מקס פלאנק ידע שהתורה לא ניתנה בסיני
איכשהו שכחת להגיד את זה, אבל לא חשוב. אלברט איינשטיין (1879-1955), גדול הפיזיקאים מאז ומעולם: "זה היה כמובן שקר, מה שקראתם על אמונותי הדתיות, שקר שחוזרים עליו בשיטתיות שוב ושוב. אני לא מאמין באל פרסונלי ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש משהו בי שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה הבלתי מסוייגת שלי למבנה היקום ככל שהמדע שלנו מסוגל לחשוף אותו". תומס ג´פרסון (1743-1826), סופר, מדען, מחנך ונשיאה השלישי של ארצות הברית: "הדתות כולן דומות - מבוססות על אגדות ומיתולוגיות". זיגמונד פרויד (1856-1939), מגדולי הפסיכיאטרים בהיסטוריה וחלוץ הפסיכואנליזה: "הדת היא נוירוזה קולקטיבית". מרק טווין (1835-1910), מגדולי הסופרים האמריקאיים:"אם יש אלוהים, הוא בריון מרושע". ג´יימס מדיסון (1751-1836), נשיאה הרביעי של ארצות הברית: "שעבוד לדת כובל ומחליש את המחשבה ועושה אותה בלתי כשרה לכל יוזמה נאצלת". וולטר (1694-1778), מחזאי ופילוסוף צרפתי: "האדם יצר את האלוהים בצלמו, עשינו אותו חסר צדק, קנאי, מפתה, בלתי יציב, מלא הבל, ברברי ממש כמותנו". דוד בן גוריון (1886-1973): "אני רואה בקיומה של הקהילה האורתודוקסית בישראל אסון וסילוף. . . אני כמעט בטוח שהרוב בארץ רחוק מאוד מהאורתודוקסים. . . . משטר הבחירות הנפסד הקיים בארץ הקנה למיעוט פוליטי כוח פוליטי שלא מגיע לו כלל. . . ורק בשל חוסר יוזמה, כך נדמה לי, של לא אורתודוקסים, שיש להם בכל זאת צורך ב´כנסייה´, השתלטו פה האדוקים". פול אוסטר, מגדולי הסופרים האמריקנים בני זמננו: "אני אדם חילוני, ואני מפחד מכל פנאטיות דתית מצד נוצרים אדוקים באמריקה, קנאים יהודים בישראל, או מוסלמים קיצוניים בארצותיהם. נראה לי שכל האנשים הפונדמנטליסטים האלה מתמכרים לכתבי הקודש שלהם, שהם ספרים מלאי סתירות, ובוחרים בפרשנות פשטנית אחת בלבד, וזה מקור כל הרוע. וכשהם תופסים כוח, העולם נעשה מקום שמסוכן לחיות בו. ואז אין דמוקרטיה, חופש ביטוי, סובלנות לדעות אחרות, ואי אפשר להתקיים יחד. זו הסכנה הגדולה של המאה העשרים ואחת".
