מקור המילה "אב"

[מוחית]

מקור המילה "אב"

שלום לכולם,

האם מישהו יכול להרחיב קצת על המילה "אב"?
מהו השורש שלה (קראתי שזה א.ב.י, האם זה נכון? מדוע ל' השורש היא י'?) ומה משמעות המילה?

למשל הבנתי שמשמעות המילה בן היא מבנייה.

בנוסף, האם מישהו מכיר אתר חינמי שמסביר מילים בצורה של שורש ומשמעות?

תודה רבה.

 

[trilliane]

"אב" היא מילה קמאית

הכוונה למילים ראשוניות מאוד בשפה שהגיעו מהשפה הקדומה המשותפת (במקרה של העברית – השפה ה"פרוטו-שמית") ולכן הן משותפות גם לשפות האחרות במשפחה (ערבית, ארמית וכו'). אין להן דרך תצורה מוגדרת, אלה מילים קצרות (לרוב חד הברתיות) ומשמעותן בסיסית מאוד – איברי גוף, יחסים במשפחה, כינויי גוף (אב, אם, אח, יד, ראש, אני, את/ה, בית וכו').

הסיבה שכיום מתייחסים ל"אב" כשורש "אבי" היא הנטייה – אבי־הכלה, אבי אבות הטומאה וכו' (בערבית הנטייה היא אבּוּ). אבל להתייחס לזה כאל שורש זה קצת מיותר ואף מטופש בעיניי, כי זו לא מילה שנוצרה בתצורת שורש ומשקל; זה כבר ניתוח והתאמה בדיעבד.

 

[מוחית]

תודה

תודה על התשובה אך עם זאת, אני לא בטוחה שזה מטופש לקבוע שהשורש הוא אבי. אני משערת שאחד הדברים שמתרחשים בשפות
עתיקות יותר היא האבולוציה של השפה שיוצרת תופעות שונות החורגות מהכללים (שבין כה וכה משתנים עם הזמן).

אני קראתי מספר פרשנויות על המילים האחרות, כמו שציינתי על המילה "בן" (שוב, בנייה) ואם הבנתי שזה מגיע מהשורש (אולי
גם פה שורש היא לא המילה המדויקת) אמם שאלו בדר"כ ההברות הראשונות שהתינוק אומר- זה שקול ל mama בשפות אחרות.

אם כך, לדעתך, מילים קמאיות הן ללא משמעות?

 

[trilliane]

זה מטופש (בעיניי) כי זה חסר משמעות

כשמדברים על שורש של מילה זה רלוונטי אם היא נוצרה בתצורה של שורש ותבנית (ממש לא המקרה לפנינו) או שלפחות בדיעבד גזרו ממנה שורש ויצרו ממנו משפחה של מילים (גם זה לא המקרה לפנינו). זאת ועוד, המילה "אב" לא באמת מתנהגת כמו מילים מגזרת ל"י (שהעיצור האחרון בשורש שלהן הוא יו"ד). אז יש כאן ניתוח בדיעבד שהוא אולי נוח לסיווג מודרני (סינכרוני), אבל הוא חסר משמעות דיאכרונית (התפתחות היסטורית, אטימולוגית). כמו כן חשוב לי להבהיר שכשמדברים על מילים קמאיות עוד אין "יוצאים מן הכלל" כי אין כלל...

להערכתי גם "בן" היא מילה קמאית, לא יודעת ע"ס מה מבוסס הקשר שלה ל"בנייה"; אם כבר זה אמור להיות להפך (ההיגיון מחייב ש"בן" היא מילה בסיסית וראשונית בהרבה מ"בנייה").

לגבי מאמא, אימא וכו', קראתי מאמר (אאז"נ שמו היה "למה מאמא למה פאפא") שטוען שאלה מילים דומות בשפות שונות כי אלה אכן הברות שקלות לתינוק להגייה (הגיוני) ובפרט העיצור /m/ שהוא סותם שפתי (בפה) אבל שוטף (באף) ולכן ניתן להגייה גם כששד האם בפי התינוק. האם זה נכון? כנראה לעולם לא נדע; אבל זו סברה נחמדה.

