ציפור שיר1
New member
מציאות/פנטזיה
"סוף סוף זה קורה", אני ממלמלת לעצמי בשקט. אחרי שמונה חודשים ארוכים של ציפייה, אתה חוזר שוב אל זרועותיי. והפעם זו לא סתם עוד פנטזיה שדמיוני הפרוע בדה, זוהי המציאות. אני מחבקת אותך ברכות. "התגעגעתי" אתה אומר ודמעה קטנה נסוכה על פניי, ספק מהתרגשות, ספק מבלבול. כשהיית רחוק, שכבתי עם גבר אחר, התאהבתי בגבר אחר, סיפרתי את כל סודותיי הכמוסים לאחר. נפרדתי מאותו הגבר רק בגללך, בגלל שרציתי לתת לך עוד צ'אנס, בגלל שרציתי לתת לנו עוד צ'אנס. זה מה שרציתי לומר לך, אך כמובן שלא הייתי מסוגלת. אף פעם לא הצטיינתי בניפוץ לבבות. אנחנו מגיעים לדירתי, אני מכינה קפה הפוך בעוד אתה יוצא החוצה לדבר בפלאפון. אתה מסיים את השיחה ומגיח מאחורי בשקט, חובק את גבי. אני עוצמת את עיניי ולפתע דמותו של האחר עולה לראשי, אני כמעט בוכה אך נושכת את שפתיי. אתה נושק לצווארי, נושך אותו כערפד. "תן לי להחליף למשהו יותר נוח" אני אומרת והולכת לשירותים, מסתכלת על עצמי במראה. מתאפרת טוב טוב, הכל נקי, הכל מסודר, שיער מטופח ומשוח בקרם. חצאית המיני הקצרצרה שעולה מעלה בכל פעם שאני רוקדת, המחשוף הענקי שהיה מבייש את מדונה, כל האובייקטים שמשדרים החוצה מיניות מתפרצת. אני מתקרבת לכיוון חדר המיטה, אתה כבר חצי עירום. רוקדת באיטיות ובחושניות, משחקת את המשחק. אתה מתפתה. אני מוציאה מתוך המגירה אזיקים, כובלת אותך אל המיטה, אתה משתולל. אני ממשיכה לרקוד ולאט לאט מתפשטת לחלוטין, לא משאירה עוד מקום לדמיון. מענגת את עצמי בלעדיך, מרגישה כל כך גאה בעצמי. אתה נשאר עם העיניים פעורות וליבך דופק בקצב רצחני. לבסוף אני מתקרבת אליך, אתה עוד כבול. נושקת לשפתיך המתוקות ומלקקת את כל גופך הרזה והחלק. "תודה לאל" אתה אומר בנימת הקלה. לפתע נעצרת, לוקחת נשימה עמוקה ומתלבשת בחזרה. "מה קרה"? אתה שואל מודאג בעוד אני משחררת אותך מהמיטה. "תתלבש בבקשה". "אבל... למה"? אתה שואל בקול מאוכזב. "אני מצטערת אבל אני לא יכולה... זה עדיין מוקדם מידי". "אני באמת לא מבין אותך דפנה... את פשוט בחורה מוזרה". "אני יודעת, סליחה" "אין על מה להצטער" הוא מניח ידו על כתפי, אני מתרחקת לאט. אינני אומרת עוד כלום והוא יוצא מהדלת וחוזר אל ביתו. עוברות 2 דקות, אני לבד, נשכבת במיטתי, מתפתלת כנחש, מורידה באיטיות את הבגדים ומתחילה לענג את עצמי. בעוד שאצבעי זזה לפי מקצב השעון אני מפנטזת עליך בתוכי ועל כל התענוגות שאתה גורם לי להרגיש. לפעמים הריח טוב מן הטעם.
"סוף סוף זה קורה", אני ממלמלת לעצמי בשקט. אחרי שמונה חודשים ארוכים של ציפייה, אתה חוזר שוב אל זרועותיי. והפעם זו לא סתם עוד פנטזיה שדמיוני הפרוע בדה, זוהי המציאות. אני מחבקת אותך ברכות. "התגעגעתי" אתה אומר ודמעה קטנה נסוכה על פניי, ספק מהתרגשות, ספק מבלבול. כשהיית רחוק, שכבתי עם גבר אחר, התאהבתי בגבר אחר, סיפרתי את כל סודותיי הכמוסים לאחר. נפרדתי מאותו הגבר רק בגללך, בגלל שרציתי לתת לך עוד צ'אנס, בגלל שרציתי לתת לנו עוד צ'אנס. זה מה שרציתי לומר לך, אך כמובן שלא הייתי מסוגלת. אף פעם לא הצטיינתי בניפוץ לבבות. אנחנו מגיעים לדירתי, אני מכינה קפה הפוך בעוד אתה יוצא החוצה לדבר בפלאפון. אתה מסיים את השיחה ומגיח מאחורי בשקט, חובק את גבי. אני עוצמת את עיניי ולפתע דמותו של האחר עולה לראשי, אני כמעט בוכה אך נושכת את שפתיי. אתה נושק לצווארי, נושך אותו כערפד. "תן לי להחליף למשהו יותר נוח" אני אומרת והולכת לשירותים, מסתכלת על עצמי במראה. מתאפרת טוב טוב, הכל נקי, הכל מסודר, שיער מטופח ומשוח בקרם. חצאית המיני הקצרצרה שעולה מעלה בכל פעם שאני רוקדת, המחשוף הענקי שהיה מבייש את מדונה, כל האובייקטים שמשדרים החוצה מיניות מתפרצת. אני מתקרבת לכיוון חדר המיטה, אתה כבר חצי עירום. רוקדת באיטיות ובחושניות, משחקת את המשחק. אתה מתפתה. אני מוציאה מתוך המגירה אזיקים, כובלת אותך אל המיטה, אתה משתולל. אני ממשיכה לרקוד ולאט לאט מתפשטת לחלוטין, לא משאירה עוד מקום לדמיון. מענגת את עצמי בלעדיך, מרגישה כל כך גאה בעצמי. אתה נשאר עם העיניים פעורות וליבך דופק בקצב רצחני. לבסוף אני מתקרבת אליך, אתה עוד כבול. נושקת לשפתיך המתוקות ומלקקת את כל גופך הרזה והחלק. "תודה לאל" אתה אומר בנימת הקלה. לפתע נעצרת, לוקחת נשימה עמוקה ומתלבשת בחזרה. "מה קרה"? אתה שואל מודאג בעוד אני משחררת אותך מהמיטה. "תתלבש בבקשה". "אבל... למה"? אתה שואל בקול מאוכזב. "אני מצטערת אבל אני לא יכולה... זה עדיין מוקדם מידי". "אני באמת לא מבין אותך דפנה... את פשוט בחורה מוזרה". "אני יודעת, סליחה" "אין על מה להצטער" הוא מניח ידו על כתפי, אני מתרחקת לאט. אינני אומרת עוד כלום והוא יוצא מהדלת וחוזר אל ביתו. עוברות 2 דקות, אני לבד, נשכבת במיטתי, מתפתלת כנחש, מורידה באיטיות את הבגדים ומתחילה לענג את עצמי. בעוד שאצבעי זזה לפי מקצב השעון אני מפנטזת עליך בתוכי ועל כל התענוגות שאתה גורם לי להרגיש. לפעמים הריח טוב מן הטעם.
לילה טוב ושבוע טוב!