מציאות כחלום

הצופה.

New member
מציאות כחלום

ענבים רקובים הם יין ישן עתיק ויקר חלב חמוץ ומקולקל זה גבינה צרפתית מעודנת ג´נס קרוע זה וארסאצ´ה אפנתי ומיוחד עגבניה רקובה זהו קטשופ מתוק חפוז או סטוץ זה אהבה לרגע חכמים אומרים שאין עתיד אין עבר יש רק עכשיו ומציאות מראה כי מה שנסחר במציאות זה עולם החלומות עולם הדימיונות כל מציאות ארוזה בחלום וכל עכשיו שמתובל בדימיון מצפים את היש בשלל צבעים ונותנים לו טעם מיוחד חלום ודמיון הם עיניין של הווה ולחלום בהקיץ זה לראות פשוט יותר יפה..ובמקום לחכות שהחלום יהפוך למציאות יש לראות את המציאות כחלום שהתגשם שאחרים ימתינו לעתיד יותר טוב
 

קרמבובת

New member
יש עוד...

רהיטים ישנים זה חדש קירות מתקלפים זה אין תמונות שחור לבן זה יקר בגדים סטייל פח הזבל (בחיים שלי לא ראיתי אפנה יותר מכוערת מהאפנה השנה איכססססססססססססססססססס)זה קול.. נעליים אדידס רום זה חבל"ז (אשכרא חבל"ז חולה על זה
) טרינינג עם פסים לבנים מועלה מן האוב (האחרון היה לי בכתה ו´ כחול עם שלושה פסים לבנים חיחיחי) כלים מפלסטיק עם אדום וזהב זה אחלה קלאסה שבעולם חחחחחחחחחחחחחחחח אמא שלי מתה מזה... קרמבו (איבדה כיוון)
 

קרמבובת

New member
ממשיכים

דרדי... תתרכזי... מי זה אוליבר ונדל הולמס שחתום אצלך בחתימה?
 

מו שיקו

New member
צופי אהלן

תגיד רגע, איזה חכמים אומרים? מי הם? אני חושב שהגישה של לחיות את ההווה נכונה בעיקר לישראלים , רק חברה שחיה על מושגים כמו ´אכול ושתה כי מחר נמות´ יכולה להוציא מתוכה ´חכמים´ שמבטלים את העבר והעתיד... צופי, היתכן שמיליארד וחצי סינים טועים ?
 

הצופה.

New member
מושיקוווווו

אני אגלה לך מי הם החכמים אם תגלה לי איך נולדו בלילה עוד מאתיים מליון סינים
לחיות את ההוה זה לא אכול ושגול כי מחר זה ייפול וזה לא לבטל את העבר ולא לבטל את העתיד לחיות את ההווה זה כמו להיות "אמן" של החיים כל פעולה שאתה מבצע לבצע מתוך מודעות של חיים(ומאהבה) ואפילו הפעולה הנלוזה ביותר תקבל גוון אחר כלומר.תטבל אותה בחלום או דמיון ועוד דבר.. אם היו מקבלים אישור כל השני מליארד אופס מליארד וחצי היו כבר מזמן עובדים אצלנו בבניין
 

מו שיקו

New member
מותק

אתה דיברת על אין עבר ואין עתיד אלא רק ´עכשיו´ ואחר כך אתה אומר לא לבטל את העבר והעתיד אלא לתפקד עם מודעות של חיים (ומאהבה) אני כן רואה כאן סתירה האם אב שדואג לילדיו או לדורות שאחרי, נכנס אצליך לקטגוריה הזו ,למרות שהוא לא נהנה שניה אחת ממה שהוא מבצע כל יום ? האם הרצון להבטיח את העתיד,צריך להתבצע מאהבה?או שמספיק להיות משוכנעים שהעתיד חשוב לפחות כמו ההוה?
 

נשית~37

New member
בעיניי...

הבטחת העתיד הינה צורך קיומי יותר מאשר רצון. ומלבד זאת, אני חושבת שיש משהו בדבריו של צופיף (
)...אנחנו עסוקים כל הזמן בניתוח העבר וחלומות בהקיץ על העתיד עד שאנחנו לא נהנים מהרגע הנוכחי. בוקר טוב מושיקו
.
 

