האמת שיש לי משהו נגד כל התרבות הזו
בנעוריי הפוחזים גם אני התהדרתי בצמידי ניטים , תספורות "מאגניבות" ושאר ירקות , בערך בגיל 17-18 הבנתי שכל זה הבל הבלים , בני נוער מחפשים משהו להצמד אליו כדי לבסס לעצמם מוטיבים מסוימים שיגרמו לאנשים לחשוב דברים מסויימים על האישיות שלהם . מבחינתי "ערס" שלובש חולצה ורודה כי עכשיו זו האופנה , "פקאצה" שמתהדרת בג'ינס שעוצר לה את הנשימה ו"פריקית" שצובעת את השיער בורוד כולם שייכים לאותו עדר גדול של בני נוער שבדרך להיות מיוחדים הופכים לגדוד שלבוש במדים שמסמלים אותו - מותגים מסויימים , צבעים מסוימים אופנות שונות שכולם בעצם מסמלים את אותו הדבר - "אני חושב שאני רוצה להיות מיוחד אבל בעצם אני עושה בדיוק כל מה שחברים שלי עושים כדי להשתייך לקבוצה מסויימת" . שלא תהיה טעות - אני חושבת שמאד חשוב בגיל ההתבגרות למצוא את המוטיבים האלה שישייכו אותך לחברה מסוימת ומכיוון שזו הדרך בה האישיות שלנו נבנית אבל יש לי בעיה עם ההתלהמות הזו של - אני פריקית , אני מיוחדת ושלא תעזו להשוות אותי לאף אחד אחר בסופו של דבר כולן לובשות את אותה חצאית סקוטית , אותם צמידי ניטים , אותם תיקים מדיקיז ואותן נעלי ד"ר מרטינס/אולסטאר .