מצר?

[גרי רשף]

מצר?

דווח כי אהוד ברק "מצר" על הפגיעה בשוטרים המצרים, והודעה זו שהועברה למצרים - סייעה כנראה לפתור את המשבר הדפלומטי. נזכרתי שלפני זמן מה, במישור אחר, אביה של מתמודדת בכוכב נולד שנתפס מנסה להטות את התוצאות באופן לא חוקי, הודיע - לאחר שנתפס - שהוא "מצר" על מה שקרה, ובתו פרשה מהתחרות; ולפני כן - ראש עיריית תל אביב חולדאי נתפס חונה במקום אסור על ידי אזרח זועם שצילם את מכוניתו, וכשנדרש להגיב על כך בעיתון אמר שהוא "מצר" על כך, וכמובן הוסיף שזה היה רק לשניה וכו'.. קודם כל - משכה את תשומת ליבי העובדה שנוצר בידול בין "מצטער" שמבטא (או מתיימר לבטא) צער כן, לבין "מצר" שמבטא תגובה פורמלית שהכנות ממנה והלאה. פועל השמור לצרכים דפלומטיים בלבד. חוץ מזה- מה הקשר בין מצטער ומצר? השורש של הראשון הוא צע"ר, ומה של השני? (צר"ה?) ולבסוף- אני תוהה אם גם המצרים מצרים..

 

[מיכי 10]

המצרים תמיד מצרים, בטח. ../images/Emo6.gif

אני חושבת ש"מצר" = צר לי, כלומר, אני מצטער, חֲבָל לי. נראֶה לי שזו אותה משמעות. אולי לאנשים מסויימים, 'מצר' נשמע יותר יפה משום מה. נראה מה יכתבו המומחים, וחובבי "רב מילים".

 

[יאקים]

במהלך היום ובעקבות הודעת ברק

שהוא מצר על הפגיעה בשוטרים המצרים, חשבתי על המשפט (הלא מנוקד הבא: נציגינו מצרים בפני נציגים מצרים של שכנתנו מצרים על הפגיעה במצרים הדרומיים. הראשון - מְ צֵ רִ י ם, השורש צ-ר-ר, בניין הפעיל, ובעבר הצר, כמו הגן, העז, הקל. השלישי - מִ צְ רַ יִ ם, זהו שם המדינה השכנה שלנו והשורש הערבי מזכיר את השורש העברי מ-צ-ר ואת השם מֶצֶר בזוגי.. השני - מִ צְ רִ י ם, וזוהי צורת שם עצם/ שם תואר ברביםשל אזרחי שכנתנו מדרום. הרביעי - מְ צָ רִ י ם, ריבוי של מצר (כמו מסב, ממד, מחם), והשורש הנו צ-ר-ר ולעניין שאלתך, נראה לי שאין הבדל כל כך עמוק בין מצר למצטער, ופרשנותך שמצר משמש לנסיבות דיפלומטיות די מעניינת, אך השאלה היא אם יש דברים בגו. שבוע טוב

 

[חצי טון]

הקשר הוא כנראה שרש קדמון משותף.

שרש דו-עיצורי צ"ר שניתן למצוע במילים צער, צעיר, צר. וגם שרשים השרשים הקרובים ס"ר ו- ז"ר שניתן למצוא במילים סגור, זעיר.

 

[trilliane]

"מצר" מבטא צער באותה המידה, רק במשלב גבוה

יותר (ולכן אוהבים אותו בנסיבות רשמיות). מידת הכנות של הדובר תלויה בו ובו בלבד... כפי שענה יאקים, "מצר" שורש צר"ר בבניין הפעיל (ע"ע בהפעיל נוטים בצירה-צירה, ראה דוגמאותיו של יאקים). זה אכן השורש גם של המילה "צרה" וגם של "צר" בצירופים מקראיים כגון "בצר לו" (כשהוא בצרה, ויש גם לי, להם וכו') או "צר לי" להבעת צער, שמופיע כמה וכמה פעמים במקרא (המוכרת ביותר בקינת דוד "צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן"). שורש צע"ר במשמעות צַעַר, מצטער וכו' מתועד בעברית מתקופת חז"ל. בהקשר לדברים שכתב חצי טון מעליי, אלה לא יותר מהשערות לא מבוססות; בפרט, לא סביר שיש קשר בין צַעַר ובין צעיר (שהעי"ן בו אינה עי"ן פרוטושמית מקורית אלא ע'ין – השורש בערבית הוא صغر). שורש זע"ר הגיע מארמית, וממש לא ברור לי על מה מבוסס הקשר לסג"ר.

 

[חצי טון]

אם משהו לא ברור, את יכולה לשאול.

