מקור המנהג

[איתמר ש]

../images/Emo5.gif

למה? שיפסיד את כל הכיף באחרית הימים?! לא יפה.

 

[hillelg]

יש סיפור

על אחד מגדולי ירושלים, שבצוואתו ביקש שיסקלו את קברו באופן סמלי, כדי לכפר על עוונותיו. וכדי שהוא לא יתבזה, עשו את זה כבר לכולם. לא זוכר מי זה, ומאיפה שמעתי את הסיפור.

 

[גרי רשף]

אילו היה חי- היה מתהפך בקברו..

יש המאמינים בתחיית המתים וחוששים פן הבר מינן יקום לתחיה, ולכן ליתר בטחון מכסים אותו בערימה נאה של אבנים כבדות. המהדרין בונים פירמידה בעבודה קשה בחומר ובלבנים.

 

[Mנטה]

../images/Emo6.gif

 

[ססילי]

רגע רגע!אבל לכשיתחיו האין הם אמורים

לזחול את כל הדרך מתחת לאדמה אל הר הזיתים ולצאת משם?

 

[גנגי]

את רצינית?!

כולם ייצאו מיציאה אחת? אני כבר רואה מה יהיה שם, סיפור פסטיבל ערד חוזר על עצמו בגדול... שלא יתפלאו אם יהיו שם המון הרוגים..

 

[ססילי]

לגמרי.

זו הסיבה שליהודים דתיים כל כך חשוב להיקבר בירושלים בכלל ובהר הזיתים בפרט. שיהיה קרוב וקצר. אבל האמת היא שאני לא יודעת מה מקור האמונה וכמה היא רווחת. אולי מדובר במשהו שמקובל על כלל היהדות, אבל אולי מדובר במסורת מצומצמת יותר. אולי מישהו שמתמצא יותר יאיר את עיניינו?

 

[תּמר]

כשלמדתי בבית ספר יסודי

ששייך לחינוך העצמאי, למדתי שזה נורא ואיום להקבר בחו"ל בגלל משהו שנקרא "גילגול מחילות". לא מזמן הסבירו לי מה הכוונה בביטוי הזה: בזמן תחיית המתים, הקב"ה ייצר "מחילות" למתים (צדיקים) שנמצאים בחו"ל, כדי שיוכלו להגיע לארץ. מזה מובן שמדובר בפריבילגיה לצדיקים, ולא בעינוי נוראי - כמו שהבנתי מהמורות שלי. נראה לי שאפשר להבין את זה כדימוי למחילה. אני חושבת שהקב"ה לא צריך מחילות פיזיות כדי להביא את המתים לארץ ישראל. (ומלבד זאת, לא ברור כ"כ מה משמעות תחיית המתים - האם המת יהיה כמו שהיה לפני מותו? כך יכול לצאת שבן מבוגר מאביו. האם רק מי שיש לו עצמות יקום לתחייה? ומה עם אנשים שנשרפו וכדומה? לכן נראה לי שתחיית המתים זה לא עניין כזה מופשט כמו שמקובל לחשוב. אבל בהחלט קטונתי).

 

[masorti]

מה שאני לא מבין הוא...

איך מישהו יודע את פרטי הפרטים הטכניים של תחיית המתים באחרית הימים. האם מצוי בידי מישהו המפרט הטכני של הפרויקט? דרך אגב, ממה שהבנתי - אלה שקבורים בא"י פשוט יקומו קודם. אז אנשים מעדיפים להיות הראשונים שיקומו בתחיית המתים. ולגבי ענין העצמות... האם מי שיצמיח בשר ועור על עצמות יבשות וייפח בהן רוח חיים יתקשה להצמיח עצמות מאפרם של אלו שנשרפו? כל הפילפול בסוגיה הזו הוא עלבון לאל וגם לאינטיליגנציה.

 

[תּמר]

בעניין הרישא - אין לי מושג

ובעניין הסיפא - אם זה לא היה ברור ממה שכתבתי, אני מסכימה איתך. הבאתי את התהיה כדי להראות שהשאלות המעשיות בנושא נראות (לי אישית) מיותרות ולא "נכונות".

 

[ירחמיאל פגע רע]

שלא לדבר על זה

שככל הנראה אין אלוהים. שכחנו את זה בכל הדיון הטכני הזה...

 

[גנגי]

למה? בית"ר י-ם שוב הפסידו?

 

[מוּסקט]

אני מבקשת

שכשתהיה תחיית המתים להשאיר אותי לישון בשקט. לא לטלטל, לא לירוק, לא לפצח גרעינים ולא לדרוך על הדשא. נראה לי שיהיה צפוף מידי בשבילי.

 

[גנגי]

גמני, גמני.

שאני אכתוב את זה בצוואה?

 

[תופס עוגב]

תארגני לפני כן איזה כריתת רגל

מין תירוץ עלוב (לטעמי) שנסוב עליו משפט לפני איזה 10 שנים בארץ, אם זכרוני אינו מטעני. (מישהי שסרבה שיכרתו לה רגל למרות שהרופאים ניסו להכריח אותה כי לכריתה) נראה לי שגם אני מבכר את העולם הבא על פני התחיה הצפופה...

 

[shellyland]

קעקוע זה גם טוב?

 

[תופס עוגב]

לא ממש בקיא בהלכות תחית המתים

אבל בכל אופן, קעקועים אסורים מדאורייתא.

 

[עִידן]

את יודעת ש...

את אולי עוד תהיי בחיים כשתהיה תחיית המתים.

 

[רק על עצמי]

הסבר נוסף

הסבר ששמעתי כשחקרתי אני בנושא (בנוסף לכל ההסברים שכבר נכתבו מעלי) - המבקרים מניחים את האבן, המסמלת את הכאב והצער שהם חשים, וכך בעצם "משאירים" אותם שם, ולא "לוקחים" אותם איתם לחיי היומיום שלהם. זה די מסתדר גם עם רעיון השבעה והאזכרות - ריכוז של האבל לזמן מסויים ולטקסיות מסויימת, על מנת ליצור חיץ בין החיים ובין המוות ו"להמשיך כרגיל".

 

[אוֹחַ]

סתם השערה:

בימים עברו, לפני שהאבא של החבר שלי מביה"ס היסודי פתח מפעל לשיש (מפעל-שיש, הוא אומר לי. תגיד: ביח"ר למציבות. לא בושה. הרי כבר נכתב: "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות". לא כל שכן להלביש), הרבה לפניו ולפני קודמיו במקצוע, היו קרובי הנפטר מסמנים את הקבר בעצמם. כנראה שכך זה התבצע - כל אחד בתורו היה עובר ומניח אבן. וכך, אבן לאבן, היה מוקם הציון. רק צריך להקפיד ולהניח את האבנים בעדינות, שלא לגרום לחיבוטי-קבר, ל"ע. רק השערה.