מציצת אצבע

מציצת אצבע

שלום, כשביתי הייתה בת 4 גמלתי אותה ממוצץ. (הגמילה הייתה בגיל ככ מאוחר היות ומשפחתי עברה קשיים ולא נראה שהזמן מתאים להנחיל קשיים נוספים). הגמילה נעשתה בהסכמתה עם טקס מאוד יפה ונראה שהתרגלה לרעיון. אך כעבור 3 שבועות היא "גילתה" את האצבע ומאז ועד היום מוצצת אותה בשקיקה. כיום כבר בת 5 ו3 חודשים. משפחתי ואני כל הזמן משוחחים איתה על הנושא ומעירים לה כשהאצבע בפה, אך הילדה טוענת שמאוד קשה לה בלי. ניסיתי גם טבלה עם חייכנים, הפתעות ואף עונשים אך הכל עלה בתוהו. השניים הקדמיות החלו להתעקם, ובנוסף בשבועיים האחרונים החלה לכסוס ציפורניים. באופן כללי הילדה חברותית מאוד, שמחה והולכת ברצון לגן, אם כי יש בעייה עם אחד הילדים בגן שמציק לה- אך הדבר בטיפול . מה לעשות??? תודה.
 
מזמינה לבחון את הגישה ואולילאמץ גישה חדשה...

שלום רב, אנחנו ההורים צריכים להבחין בין תחומים שתלויים בנו ובין תחומים שאינם תלויים בנו ואינם בשליטתנו. הסימפטומים שאת מתארת כמו מציצת אצבע, וכסיסת ציפורניים הם בשליטתה הבלעדית של הילדה. משמעות הדבר רק היא יכולה לבחור ולהחליט מה לעשות ומתי? מה שקרה בפועל? הילדה בחרה התנהגות מסויימת. עליה היא מקבלת אוקיינוס של יחס מכולם כולל מתנות ועונשים. ילדים זקוקים להרגשה שהם אהובים ורצויים ללא תנאי. הגישה שהנכם נוקטים מעבירה מסר אנחנו מקבלים אותך בתנאי ש... מה עושים? שיחה אחת חד פעמית ואחרונה בה מודיעים לילדה שחשבנו על ההתנהלות שלנו בנושא והגענו למסקנה שהיא בוגרת, גדולה ומסוגלת להחליט ולכן, איננו מתכוונים להעיר לה יותר בנושא. אנחנו סומכים עלייך שכשתבחרי, בקצב שלך תגמלי. במקביל, הילדה זקוקה להרבה מאוד עידוד. המטרה להגביר את מוקד השליטה הפנימי שלה ולאפשר לה לעשות בחירה שלא תלויה במוקד שליטה חיצוני (בכם). אגב, לפעמים הגישות שתארת עוזרות להכחיד סימפטום. אלא שגישות כאלה מולידות סימפטומים של התנהגות חדשיםולפעמים קיצוניים : כמו תלישת שערות, הרעבה עצמית ועוד. לכן מציעה גישה מתונה, אמפאטית המכבדת את הילדה כאדם שווה ערך. בברכה, עינת גבע
 
למעלה