כשאומרים "להב משונן"...
הכוונה היא שיש לו שיניים, ולאו דווקא חד. זה עדיין אותו השורש ש-נ-נ, וזה גם השורש של המילה שן. אני כמעט בטוח שיש קשר בין השורשים: שן היא בד"כ חדה. ברב-מילים מובא שהמילה שנון היא גם תיאור לחפצים חדים, וזו צורה ספרותית. מובא שם גם מקור בתנ"ך: ""אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים, וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת" (ישעיהו ה כח).