מו שיקו

New member
טוב נו, עכשיו

זה כבר נהיה קצת כבד.... אבל בעיני הבטחת העתיד קשורה לקונצפט. יש אנשים שבכלל לא מעניין אותם עתיד בטוח,והם בטח לא מראים צורך קיומי בעניין הזה. לגבי צופיף(אהבתי את הכינוי),לדעתי יש המון בדבריו , ואני לא נמנה על אלה שמוותרים על הנאות בהווה, אבל קצת צרמו לי המילים ´אין עבר ואין עתיד´ אז התייחסתי. אגב,כשאת אומרת להנות מהרגע הנוכחי-זה נופל אצלי מיד לקטגוריה של ´חיי שעה´- שהמשמעות שלהם היא כבר פחות ´רצינית´ בוקר טוב נשית
 

נשית~37

New member
כל החיים שלנו הם קונספט אחד ארוך

קונספט הבנוי מסלוגנים שהמציאו עבורנו מוחות קריאטיביים במיוחד. עכשיו לך תחייה לפי הסלוגנים האלה....(כמו: לחיות את הרגע, לחייך כל הזמן והחיים יחייכו אלייך, חייה ותן לחיות וכו´ וכו´). בקיצור...החיים הם המוצר, אנחנו הצרכנים (לא תמיד אנחנו צרכן נבון
). אז חיי השעה בהחלט מתאים לי, במיוחד במציאות דימיונית כמו שלנו בארץ.
 

מו שיקו

New member
נו, אז אנחנו

מסכימים... וזה אגב בדיוק מה שכתבתי לצופיף בעניין ההתאמה בין הישראלים וחיי שעה..
 

שיר טל35

New member
גם לי מתאים../images/Emo41.gif

כבר נאמר בדברי חכמים: חיה ע"פ צו השעה, ואל תיתן לשעה לעבור כצו.
 

הצופה.

New member
קוקי ../images/Emo13.gif

אני לא דיברתי על עבר ועתיד (אמרתי חכמים) אב דואג לילדיו אחרי שהעכשיו נקי שאב דואג לילדיו הוא דואג(פעולה בניוטרל)..פועל.. עכשיו בכדי להבטיח את העתיד..(בניין לא מתחילים לבנות מהקומה השניה) כי אם לא.. הוא היה "דואג" לעכשיו ולא לעתיד.. אב שדואג לעתיד ילדיו מטבל את המציאות המרה במעט דמיון ואו מודרך ע"י חלום על עתיד ילדיו ואם זה הכוח שמניע את חייו אז בהכרח הפעלת ההווה מתבצעת מאהבה או מחלום..ואם לא העתיד יראה כמו ההווה ודור חדש של זומבים (אדישים להווה ,סובלים..) יגד..ל העתיד לא יגיע וההווה ימשיך להתבצע מתוך כפיה עתידנית.
 
מאוהבת שונאת

כמה נפלאה הקלישאה אודות ענבים מזן עתיק אך מתוקה היא האהבה הנמשכת לדקה ובה שניה היא יום ועוד שניה היא כבר חלום ובאחרת היא עבר והוא רק בהנאה הסתמית נזכר- ומי הם חכמים אשר יחליטו מה נכון ומה מתאים ומה מותר ועם מי??? כי עבורינו מציאות היא החלום שאם לא עכשיו אולי לא יבוא בכלל היום... ודמיונות הם עבורינו מזון מתוק ונהדר כי אולי כלל אין לנו מחר.. ועכשיו כשאין יותר על מה ולמה כדאי שנחזור לאותו טרנינג פסים מיושן וריח הטבק והצארלי שפתאום מזכירים ילדותם וקטשופ אדום על ציפס בשפת הים וריחה המתוק של אהבה אסורה ודמעות אכזבה ושמחה של תקווה הו.. כמה נפלא שיש בכלל זכרונות על ילדות אהובה ועוד יותר כמה נפלא לחזור לכאן ולו רק לשניה... שלכם אוהבת שונאת
 
המממ...

חושב שאהבתי ... (סטוץ זו אהבה לרגע? לא בטוח...אבל מבטיח להקדיש לזה מחשבה).
 

הצופה.

New member
מושיקווווו משו על המזרח

למזוג כוס תה זה פעולה מאוד פשוטה טקס התה היפאני דורש שנים של למידה למידה איך פעולה מאוד פשוטה עטופה בכבוד למידה וחריצות הופכת כוס תה דלוח ותפל להווה של אמנות
 

הצופה.

New member
מושיקווווו ומשו מאצלנו (יו)

דע מאין באת ולאן אתה הולך ..ולפני מי אתה עומד לתת את הדין.. דע=רגליים על הקרקע וראש בעננים כי מה שקובע זה ה"דע" לחיות בהווה אין פרושו להשליך את העבר ולמחוק את העתיד אלה לצרף את שניהם ולבנות הווה יותר טוב שאתה נכנס לפח זבל לחלץ חתול אתה יכול לבחור..או שאתה נכנס לפח זבל או שאתה הולך לחלץ חתול
 
למעלה