מקדימה ``תרופה למכה``...
)
צילצול הפלפון נשמע ברכבי המכונית בא חזרנו חברותי ואני מחיפה. ``איריס?`` שאל קול גברי נעים ``כן?`` עניתי , כשחששות כבדים עולים בי למשמע הקול... ``איפה את?`` ``אמממממ....אני...אני בדרך חזרה הביתה`` גמגמתי ביובש ``אתתתת מההההה?!?`` שאל נדהם...``כבר? איך יכול להיות?`` ``רונצ`וק`` אני מתחפרת באוטו בבישנות רבה - ולא מחברותי הישובות לידי כי אם מהאיש הנמצא מעברו השני של הקו...האיש לו הבטחתי שעות ספורות קודם לכן שלא ירחק הרגע ונתראה... ``אתן נורמאליות תגידי? - מי בא לחיפה רק לשלוש שעות וחוזר חזרה?`` מה שנכון נכון - צודק הבחור ולי - אויה לבושתי הרבה...אין תשובה. ``תראה, אני לא עם הרכב שלי, אני תלויה בהן..`` ניסיתי. ``למה לא התקשרת להגיד שאתן נוסעות כבר? הייתי מגיע לאיפשהו לפחות לכמה דקות כדי להגיד שלום``...נאנחתי. לא יכולתי יותר , נשברתי וסיפרתי לו את הקורות אותי שניות ספורות קודם לכן... בעודי יושבת בביתם של מיקה ורמי - מעתיקה שמות של שירים מהמחשב כדי להזין את בני בעבודות בית נוספות (קרי - להוריד לאמא שלו מהאינטרנט שירים, קליפים וכו`) שמה מרנינה על כתפה את התיק , נעמדה בפיסוק קטנטן ומאיים, ידיה על מותניה ואמרה כמעט ללא ניע שפתיים...``זזים``! שרי, קשתית ואני - ילדות טובות וממושמעות (מתות מפחד מהיו``ר, שלא לדבר בעלת הרכב איתו הגענו לחיפה) לקחנו את מטלטלינו - בשקט ובלי לצייץ עשינו מסדר PP נפרדנו לשלום בנישוקים וחיבוקים ממארחינו המקסימים ויצאנו לדרך. (הפחד ששיתק את אבריי מנע ממני לזכור ש...הפלפון נשאר על השולחן בסלון ומשקפי השמש נשארו על המדף ליד המחשב...) בעודינו מעמיסות את גופותינו הדשנים ומלאי הג`חנון, העוגות, הפיצוחים והפירות ,(נשבעת שאכלתי רק סלט ירקות, מוס טונה , קפה ואבטיח - בשאר המשמינים למיניהם לא נגעתי!! רואה איזו ילדה טובה אני)... הגיע רמי בריצה קרבית - מחשש פן מרנינה שרצתה להגיע למרכז לפני בואם של הפקקים המאיימים והחשש הנורא שאנחנו נהיה אחד מתוך רבים שדופקים לעצמם בראש ושואלים ``למה, למה לא יצאנו קודם``!- מתנשם ומתנשף נעמד בחלון ונתן לי אחר כבוד את ה...פלפון... ``רמי....אממממ.....לא נעים לי אבל....שכחתי גם ת`משקפיים שלי על...`` לא סיימתי לדבר והפלפון שלי שעדיין היה בידיו של רמי מטרטר.. קולה של מיקה בקע מתוכו ``רמיייייייייי - מישהי שכחה...`` ברור...נו מי... כך רונצ`וק יקר שלי נשתכחת לחלוטין ממחשבותי באותו רגע נתון (אם כי לא מעל לוח ליבי! נשששששבעת שבועת צופים שלא...!!!) כלללללללל מה שתאמר רונצ`וק ועוד.....משפילה מבטי ואומרת ``אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק``...(על משקל...``זה עזר לנו, זה עזר לנו, זה עזר לנו... חחחחחחח מעבר לעובדה שהרווחת בגדול שלא ראית אותי בגודל טבעי הבטחתי לך שהעונש המירבי הנגזר עלי הוא נסיעה ברכבת הלוך חזור במיוחד! כדי לפגוש בך....(גם אם זה יהיה לצורך היי וביי מהירים) מקווה שהתרופה לא תהיה מרה כל כך (שונאת לבלוע תרופות!) ובפעם הבאה לא אצטרך להקדים ....כי לא תהיה מכה) מואהההההההההה - שלך (מתחנפת ומתחננת על נפשי ) איריס. חחחחח רואה? אני אפילו פוזלת למענך - רקקקקקק תגיד שאתה מחייך אלי כפי שאני מחייכת אליך)... אממממ....לאמר את האמת רונצ`וק - אני מתה מפחד ממרנינה יותר מאשר כל דבר אחר...כך ש...יש לי סיבה טובה)) חבר שופטים: לשיפוטכם) אוהבת - אפרת.
