מקור המונח קרב מגע?

[alephfirst]

מקור המונח קרב מגע?

האם ידוע למישהו מה מקור המונח "קרב מגע" ומתי הוא הופיע לראשונה? לפי הבנתי, המונח החליף בשלב מסויים את המונח "קרב פנים אל פנים" (קפא"פ), אבל מתי זה קרה, ומי אחראי למונח החדש? והאם המונח החדש היה קשור, למשל, להקמת מרכזים ישראליים או בינלאומיים לקרב מגע, או לאישור של משרד החינוך לבתי ספר אזרחיים לקרב מגע? תודה מראש aleph

 

[יובל נחמקין]

קרב מגע / קרב פנים אל פנים

מציין מצב בו להבדיל מעימות ממרחק (ע"י ירי, חמרי חבלה וכד') אנו נאלצים "להצליב ידיים" עם היריב. לאיש אין בלעדיות בזמן / ברעיון על המונח כי הוא שייך לשפה העברית ולא לאדם / גוף מסויים. זה שגופים שונים מנסים לנכס (ולנחס) את המונח - זו כבר דרכה של הפוליטיקה

 

[Gil_hapkido_kuksool]

../images/Emo45.gif בקורס מדריכים הצבאי דבר ראשון

נתנו הגדרה של המונח "קרב מגע" - קרב שבו יש מגע פיזי (פשוטו כמשמעו) בין הצדדים.

 

[יובל נחמקין]

הגדרות ...

אתה יודע מה: כמו שהמונח "קראטה" הוא מוגש כללי לא"ל אוקינאו'יות, "קונג-פו" לסיניות, "ארניס" לפיליפיניות וכד' - אזי אני יכל לחיות בשלום עם הקונסנזוס של "קרב מגע" כשם כללי לאמנויות לחימה ישראליות... אפילו נחמד... ושוב: יש לזכור כי אם יאמר מישהוא ש"קונג פו" זה "קרב מגע סיני" - זאת לא תהיה טעות עקרונית... ואם בהגדרות עסקינן הרי שיש שאלה אחרת שיכולה להישאל: אם בהגדרה "קרב מגע" מחייב מגע, אזי לאיזו משבצת נכניס את נושא האקדוחנות שהיא אמנות לחימה בהגדרה

הרי ממש כמו בקשתות - מדובר בירי ולא (בהכרח) מטווח מגע פיזי... אולי יש להגדיר ראשית את "אמנות המלחמה" כשם גג לכל דיספלינת לחימה באשר היא... בתוכה את הלוחמה הזעירה, המתבצעת ע"י יחידים מול יחידים ובתוכה את "קרב המגע" / קפא"פ - כענף בו הטווח הוא כדי מגע פיזי... מחשבה

 

[תמי ב]

כן, וודאי, אין ספק.

אבל איפה זה מוזכר פעם ראשונה? קצת בלשנות עברית. צריך לשאול את אבשלום קור.

 

[יובל נחמקין]

"ללמד בני יהודה קשת"

פסוק מספר שמואל ב פרק א' פסוק יח'

... אני לא יודע מתי הוטבע המונח "קרב מגע" לראשונה, אבל מה שבטוח שעשייה בנדון הייתה כאן זה מכבר

 

[דוד כפרי]

מה לקשת ולמגע?

הרי כל הענין בקשת הוא למנוע מגע, בדיוק כמו בנשק חם.

 

[fa jing]

טוב אז...

"ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם" שופטים פרק טו' פסוק ח'. זה קצת יותר מדוייק? אם כי אני בספק אם יש כאן תאור של קרב פנים אל פנים, או מגע כלשהו, למרות שיש הרוצים לפרש פסוק זה כך. חנן

 

[דוד כפרי]

אבל שאלתי על קשת...

 

[fa jing]

חשבתי בתומי

ששאלת על הקשר של הפסוק שיובל הביא, ולפיכך הבאתי את הפסוק שחשבתי שיתאים לרוח הדברים שחשבתי שאתה מתכון אליהם. חנן

 

[דוד כפרי]

ראש קשה בטאי-צ'י: אומרים קשת, אז

איפה הקשת?