למה שמילים קמאיות יהיו חסרות משמעות?

לכל מילה יש משמעות בין אם נוצרה כך או אחרת. למילים "אב" ו"בן" יש משמעות (אפילו יותר מאחת...

) ללא שום ספק...

 

[עובד האקדמיה]

הערה על אב"י ועל בנ"י

עגנון השתמש פעמיים בפועל לְהִתְאַבּוֹת (הצורה התקנית של אב"י, התפעל)
במשמעות של 'להיות אב' במהדורה הראשונה (תרצ"ה) של "סיפור פשוט".
במהדורות המאוחרות שינה עגנון את הנוסח לפעלים מקובלים יותר:
"הירשל שעמד להתאבה (כך!) עדיין נהג כבחור" (סיפור פשוט, עמ' 168), אבל
"הירשל שעמד להיות אב עדיין נהג כבחור" (על כפות המנעול, עמ' 178);
"בכלל שמח הוא שיתאבה" (סיפור פשוט, עמ' 213), אבל
"בכלל שמח הוא על שעתיד הוא להיות אב" (על כפות המנעול, עמ' 213).

כמו כן הפועל לְהִבָּנוֹת במשמעות של 'הבאת בנים' מוכר כבר מן המקרא:
"וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְקֹוָק מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי" (בראשית טז, ב; וכן בראשית ל, ג),
ומפרש אבן עזרא:
"אולי אבנה – מגזרת בן, ועוד יתכן שהבן הוא כדמות בניין, והאב כמו היסוד";
ובלשון חז"ל:
"נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה
אינו רשיי לבטל אלא יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה"
(תוספתא יבמות ח, ה),
וגם המשפט הפותח את "תמול שלשום" של עגנון:
"כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העליה השניה
הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו
ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהבנות ממנה".

בברכה,

עובד האקדמיה

 

[trilliane]

לעגנון שמורה חירות אמנותית כמובן

מעניין, השכלתי.

 

[trilliane]

אני מכירה מילון אטימולוגי לאנגלית

http://www.etymonline.com/
לא מכירה מילון אטימולוגי עברי ברשת.

לפי המילון האטימולוגי של ארנסט קליין אכן יש קשר בין בן לבנייה... מוזר ומפתיע, אבל קטונתי.

 

[הדיוט גמור]

מה זה שורש? ומה זו משמעות?

עברית, ושפות שמיות בכלל, מורכבת משורשים בני שלושה עיצורים (לפעמים ארבעה), שמהם גוזרים מילים במשקלים שונים (זה ממש בהגדרה גסה).
מוכרים גם שורשים דו-עיצוריים, שלעתים מקבלים תוספת של תנועה או הכפלה והופכים לשורש "תקני".
ככלל, אלה מלים קדומות ובסיסיות - קמאיות כפי שכתבה טרילי - כגון אב, בן, ים, אש, אף, פה, יד וכד', שנראה כאילו הפיכתן לשורש תלת עיצורי היא מאוחרת ואף קצת מלאכותית.
כשאת שואלת מה "משמעות" המילה אב, אני מניח שאת יודעת היטב מהי, ואת מתכוונת למקור האטימולוגי שלה.
כאן אין הרבה מה לעשות - המילה מוכרת גם משפות קדומות כמו אכדית ואוגריתית, ובכולן היא מציינת אבהות ומושגים קרובים (בעולם שבו שלטה תרבות פטריארכלית) כגון מנהיג, אל, אב קדמון, ראש שבט וכד'.
למיטב ידיעתי אין לנו מקור קדום יותר שממנו ניתן ללמוד שפעם המילה ציינה משהו אחר.

 

[trilliane]