מציצת אצבע

leeee2

New member
מציצת אצבע

שלום לכולכן,אשמח אם תוכלו לעזור לי. אני מחפשת דרכים מקוריות לעזור לילד בן 5 להפחית עד כמה שאפשר את מציצת האצבע כיון שלדעתי זה פוגע לו ביכולת המשחק (הוא מעדיף משחקים שדורשים שימוש ביד אחת כמו מחשב) והלמידה. כמו כן, הוא מעדיף לעסוק בעיסוקים פאסיביים כמו טלויזיה, לשמוע סיפור וכו'. חשוב לציין שעם זאת הוא פעיל מאד במשחקים בחוץ ועם חברים והאצבע זה בעיקר כשהוא לבד או עם המשפחה. הוא ילד מאד מאד נבון ואני מחפשת דרכים מקוריות ומעניינות לעזור לו. תודה
 

ימימה5

New member
מהי עמדתו בנדון?

השאלה המרכזית היא-האם הוא (הילד) אכן מעונין להפטר מהרגל זה? אם רק את מעוניינת, עצתי לך -עזבי את זה. אם הוא עצמו באמת רוצה, וזה לא משתמע משאלתך - אפשר לנסות לעזור לו.
 
נכון שהילד חייב להיות שותף אבל..

אפשר לעשות עבודת הכנה כזו שתעורר בו מוטיבציה להגמל. בשונה מגמילה ממוצץ שבו בטקס פרידה אחד ובכמה לילות געגועים שוכחים מהעניין, עם אצבע זה קצת יותר מורכב, אבל אפשרי. אני מקווה שאולי תקבלי כאן עוד עצות מנסיון אישי. בינתיים יש לי להציע לך רעיונות שהיו טובים בגמילה ממוצץ, תקחי מה שמתאים לך: אני מאמינה שהזמן הטוב ביותר להתחיל הוא כשיש את הסיכוי הטוב ביותר לא להתייאש או להכשל. כלומר לא כמאבק כוחות אלא כשיתוף פעולה ובשלבים. כשלב ראשון אפשר לדבר על למה כדאי להגמל ממציצת האצבע (ואולי כבר עשיתם את זה) ילד בן חמש יכול לחשוב על רעיונות משלו, אפשר לדבר על הגמילה של קרוב משפחה או של אחד ההורים.ועל גמילות אחרות מחיתול ומבקבוק ואיך הוא עבר אותן בהצלחה. לתת לו תחושה שהוא אחראי על הגוף שלו ושיש לו הצלחות קודמות. בשלב שני אפשר להגביל את מציצת האצבע לזמן מסויים, רק בלילה, רק במיטה, רק לפני השינה, מה שמתאים לכם, להזכיר לו, לעודד ולתגמל על הצלחות. אפשר להציב יעדים, כלומר לתכנן מראש שבסיום יומיים/שבוע/שבועיים ללא האצבע ממתין לו התגמול. בעייני מאוד עוזר להזכיר גמילות מוצלחות קודמות שלו ולשתף במסורת הגמילות המשפחתית (אפילו אם זה אומר לשכתב אותה כשלא זוכרים). בהצלחה.
 
אבל, האם הוא מוצץ אצבע

כחיפוי על קושי אחר? למשל- הבת שלי היתה עם מתח שריר נמוך כל כך שהמציצה עזרה לה להתארגן או להמנע מפעילויות. וגם- אם "לוקחים" את המציצה באופן חד, אולי תופעה אחרת תתפוס את המקום הפנוי. כך שלדעתי זה לא לגמרי חד משמעי וכדאי להתייעץ גם באופן פרטני... בהצלחה, שרון
 
למעלה