 

[אבי נרדיה]

מקור ה"לו -קיק "

חנן תמיד נתתי את המישפט הזה כדוגמא לפעם ראשונה שמוזכר "לו-קיק " ולקבלת רגל "עץ " כניראה שימשון הגיבור הוא הראשון לעשות שימוש בבעיטת הלו-קיק ביפן בספרות הקארטה הכתיבה ללו-קיק היא מתרגום מאנגלית לו-קיק ולכן זה לא המצאה יפנית לפחות. היפנים מזכירים "מאוושי גארי " בעיטה סיבובית אבל הלו-קיק הוא תוספת מאוחרת

 

[שמשון הגיבור]

כן, כן

הראשון לעשות שימוש בבעיטת הלו-קיק

 

[אבי נרדיה]

../images/Emo18.gifשימשון מכה בפלישתים -

"ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם" שופטים פרק טו' פסוק ח'.

 

[יובל נחמקין]

אסביר את עצמי

שאלתי (את עצמי ואת כל מי שהקיטלוג הנ"ל מעניין אותו) היכן מיקומו של ירי בתחום אמנויות הלחימה - דווקא בגלל שאין מגע פיזי... התשובה שמצאתי (ואשמח לקרוא אחרות) היא כי קרב מגע (במושג הרחב של המילה - ז"א הצלבת ידיים פיזית ולא רק השיטה הישראלית, כאמור) היא נישה בתוך קבוצה גדולה יותר של מיומנויות הכוללות גם לחימה מרחוק כירי לסוגיו. דיסקליימר: אני יודע שאתה כאמן לחימה מסורתי וכקשת אינך נהלב מההשוואה של ירי בקשת לירי בנשק חם...

 

[יובל נחמקין]

אגב: לגבי הפסוק "ללמד קשת"

לפחות בדרש שעל פי הבנתי היא הקניית ידע בלחימה ולו דווקא בקשתות.

 

[דוד כפרי]

"ללמד את בני יהודה קשת, הנה כתובה

"ללמד את בני יהודה קשת, הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב' א, יח). ללמד את בני יהודה קשת - אומרים חז"ל (ע"ז כה, א): איזה מלחמה שצריכים ללמד אותה - הוי אומר - זה קשת. מהו המיוחד של קשת, שצריך ללמד אותה? מפני שאם יש מלחמה פנים אל פנים אני רואה את האויב ואני יודע במי שאני פוגע. אבל קשת - צריך לקלוע מרחוק. צריך לדעת בדיוק את האיש, שמא יקלע אחר, שמא יפגע משהו אחר. " http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=326 (באמצע) מן הסתם יש עוד מפרשים, אבל אני אוהב את זה שדואג לחפים מפשע, גם במלחמה.

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo51.gif מענין ../images/Emo13.gif

 

[fa jing]

בוקר טוב דוד

אני מניח שהפירוש והביהור שהבאת הוא בהחלט אחד מכמה מיני פירושים (אני חייב לציין שאיני מכיר אחרים, למען האמת גם את זה לא- מה לעשות...אני כופר). אבל מעניין אותי לדעת אם יש פירוש שנעשה בעבר דווקא ע"י איש תורה שעסק או נגע בלחימה, אולי תהיה לו ראיה יותר ,מציאותית"/ "פרקטית"/,אמיתית"/"קרובה יותר לרוח הדברים" ועוד...ועוד... מקריאה ראשונית של הבהירו שהבאת עושה הרושם כי הוא פורש ע"י אנשי ספר ולא אנשי חרב- בהיבט ההתייחסות לקרב פנים אל פנים הם פישטו אותו לעומת השימוש בחרב. חנן

 

[דוד כפרי]

ב-2000 שנה האחרונות, לא היו הרבה

אנשי-חרב יהודיים שדבריהם השתמרו בכתב. הפסוק מיוחס לדוד המלך, שכנראה הבין משהו במלחמות; הציווי ללמד דוקא קשת (ודוקא מאיש הקלע...) מעיד על הבנה בלחימה של צבא נגד צבא, שכן הקשת היתה הארטילריה של העידן שטרם אבק השריפה. רוב הפירושים לפסוק, עד כמה שהצלחתי למצוא ברשת, מדברים דוקא על המשכו - על "ספר הישר". מבין הפירושים שמצאתי לפסוק, זה היחיד שמצאתי שמתייחס לקשת עצמה, ולא לצורך ללמד מלחמה באופן כללי (יש גם כאלה), ללא התייחסות יותר מפורטת. אפשר להניח שבין המפרשים לא היו רבים עם נסיון צבאי עשיר. נראה לי גם סביר להניח שלקשת בשדה הקרב של אז (בני ישראל נגד פלשתים, לדוגמא) לא היה ממש חשוב אם יפגע באיש עליו כיוון, או בזה שלידו... ובכל זאת, זה הפירוש שאני, אישית, מעדיף. גם בצבא העדפתי את רובה הצלפים על המאג.