מקהלה ותזמורת

[איש אחת]

מקהלה ותזמורת

האם נכון שבן יהודה, כשחידש את המילה תזמורת, התכוון בעצם למה שאנחנו קוראים היום מקהלה (תזמורת נבנתה כנראה סביב זמר), ובמקהלה התכוון למה שאנו קוראים תזמורת ?

 

[שבולת ירוקת העין]

לא ממש

בן יהודה אכן חידש את תזמורת. ראה כאן, במורד הדף ציטוט משם: ב'האור' מכ"ח חשוון אתתכ"ד לחורבן (תרנ"ג, 1892), במדור 'תחיית הלשון', מציג העורך, א. בן-יהודה, את שלושת חידושיו: תזמוֹרת, תרבּן ועקב. תחילה מרחיב בן-יהודה את הדיבור על המניעים לחידושיו: ...[ומומלץ לקרוא שם את מה שהשמטתי. פיסת אידאולוגיה חשובה] ככה נאנסנו בגיליוננו הקודם לחדש השם תזמורת, על משקל תלבושת, להמושג כונצרט. כולנו יודעים מה זה. אך ישמעו נא הקוראים איך תרגם המלה הזאת בעל ספר המלים הידוע החכם שטיינברג: מנגינה בהיכלי עונג. – – – מכאן שהתזמורת של בן יהודה היא קונצרט (לא אורקסטרה, וגם לא חבורת זמרים) והמילה מקהלה היא של ביאליק (או לפחות משמשת אצלו) כבשיר הידוע: מקהלת נוגנים ("יוסי בכינור, פסי בתוף" וכו'). כלומר מקהלת הנוגנים של ביאליק היא התזמורת של ימינו.

 

[איש אחת]

תודה

קיבלתי במייל מאמר מאת קניוק, שבו הוא מקונן על היעלמותה של העברית. בין השאר הוא מספר על השמחה שהתעוררה עם כל מילה שחודשה ע"י בן-יהודה, ומביא כדוגמא את התזמורת והמקהלה, שלמרות שמיד החלו להשתמש בהן בצורה מוטעה, כמו בשאלה שלי למעלה, בכל זאת שמחו על חידושן. מסתבר שקניוק לא ממש מדייק במקרה הזה.