מקומות וזכרונות

[נעיתה]

מקומות וזכרונות

מכירות את זה שנוסעים/מגיעים/עוברים באיזה נקודת ציון בחייכן 10 שנים אחרי? מן תחושבה מוזרה כזאת של הצפת זכרון מתוק/מר/מוזר.... יאללה תבאנה בסיפורים

 

[נעיתה]

הסיפור הטרי שלי

אתמול נסעתי לבקר חברה שילדה באסף הרופא. הגעתי לגשר בכניסה ותקפו אותי מעין כאבי בטן, תחושה מוזרה הכל צף לי. 10 שנים בדיוק, ילדה תמימה, מגיעה לקורס קצינות, מאחרת ביום הראשון, רצה על הגשר, כל העולם לפניה. היא רצה ורצה ולא מוצאת את עצמה, הכל גדול, היא נכנסת להיסטריה, מפחדת להענש, שיעיפו אותה מהקורס, להכזב. היא מתיישבת על אבן שפה, מותשת, הרצועות פצעו לה את הכתף, מוציאה סנגביץ' שאמא הכינה לה, אוכלת, מעשנת סיגריה (היא קולית הילדה), קמה ומגלה לבושתה הרבה שהשער ממש מאחוריה והקצינה עומדת ומסתכלת עליה

אתמול שנזכרתי בילדה הזאת לא יכולתי להאמין שזו אני, עברתי את הגשר, הרכב החליק בכיכר, בפנים כיסא בטיחות של ילדי, שלווה ברוכה

 

[מעיין ברכה]

יש. אבל אני אחשוב על זה אחרי המפגש!

 

[פלגיה]

קרה לי

כשהבן שלי היה בן חמישה שבועות היה לו חום גבוה. טלפון למד"א הריץ אותי לבית חולים, ודווקא "ביקור חולים" בירושלים שהיה תורן באותו לילה, ולא שערי צדק או הדסה שהם מסבירי פנים יותר. היה לנו אשפוז קשה והזוי. כזה שכלל ניקור מותני בלי שהסבירו לי למה ומדוע. הייתי מותשת מהלידה, אבל משמעת הברזל במחלקה לא איפשרה לי שינה בשעות היום. הייתי חייבת להיות לידו כי הוא ינק, אבל לא היה שום מקום קרוב שהייתי יכולה להשיג בו אוכל לעצמי בלי לעזוב אותו ובלי להוציא המון כסף. אפילו לא הייתי יכולה להוציא אותו מהחדר, כי רוב הילדים היו מאושפזים עם מחלות זיהומיות, והיתה סכנה להידבק. היה חנוכה נוראי, עצוב, כואב ובודד. אחרי תשע שנים הייתי צריכה בדיקה נוירולוגית, המרפאה היתה ב"ביקור חולים", וכדי להגיע אליה צריך עבור במחלקת ילדים. עברתי שם במסדרון וכל הסיוטים חזרו אלי שוב.

 

[נייטי]

קורה לי כל הזמן

אני טיפוס נוסטלגי מאוד ותמיד אוהבת לסגור מעגלים קטנים כאלה במליון סיטואציות. יש מצב שבעוד חודש-חודשיים אוכל לספר על סגירת מעגל ענקית שאני מתפללת כל כולי שתתקיים. זה יהיה אשכרה סיפור של דלתות מסתובבות שברגע אחד נמצאות שוב באותה נקודה רק שנים אח"כ ובאותו רגע ניתנת שוב הבחירה. כן אני יודעת, אני נשמעת מעורפלת משהו אבל לא יכולה לפרט עכשיו. מתה על הרגעים האלה. סאקרית שלהם.

 

[ברבי28]

הסיפור שלי ... יצא קצת ארוך

מראש השנה לפני שנתיים בערך ... אני והאיש שלי מכירים מהתיכון, כך שיש לנו חוויות ילדות משותפות רבות. מדובר באחד המקומות המקסימים בעיר ילדותינו ... עיר ילדותינו הייתה קטנה מספיק בשביל לאפשר לנו לחזור מהתיכון הביתה ברגל, זה אמנת לקח 20 דקות אבל לאן אתה ממהר בגיל 16-17 ? מדובר בפיסת גן עדן ואם תגידו לבן עירי לשעבר את צמד המילים "הדשא הגדול" מיד יעלה על שפתיו חיוך נוסטלגי ... זה היה פארק שהירידה אליו הייתה מאחד הרחובות הראשיים (יחסית) של העיר, ירידה יחסית מתונה שבסופה הנוף של הים ... היינו נוהגים ללכת ככה בחבורה הביתה, לאט לאט היו נושרים אנשים, אני הייתי הרחוקה ביותר, הפארק עצמו היה ליבה של שכונת מגורים של בתי קרקע בלבד, ובתוכו גם היה קן התנועה שלנו ... לשם היינו גונבים סיבוב חטוף על טוסטוס ... שם נרשמו גם כמה נשיקות ראשונות היסטוריות בראש השנה לפני שנתיים היינו אצת סבתא של האיש שגרה ממש באחד הבתים המקיפים את הפארק נעם לא נרדמה, והחלטנו לקחת אותה לסיבוב הירדמות, נכנסנו לפארק ישבנו על הספסל שלנו (אתן מאמינות הוא חיכה כל השנים) ושם ישבנו ונענענו את העגלה של נעם ... האיש במחווה רומנטית שר לי באוזן בדיוק כמו לפני 15 שנים את "שלוש בלילה" של שלום חנוך "שלוש בלילה כנראה שהזיתי באתי אליך לכמה דקות שלוש בלילה מה בעצם רציתי רציתי אותך עד שבא לי לבכות מפעם לפעם, על יד על יד יש לי אותך, אני לא לבד" נעם נרדמה, אני והאיש נשארו שם עוד קצת, מרגישים קצת כמו בני 17 עוד פעם אני חושבת שהרגע הזה היה אחד מרגעי הניצחון של החיים שלי וואו ... נעיתה תודה שהעלית לי את הזיכרון המתוק הזה

 

[יעל של עדי]

איזה מרגש

במיוחד כשאני יודעת בדיוק על איזה דשא גדול את מדברת... גם אנחנו משם, עם הדשא הזה, חברים מאותו הגיל. אם כי הוא לא למד בביה"ס שלי והכרתי אותו כשהוא היה בן 18 ואני בת 16, כלומר, הוא סיים בי"ס. אבל הדשא הגדול? התרגשתי כי יכולתי לראות את התמונה שציירת.

 

[ברבי28]

../images/Emo2.gif את יודעת על איזה דשא אני מדברת ../images/Emo35.gif

היתכן ?? או שבכל עיר יש דשא כזה ???

 

[יעל של עדי]

נראה לי שכן

הדשא הגדול? ים? נראה לי. אלא אם כן, בכל הערים ששמן מתחיל באות א' יש דשא גדול וים. שנמשיך? בית ספר תיכון? בזמנו התחיל באות ת', אח"כ עבר שינוי לאות ר'.האמנם? יעל

 

[ברבי28]

ממש ככה !!!

אז אנחנו שתינו מאותו הכפר !!! איזה עולפ פיצ-פון !!! כן, נולדתי במקום שמתחיל בא', גרתי שם עד גיל 21 וכן ... למדתי בשנה האחרונה של ת' סיימתי מחזור שלישי של ר'

 

[אמאדובה]

../images/Emo24.gif התרגשתי לקרוא

 

[מעיין ברכה]

איזה יופי של זכרון

מרגש מרגש

 

[שלומית76]

וואו, עברה בי צמרמורת. מרגש!