אולי זה או אולי זה...קשה לדעת מבלי
לראות. שרבוטים שמציירים בהיסח דעת, במהלך פגישות רציניות יכולים לחשוף את הלא מודע והם יכולים לשקף רבדים עמוקים יותר של האישיות אבל הפרשנות אינה פשוטה היות שאין מדובר בתרגום אחד אפשרי ובכל מקרה מבלי לראות את הציור אי אפשר לדעת כלום. אז כיון שמדובר בפרח, נושא נפוץ בציורים ולא רק בשרבוטים, קצת רקע והסברים. את הפרוש אולי כבר תצליחי להסיק. הפרח מופיע תדיר בציורי ילדים החל מגיל מוקדם והוא אחד מששת הנושאים הנפוצים בציורי ילדים (דמות אדם, בעלי חיים, בית, פרח, כלי תחבורה ועץ) לכל אורך תתי-השלבים השונים של הציור התיאורי ( פרה- סכימטי, סכימטי, טרום-ריאליסטי וריאליסטי). אין אף מבחן גרפי שמתייחס לפרח- בשונה ממבחן העץ או דמות אדם (DAP ) או בית-עץ-אדם (P-T-H ). בנוסף שלא כמו בנושא בעלי חיים, אין בספרות המקצועית מחקרים בנושא. ציור פרח נפוץ יותר בציורים החופשיים של הבנות וכפי שהציעה עדנה שפיר במאמרה מ-1986 'ביטוי האני באמצעות ציורי פרח', יתכן שבנות רואות בפרח אפיק טבעי יותר לתיאור הדימוי העצמי. הפסיכולוגית הצרפתייה ז'קלין רוייאה, אומרת שהפרח מעלה את האספקט האסתטי של הטבע. בהיותו עדין, מפיץ ריח, בן חלוף, מעורר אסוציאציות של רצון לשאת חן, מודעות להופעה/רושם, צורך למשוך תשומת לב ע"י מחוות, להעמיד פנים שהכל נחמד/בסדר, משמעויות סימבוליות נוספות אותן נושא הפרח באופן כללי ( עקרון פאסיבי, של גדילה ללא תנועה, יסוד נפשי שיכול לייצג נעורים, התפתחות, שינוי אך גם מלנכוליה, אהבה שלעיתים לפי מאפייני הציור נסיק אולי שזו אהבה נכזבת). כדי לדעת בדיוק מה אומר השרבוט האישי צריך לבחון את המאפיינים הגרפיים המבניים הבעתיים שלו (צורה, גודל, מהירות, לחץ, דיוק, מידת פירוט וכו') ואז להצליב את זה עם המשמעויות הסימבוליות האפשריות.
