לפי מילון אבן שושן...
תמחוי הוא גם סתם סוג של קערה גדולה המחולקת לכמה תאים, בלי קשר לעניים: "כל כלי עץ שנחלק לשניים טהור, חוץ משולחן הכפול, והתמחוי המזנון..." (משנה כלים טז, א). "המודר הניה מחברו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב... ואוכל עימו על השולחן, אבל לא מן התמחוי, אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר..." (משנה נדרים ד, ד) אח"כ הוא מביא גם את המשמעות של קערה מיוחדת של הציבור שמחלקים ממנה לעניים כל יום: "מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא ייטול מן התמחוי..." (משנה פאה ח, ז) לדעתי הגיוני שהמשמעות השנייה נובעת מן הראשונה. נהגו לחלק לעניים אוכל בקערה כזאת, ולכן היא קיבלה את המשמעות של קערה שמחלקים בה אוכל לעניים. וכך גם נוצר הביטוי בית תמחוי. ומה השורש? לפי אבן שושן השורש לא ברור. יש סוברים שהשורש הוא מ-ח-ה שמשמעותו כמו לנגב, ע"ש שמנגבים את האוכל מהקערה (כמו לנגב חומוס...). ויש גם ביטוי כזה אצל חזל - "ממחה בקערה". יש סוברים שיש קשר לשורש מחא בסורית שמשמעותו לאכול הרבה.