מי מקווה לעומת מי מקלחת או אמבטיה.
בס"ד למרות שהגב' אופירה השיבה אחזור ואפרט מעט את הנושא, ברשותה וברשותך: בתורה נאמר כך (ויקרא פרק יא פסוק לו: "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה-מַיִם, יִהְיֶה טָהוֹר.." מסביר הרש"י אך מעין ובור מקוה מים - המחוברים לקרקע אין מקבלין טומאה ועוד יש לך ללמוד: יהיה טהור, כלומר כל מקום אגירת או כינוס מים שמאז ומעולם היו מחוברים לקרקע ברציפות הם טהורים ומטהרים! ואומר הרמב"ם בהלכות מקוות פרק יא הלכה ט"ו על כך: " דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירת הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעת אותן, והרי הן מכלל החוקים; וכן הטבילה מן הטומאות, מכלל החוקים היא: שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא, והדבר תלוי בכוונת הלב; ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק, כאילו לא טבל. ואף על פי כן, רמז יש בדבר: כשם שהמכוון ליבו ליטהר--כיון שטבל--טהר, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר; כך המכוון ליבו לטהר נפשו מטומאת הנפשות, שהן מחשבות האוון ודעות הרעות--כיון שהסכים בליבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעות--טהר. הרי הוא אומר "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם: מכול טומאותיכם ומכל גילוליכם, אטהר אתכם" (יחזקאל לו,כה)" עד כאן לשון הרמב"ם לכן כל מים שנשאבו במערכת כל שהיא שאיננה מחוברת לקרקע נקראים "מים שאובים" וסגולתם להיות טהורים או לטהר פגה!! לכן, נחל, נהר, מעיין, ימה ים וכו' טהורים ומטהרים! (אם כי ישנה גזירה של חכמים שלא לטבול בנהר ולא נכנס לפרטים כעת) בברכה
