אתם מכירים את הקטע ש..
אתם נכנסים לבית של מישהו והוא ישר אומר בבלבול ואודם בפנים "אל תשימו לב לבלאגן פשוט..." וכאן יבואו מליון ואחת תירוציו, מדוע הבית\החדר מבולגן.. ואתר חושבים לעצמכם "למה לעזאזל הוא חושב שאכפת לי מהבלאגן?" אחרי שעה-שעתיים-שלוש, אתם חוזרים הביתה, נכנסים לחדר, נשכבים על המיטה שלכם, שעליה חצי מתכולת ארון הבגדים, מחפשים ביניהם את השלט של הטלויזיה ואומרים לעצמכם "מחר אני אסדר פה, לא נעים, אם מישהו יבוא..."