אכן שרש זע"ר הוא שרש קרוב-משפחה לצע"ר והגיע מלשון אחר (ייתכן שמארמית, אבל לא נראה לי). וגם שעורה כנראה משרש מאוד קרוב. הקשר לסגר הוא בדיוק מה שציינת - ע'ין. והוא בא לידי ביטוי לדוגמה במילה מצערת.

 

[trilliane]

אין לי מה לשאול; הטענות שלך פשוט לא מבוססות.

אני עדיין מחכה ליום שבוא תציג סימוכין לדבריך.

 

[חצי טון]

מה זה "סימוכין"? בואי נראה..

לדוגמה - איזה "סימוכין" תוכלי להציג לכך שהשרש של המילים מצר, צר, וצרה הוא צר"ר?

 

[trilliane]

שלל מילונים (הווה, ספיר, ברקלי, מאגר האקדמיה)

ואני בטוחה שגם רב מילים ואב"ש החדש (שמציגים שורשים לשמות עצם) יציגו זאת. עכשיו תורך.

 

[חצי טון]

ואם אני מציג שרש אחר? אז?

לא הבנתי מה עושה את הכתוב במילון ל"סימוכין". מה הסימוכין של המילון?

 

[trilliane]

אז כמו תמיד, אתה מפריח לפורום תאוריות פרטיות

משלך שלא נשענות על ידע לשוני מוכר. עולם כמנהגו נוהג... מה עושה את הכתוב במילון ל"סימוכין"? שכתב אותו אדם בר סמכא שחקר את התחום וערך בלשנות משווה או התבסס על מחקרים קודמים לו. ייתכן שהשיטה האקדמית זרה לך, אז הנה הסבר קצר: ידע חדש מבוסס על ידע ישן, וגם החדש מגובה במחקר ולא מופרח סתם כך לחלל האוויר. בקיצור, לא פתאום קם אדם בבוקר ומחליט "ככה נראה לי".

 

[חצי טון]

בשיטה האקדמית

תיאוריה לא יכולה להיסתר ע"י העובדות. וכבר ראינו כאן תיאוריות שונות שלא עומדות במבחן העובדות ובכל זאת הן הובאו כאן כ"סימוכין". אז כנראה לשיטה המדעית אין קשר לזה. וחוץ מזה, האם ראית את המחקר של אחד המילונאים כדי שתשתמשי בו כסימוכין?

 

[חצי טון]

ואני לא אומר שהמילון לא צודק.

אני רק אומר שאני לא מבין את הדרישה שלך ל"סימוכין"

 

[trilliane]

אם כך אתה חושב אתה ממש לא מבין את השיטה.

ולא, לא ראיתי את המחקר, אבל מכיוון שאני מכירה בעצמי את התבניות ומכיוון שהמקורות תמימי דעים, אני לא רואה סיבה לפקפק בכך (וודאי וודאי שאני מעדיפה את שלל המקורות הנ"ל על דעתך הפרטית). ושלא תחשוב שלא שמתי לב לניסיונות ההתחמקות שלך; אבל אני רגילה: כמו תמיד כשדורשים ממך סימוכין או תשובה רצינית, אתה זורק את הכדור לצד השני ומתחיל לפקפק בו כדי שהוא יצדיק את עצמו עוד ועוד, בשעה שאתה מתחמק מלספק סימוכין או תשובות מבוססות.

 

[חצי טון]

אני לא מפקפק בך או במקור שלך.

אני רק לא מבין איזה סימוכין את רוצה. את רוצה שאני אכתוב כאן מאמר אקדמי? להציג לך מחקר? את דאגת יפה מאוד להבהיר לי פעם אחרי פעם שמה שאת לא מכירה ולא תואם את "הדעה המקובלת" לא נחשב. אז מה את מבקשת? (שאכתוב את הדעה המקובלת?!)

 

[trilliane]

זה ממש לא קשור למה שאני מכירה או לא מכירה.

רבים אחרים כותבים בפורום גם דברים שאני לא מכירה, אבל הם מבססים אותם על מאמרים ומחקרים (לרוב כאלה שאחרים ערכו וכתבו, מן הסתם). אם אתה כותב בפורום ידע לא מוכר שלא מבוסס על כלום פרט לדעתך האישית, אז הוא לא מבוסס על כלום פרט לדעתך האישית.

 

[חצי טון]

אז מותר לבסס דברים

גם על מאמרים ומחקרים לא נכונים?

 

[trilliane]

אם הם "לא נכונים" מותר לבקר אותם.

אבל גם ביקורת צריכה להיות מבוססת ומנומקת היטב. "זה לא נשמע לי נכון" זה לא נימוק ולא ביסוס.

 

[חצי טון]

ואם לאחר ביקורת מנומקת יתברר

שנאמרו דברים לא נכונים? זה אומר שהדברים שנאמרו הם השערות פרטיות לא מבוססות, לא?

 

[trilliane]

לא.