פסיכולוגייה ופילוסופייה.

אני לא חושב שקיימת הפרדה ממשית בין פסיכולוגייה לפילוסופייה? האין המכשירים שמפתחים ומדברים על פילוסופיה הם גם מכשירים פסיכולוגיים? אם אנו רוצים להבין את הקיום ואת עצמנו עלינו וודאי וודאי להכנס לפסיכולוגייה. חוצמזה הדחקה ומודעות עצמית לשקרים זה לא כזאת התעמקות רצינית בפסיכו'...
 

שלוימלא

New member
לא ממש מסכים.-

נכון ששניהם תחת מדעי הרוח, וכמו להרבה תחומים גם לפסיכולוגיה יש את הצדדים הפילוסופיים שלה וגם את הצדדים היותר ישומיים. פסיכולוגיה היא ענף רחב מאד וכוללת בתוכה המון המון תחומים . אבל נראה לי שאנחנו דווקא מתמקדים בכיוון הפסיכולוגי\קליני\טיפולי. לגבי הבנת נפש האדם, אין לפסיכולוגים מוניטין על העניין. וישנם פילוסופים עם עומק הרבה יותר נרחב בתחום. זאת ההזדמנות לציין , להודיע ,לבקש ולהמליץ לכל מי שלא קרא את "כשניטשה בכה" שי יאלום. לרוץ!!! ולקרא. שם יש מפגש בין פילוסוף-ניטשה לבין פסיכולוג(יותר נכון רופא עם נטיה לפסיכולוגיה)-יוזף ברויאר שהיה אחד ממוריו של פרויד שמוזכר גם הוא בספר. איזה מפגש בין ההבנה החדה וההגיונית\רציונאלית של הפילוסוף. לבין התהיה והעמימות הרגשית של הפסיכולוג. מומלץ בחום!!! הדחקה,מודעות,שקרים=בהחלט התעמקות רצינית בפסיכולוגיה. יעידו על כך עשרות ספרים ומאמרים שנכתבו בנושא.
 
למעלה