)צילצול הפלפון נשמע ברכבי המכונית בא חזרנו חברותי ואני מחיפה. ``איריס?`` שאל קול גברי נעים ``כן?`` עניתי , כשחששות כבדים עולים בי למשמע הקול... ``איפה את?`` ``אמממממ....אני...אני בדרך חזרה הביתה`` גמגמתי ביובש ``אתתתת מההההה?!?`` שאל נדהם...``כבר? איך יכול להיות?`` ``רונצ`וק`` אני מתחפרת באוטו בבישנות רבה - ולא מחברותי הישובות לידי כי אם מהאיש הנמצא מעברו השני של הקו...האיש לו הבטחתי שעות ספורות קודם לכן שלא ירחק הרגע ונתראה... ``אתן נורמאליות תגידי? - מי בא לחיפה רק לשלוש שעות וחוזר חזרה?`` מה שנכון נכון - צודק הבחור ולי - אויה לבושתי הרבה...אין תשובה. ``תראה, אני לא עם הרכב שלי, אני תלויה בהן..`` ניסיתי. ``למה לא התקשרת להגיד שאתן נוסעות כבר? הייתי מגיע לאיפשהו לפחות לכמה דקות כדי להגיד שלום``...נאנחתי. לא יכולתי יותר , נשברתי וסיפרתי לו את הקורות אותי שניות ספורות קודם לכן... בעודי יושבת בביתם של מיקה ורמי - מעתיקה שמות של שירים מהמחשב כדי להזין את בני בעבודות בית נוספות (קרי - להוריד לאמא שלו מהאינטרנט שירים, קליפים וכו`) שמה מרנינה על כתפה את התיק , נעמדה בפיסוק קטנטן ומאיים, ידיה על מותניה ואמרה כמעט ללא ניע שפתיים...``זזים``! שרי, קשתית ואני - ילדות טובות וממושמעות (מתות מפחד מהיו``ר, שלא לדבר בעלת הרכב איתו הגענו לחיפה) לקחנו את מטלטלינו - בשקט ובלי לצייץ עשינו מסדר PP נפרדנו לשלום בנישוקים וחיבוקים ממארחינו המקסימים ויצאנו לדרך. (הפחד ששיתק את אבריי מנע ממני לזכור ש...הפלפון נשאר על השולחן בסלון ומשקפי השמש נשארו על המדף ליד המחשב...) בעודינו מעמיסות את גופותינו הדשנים ומלאי הג`חנון, העוגות, הפיצוחים והפירות ,(נשבעת שאכלתי רק סלט ירקות, מוס טונה , קפה ואבטיח - בשאר המשמינים למיניהם לא נגעתי!! רואה איזו ילדה טובה אני)... הגיע רמי בריצה קרבית - מחשש פן מרנינה שרצתה להגיע למרכז לפני בואם של הפקקים המאיימים והחשש הנורא שאנחנו נהיה אחד מתוך רבים שדופקים לעצמם בראש ושואלים ``למה, למה לא יצאנו קודם``!- מתנשם ומתנשף נעמד בחלון ונתן לי אחר כבוד את ה...פלפון... ``רמי....אממממ.....לא נעים לי אבל....שכחתי גם ת`משקפיים שלי על...`` לא סיימתי לדבר והפלפון שלי שעדיין היה בידיו של רמי מטרטר.. קולה של מיקה בקע מתוכו ``רמיייייייייי - מישהי שכחה...`` ברור...נו מי... כך רונצ`וק יקר שלי נשתכחת לחלוטין ממחשבותי באותו רגע נתון (אם כי לא מעל לוח ליבי! נשששששבעת שבועת צופים שלא...!!!) כלללללללל מה שתאמר רונצ`וק ועוד.....משפילה מבטי ואומרת ``אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק``...(על משקל...``זה עזר לנו, זה עזר לנו, זה עזר לנו...
חחחחחחח מעבר לעובדה שהרווחת בגדול שלא ראית אותי בגודל טבעי הבטחתי לך שהעונש המירבי הנגזר עלי הוא נסיעה ברכבת הלוך חזור במיוחד! כדי לפגוש בך....(גם אם זה יהיה לצורך היי וביי מהירים) מקווה שהתרופה לא תהיה מרה כל כך (שונאת לבלוע תרופות!) ובפעם הבאה לא אצטרך להקדים ....כי לא תהיה מכה) מואהההההההההה - שלך (מתחנפת ומתחננת על נפשי ) איריס. חחחחח רואה? אני אפילו פוזלת למענך - רקקקקקק תגיד שאתה מחייך אלי כפי שאני מחייכת אליך)... אממממ....לאמר את האמת רונצ`וק - אני מתה מפחד ממרנינה יותר מאשר כל דבר אחר...כך ש...יש לי סיבה טובה)) חבר שופטים: לשיפוטכם) אוהבת - אפרת.