מצפון יתר?

מצפון יתר?

יש לי מצפון יתר. בחיי..... אתמול הייתי עם חברה באיזה קניון....... הכל היה סגור.... ואז היה בחנות אחת מבחוץ בלון הליום גדול כזה שלא היה בתוך החנות והיה קשור והסתכלתי עליו וחברה שלי שאלה אם יש לי אומץ לקחת אותו........... אמרתי לה שברור שכן ולקחתי אותו וטיילנו קצת בקניון עם הבלון.... היא שאלה מה אני אעשה איתו ואמרתי לה שגם ככה מחר בבוקר זה היה ניזרק אז אולי אני אביא אותו לאמא שלי......... אחרי כמה זמן כשישבנו ודיברנו עף לי הבלון למעלה...... ואז הכל התחיל. ידענו שאם נצא עם הבלון אף אחד לא יגיד כלום כי זה סה"כ בלון שגם ככה היה מזרק יום אחרי, זה לא מה שהטריד. אבל החברה שלי העירה הערות חבל, אמא שלך הייתה שמחה מזה למה עזבת? אם את לא היית לוקחת אותו אני הייתי לוקחת אותו חבל היה יכול להיות יפה זה היה בלון יפה נורא חבל שעכשיו הוא אבוד כל הדברים האלה הם מה שהטרידו אותי. לא שום דבר אחר. המשפטים האלה, המצפון הזה על שיכולתי להביא את הבלון הביתה ולא הבאתי. הרגשתי נורא, עד עכשיו זה לא עוזב אותי. משהו אצלי לא בסדר. \=
 

lonliko

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל, לא לצאת מההנחה ש"משהו אצלי לא בסדר" - הכל בסדר אצלך! כמו לכל אדם יש לך את ההתמודדויות והקשיים שמיוחדים לך, אבל זה לא הופך אותך למישהי ש"משהו אצלה לא בסדר". זה אולי נשמע כמו משחק סמנטי, אבל לדעתי יש הבדל משמעותי בין שתי האמירות. מצפון שפועל שעות נוספות... בעייה מוכרת. אגיד לך איך אני מתמודד עם מצבים כאלה: קודם כל אני מנסה את "הפתרון האלגנטי" = לעשות עבודה קוגניטיבית עם עצמי כדי להפריד בין רגש האשמה, שהוא תמיד נובע ממחשבה מוטעית, לבין עצם המעשה. אם אני מצליח לראות את זה - זה הכי טוב. אם לא - אני עובר ל"פתרון הלא-אלגנטי": מנסה למקם את המעשה שעשיתי בתוך סקאלה של מוסריות שאני מאמין בה. למשל, אני מתחיל לחשב: הדבר הכי רע הוא לפגוע באנשים אחרים במזיד, והדבר הכי טוב הוא להיטיב לאחר(ים). בין שני הקצוות האלה יש המון דרגות ביניים: לפגוע בשוגג זה פחות רע מלפגוע במזיד; להימנע מהושטת עזרה זה פחות רע מלפגוע; לא להיטיב יכול להיחשב כדבר נייטראלי - לא טוב ולא רע; להיטיב לאדם אחד זה טוב, אך להיטיב לכמה אנשים זה עוד יותר טוב - וכו' וכו', חלוקה עקרונית שכזו (רק לא להיכנס לחקירה אובססיבית על פרטי הפרטים של הסקאלה הזו
) עכשיו, אני מנסה לשים את המעשה שמטריד אותי בתוך הסקאלה הזו: האם עשיתי את המעשה הכי חמור שיכול להיות? האם עשיתי משהו בדרגת חומרה נמוכה? אולי בכלל מה שעשיתי יכול להחשב כמעשה נייטראלי מבחינה מוסרית? זו אמנם חשיבה מאוד פורמלית ובאמת לא נוגעת בשורש העניין שמטריד אותי (=רגש האשמה), אבל מצאתי שזה בהחלט יכול להקל את העיסוק באשמה. כך אני יכול לומר לעצמי: "טוב, אולי לא התנהגתי באופן הכי נעלה, אבל גם לא עשיתי את הדבר הכי חמור, אז גם אם אני "אשם" במשהו - זה לא עד כדי כך נורא". אם משהו מזה מדבר אלייך - מה טוב:) בהצלחה!
 
../images/Emo23.gif תודה על התשובה+עדכון

אני אנסה את הרעיון הזה, למרות שכשאנשים אומרים משהו שאומר שאני אשמה- זה לא ממש עוזר אם זה נכון או לא- משום מה אני תמיד ארגיש רע עם עצמי... בעיניינים אחרים- בת דודה שלי הייתה פה אתמול עד היום- מהבחינה האוסידיסטית היה בסדר יחסית- מהבעיה שאני לא מסתדרת איתה זה היה נוראי. היא שונאת את הכלב שלי והיא מעשנת- מאפרת לגינה של השכנים כי אין לנו מאפרה ואז מכבה את הסיגריה בעציץ שלנו \= בין כל זה היא רצתה להישאר ערה עד שהיא תסיים להקליד את מה שהיא כתבה שזה היה המון עמודים והיא רצתה שאני אקריא לה ושלא נתפצל - היה חוסך כל כך הרבה. אחרי זה היא רצתה שנלמד אותה לעשות טבלה וכל מיני, ואני הייתי גמורה מעייפות כי קמתי ב7 לעבודה, כשחיכיתי לאוטובוס מישהו נ סע עלי רוורס וברח, ועל שהגעתי היה לי בדיוק זמן ללכת לשירותים- ומרוב שהרגשתי רע בכלל נסעתי לכיוון הלא נכון \= עד שהיא נתנה לי לישון היה 12 ומשהו בלילה, בבוקר היא התעוררה להתארגן והעירה אותי איזה 5 פעמים....... מתפוצץ לי הראש- ואני בפאניקה. אח שלי שם את המצעים שלה אצלי והעביר את הדברים שלי אליו וכל מיני וזה פשוט לא עושה לי טוב בכלל. למה לעזאזל היא לא יכולה לישון אצל החבר שלה? זה יותר מידי בשבילי כל זה. הקללות לכלב, העישון הנוראי, העובדה שיש לי חפיסת סיגריות בפח לעזאזל. זה הכי מפריע לי בעולם. העובדה שצריך להיות כל הזמן נחמדים, שההורים מנצלים את זה- שהיא לא מציקה לאח שלי כמו שהוא מציקה לי. ואללה, לא מעניין אותי בגרוש מה היה לך כשהיית בת 14 וחצי. לי היה פאקינג רצון להתאבד, זה לא אומר שאני הולכת לאומרת את זה לכולם ואומרת שהיה מזה טוב היה מזה רע ומשתמשת בזה כדי לגרום למישהו אחר לחשוב שהחיים שלו קלים. שתעזוב אותי בשקט אלוהים
 

שמוצקין

New member
לא כיף לאבד בלון ../images/Emo13.gif בכל מקרה .

רק נסי לזכור שבסופו של דבר כל בלון הליום מגיע למעלה :) גם לידידתך יכול היה לקרות אותו דבר .
 
חח צודק

זה פשוט כל כך מזכיר לי את השיר שכתבתי מלפני איזה שנתיים |= זה היה ממש ממש דומה למה שכתבתי וזה פשוט עשה לי הרגשה נוראית בבטן :S פתאום נגלה שאני חוזה את העתיד
 
למעלה