מקווה להשתלב../images/Emo13.gif
שלום לכולם. קוראים לי נטע, בת 21 מת"א. אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה שבועות, ודי היססתי האם להציג את עצמי לאור העובדה שכרגע אני לא רוכבת. אז זה הסיפור שלי: רכבתי במשך 4 שנים (פחות או יותר) עד גיל 15, סגנון אינגליש. זה היה מרכז החיים שלי, רכבתי בערך 3 פעמים בשבוע. ואז נאלצתי להפסיק כי... יום אחד בזמן השיעור הסוס נבהל, פתח בגאלופ מטורף ובפנייה של המאנז' הוא פנה ואני מצאתי את עצמי על החול. כבר באותו רגע הבנתי שנשברה לי היד ולקחו אותי מיד לבית חולים. שם הבנתי שבעצם ריסקתי לגמרי את המרפק ושברתי את היד בעוד 2 מקומות. עברתי ניתוח שבו ניסו "להרכיב" חזרה את המרפק שלי. אני לא אכנס ליותר מדי פרטים רק אומר שבסופו של דבר נשארתי עם מגבלה ביד (לא יכול ליישר אותה יותר מ90 מעלות). באותו זמן לא רציתי בכלל לשמוע על לחזור לרכב, הייתי רק פעם אחת בחווה אחרי זה, בל"ג בעומר, עם גבס... ובכיתי כל הזמן. אחרי חצי שנה בערך כבר התחלתי להתאושש נפשית מכל העניין ועדיין אהבתי סוסים אבל לא העזתי לעלות יותר על סוס (ואמא שלי אמרה שעל גופתה המתה שאני חוזרת לרכב
). ככה עברו להן השנים. בינתיים הספקתי גם לקעקע פגאסוס על הגב שלי
. סיימתי תיכון, שירתתי בצבא (פרופיל 45 בגלל היד...) וכרגע לומדת לפסיכומטרי. התכנית היתה להתחיל ללמוד באוניברסיטה כבר בשנה הבאה. ביום שהייתי אמורה לקנות את ערכת ההרשמה לאוניברסיטה הבנתי שזה בכלל לא מה שאני רוצה לעשות. לא כרגע בכל אופן. אני רוצה לרכב. אני רוצה להחזיר לעצמי את מה שהפסדתי כל השנים האלה. את האהבה הכי גדולה שלי. אני רוצה להקדיש את עצמי לפחות לשנה רק לרכיבה, רק להיות עם סוסים, לעשות מה שבתקווה יבריא אותי נפשית אחרי כל השנים האלה. אז התכניות קצת השתנו
אני מתכוונת לקחת שנה שבה אני אעבוד ואממן לעצמי בהתחלה שיעורי רכיבה טיפולית (כי אני בטוחה שיהיה לי קשה לחזור לרכב, לסמוך... יש לי הרבה מכשולים רגשיים להתגבר עליהם). אני רוצה לחזור לרכב בצורה רגילה אחרי זה. בתקווה שאני באמת אצליח. ואולי... רק אולי אני חושבת על לעשות קורס רכיבה טיפולית בשלב יותר מאוחר... הרבה יותר מאוחר. כשאני ארגיש מוכנה. אני מרגישה שיכול להיות לי הרבה מה לתרום בעקבות הנסיון שלי. אז עכשיו לרגע זה התכנית היא לעבור את הפסיכומטרי, אני טסה לטיול של 3 חודשים במזרח וכשאני אחזור להתחיל לרכב. אני אשמח גם לשמוע מה דעתכם... ו... אשמח להיות חלק מהפורום נטע
שלום לכולם. קוראים לי נטע, בת 21 מת"א. אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה שבועות, ודי היססתי האם להציג את עצמי לאור העובדה שכרגע אני לא רוכבת. אז זה הסיפור שלי: רכבתי במשך 4 שנים (פחות או יותר) עד גיל 15, סגנון אינגליש. זה היה מרכז החיים שלי, רכבתי בערך 3 פעמים בשבוע. ואז נאלצתי להפסיק כי... יום אחד בזמן השיעור הסוס נבהל, פתח בגאלופ מטורף ובפנייה של המאנז' הוא פנה ואני מצאתי את עצמי על החול. כבר באותו רגע הבנתי שנשברה לי היד ולקחו אותי מיד לבית חולים. שם הבנתי שבעצם ריסקתי לגמרי את המרפק ושברתי את היד בעוד 2 מקומות. עברתי ניתוח שבו ניסו "להרכיב" חזרה את המרפק שלי. אני לא אכנס ליותר מדי פרטים רק אומר שבסופו של דבר נשארתי עם מגבלה ביד (לא יכול ליישר אותה יותר מ90 מעלות). באותו זמן לא רציתי בכלל לשמוע על לחזור לרכב, הייתי רק פעם אחת בחווה אחרי זה, בל"ג בעומר, עם גבס... ובכיתי כל הזמן. אחרי חצי שנה בערך כבר התחלתי להתאושש נפשית מכל העניין ועדיין אהבתי סוסים אבל לא העזתי לעלות יותר על סוס (ואמא שלי אמרה שעל גופתה המתה שאני חוזרת לרכב