קצת על רפואה בריטית
לרדגאסטון, בדומה לאמא שלו, כשהוא אפילו קצת חולה מזנק מייד החום לכיוון 39.5 וגרוע מכך. לאדום (לשעבר נקרא כאן רדגאסטון II ) יש בקרת חום טובה יותר אבל גם הוא כבר נצפה באזורי ה-40.
להגיע לרופא בבריטניה זו לא בעיה. זה סתם מיותר.
ברגע שהרופא רואה ילד עם חום (עם או בלי תסמינים נוספים) הוא מייד משליך על ההורים (נגד עין הרע כמובן) מרשם לאנטיביוטיקה. הוא יטריח את עצמו (אולי) להקשיב קצת לריאות ואז יזמר מנטרה בדוקה לסילוק מפגעים: "זה כנראה וירוס. אם לא עובר לילד החום תוך 5 ימים אפשר להתחיל לתת לו אנטיביוטיקה. אם האנטיביוטיקה לא עוזרת, תחזרו חזרה"
הסטטיסטיקה, שהיא אלוהי הרפואה בבריטניה, מראה שרוב המקרים עוברים תוך 5 ימים, אם לא, תוך שבועיים והחולים לא חוזרים למרפאה. גם אלה שלא שורדים 10 ימים לא חוזרים למרפאה.
כל עוד הארונות שלנו מלאים באנטיביוטיקה מכל הביקורים אצל הרופא שלא הניבו צורך בשימוש באנטיביוטיקה, אנחנו כבר לא טורחים להגיע לשם. יש מלא מחלות בחדר ההמתנה של הרופא וגם אנחנו למדנו להגיד "אחרי 5 ימים"