מציאות חדשה

[2 ליאנה]

מציאות חדשה

שלום לכולם, לצערי הרב אני מצטרפת לפורום מקווה שתוכלו לעזור לי ... עד כמה שניתן. לפני כחודש איבדתי בעל ואני מרגישה שהחיים שלי נגמרו ... אשמח אם תצרו עמי קשר ...

 

[gsol]

אין מילים

ליאנה יקרה אין מילים להביע את הכאב הזה לי זה קרה לפני שנה וחצי אבל הכאב עדיין חד ומייסר כל המילים שנאמרות כמו, תתגברי, תהיי חזקה, החיים ממשיכים וכו' וכו' אין בכוחן להרגיע ולו במעט את האובדן הקשה עד היום אני מחפשת לשוחח עם נשים שעברו את זה כי רק הן יכולות להבין את מה שעובר עלי חודש זה טרי מאוד מאוד הזמן לא מרפא ולא כלום אלא את פשוט מתרגלת לחיות עם הכאב שמלווה אותך כל הזמן, ולשוחח ולדבר זה הכי עוזר התמונות שלו נמצאות תמיד לנגד עיני אני גם ממלליצה לך לקרוא את הספר מסע הנשמות זהו ספר מאוד מאוד מעניין ולי בכל אופן נותן לי תחושה שאני כאילו יודעת איפה הוא נמצא ושהוא לא לבד והוא עם אנשים אוהבים ואהובים ואומרים שהם נמצאים במקום שכולו טוב ושלווה ושבעצם אנחנו שנשארים לחיים הקשים והכואבים עד היום הבכי הוא חלק ממני ליפול לתהום זה מאוד קל כי בהתחלה ממש הזנחתי הכל אך בכל הכוחות שלי אני משתדלת להמשיך לטפח את הבית ולהמשיך לקנות דברים שהוא אהב ואהבתי כי אני יודעת דבר אחד שהוא לא היה רוצה לראות את המשפחה שלו מידרדרת ושפתאום כל הדברים שהוא אהב אינם עוד אז עם כל הקושי , אני יכולה להגיד לך רק דבר אחד קודם כל מאז המקרה אני כותבת לו יש לי מחברת גדולה ואני מידי יפעם יושבת וכותבת כל מה שעובר עלי וגם שואלת שאללות ומתיעצת אולי זה יישמע מוזר והזוי ונכון זה לא מציאותי אך אני אומרת אולי יום אחד הוא יחזור ואז הוא יקרא כל מה שעבר עלי בכל התקופה הזאת שהוא לא היה ומידי פעם אני לוקחת את המחברת וקוראת כל מה שכתבתי לו וזה קצת מרגיע אם אפשר להגיד הזמן לא מרפא ולא משכיח הוא רק נותן לך לאת הכלים כדי להתרגל לחיות עם הכאב - ככה אני מרגישה בכל אופן חיבוק גדול

 

[meshi4]

הזדהיתי עם כל מילה שלך.../images/Emo24.gif

 

[פנינה האלמנה העצובה]

כמה נכון כתבת כל מילה

אני מסכימה עם כל מילה שכתבת וגם אני שהתאלמנתי לפני 7 שבועות קיבלתי את הספר מסע הנשמות משום מה עוד לא התחברתי אליו כי עוד לא הצלחתי לתת לבעלי ללכת ממני הוא כל הזמן אתי הוא כל הזמן במחשבותי ועוד לא הפנמתי את האין הנוראי הזה. הבכי כמובן הוא החבר הכי קרוב שלי והביקור בבית העלמין גם הוא משום מה נראה לי הכי קרוב שאני יכולה להרגיש אליו. ילדיי אומרים ששם בסך הכל מונחת ה"קליפה" ה"קופסא" כי הנשמה שלו אתנו ומעלינו. הם מצליחים לחלום עליו ואני עוד לא הצלחתי לחלום עליו אולי כי אני ישנה רק עם כדורי שינה. אני לא חושבת שהוא יחזור אלי בחיים האלה אבל אני לא פוחדת למות (כל אחד פוחד קצת לא?) כי אני יודעת ששם בצד השני מחכה לי הנשמה התאומה שלי ויש מי שיקבל אותי שם. בינתיים אני חושבת איך להעביר שעה ועוד שעה יום ועוד יום עד שאולי הכאב הנוראי ירפה קצת. אמר לי מישהוא ששכל את אשתו שאנחנו עכשיו נכים כי הכאב הזה נשאר כל הזמן וזו מן נכות שכזאת ואכן כך אני מרגישה נכה בנשמה.אבל מקבלת את הדברים שלך שהזמן לא מרפא ולא משכיח ומחכה לכלים להתרגל לחיות עם הכאב. מקוה בשבילך להרבה טוב בעולם הזה ומחבקת גם אותך פנינה האלמנה העצובה מאד מאד

 

[meshi4]

ליאנה.../images/Emo24.gif משתתפת בצערך.

זוכרת את התחושה שהחיים נגמרו.אפילו די נבהלתי מהתחושה הזאת שאין טעם לכלום. עכשיו בתהליך שאת עוברת של עיכול האובדן,והסתגלות למצב החדש.את זקוקה לתמיכה של סביבה תומכת,חברים,משפחה. במשך הזמן תמצאי טעם חדש לחייך. אני עוד מעט 4 ש' לבד.הכאב תמיד יהיה.אבל משתדלת לא לחשוב ולא להתעמק בזה.כי הרגשתי שזה מזיק לי. אתמול אח של בעלי המנוח נפטר.ובבת אחת חזרו אצלי ואצל ילדיי כל התחושות הקשות.עצב ,כאב והזדהות.

 

[nypx]

תנחומי ליאנה ../images/Emo16.gif

 

[nypx]

תנחומיי משי ../images/Emo16.gif

 

[פ נ י נ ה 1]

ליאנה יקרה

משתתפת בצערך. החיים לא נגמרים הם משתנים מהקצה אל הקצה בעלך נולד מחדש בעולם הבא קבלו אותו באהבה ובחמלה בני משפחה בעולם שמעבר תהי נשמתו צרורה בצרור החיים

 

[btuv]

אכן מציאות חדשה

ליאנה שלום, כבר יומיים שאני "מסתובבת" עם ההודעה שלך, רוצה להגיב, לא יודעת מה להגיד. לפני שנה וחצי הייתי במקום בו את נמצאת בו עכשיו ובכל זאת כל פעם שמופיע כאן בפורום מישהו חדש אני מגלה שאני עדיין לא יודעת מה להגיד. מסתבר שהוותק לא עושה אותנו יותר חכמים.

ובכל זאת רוצה להגיד רק שאני מזדהה עם הכאב שלך ושלמרות ההרגשה שהחיים נגמרו, הם לא. הם התהפכו, הם הזדעזעו והם לעולם לא יחזרו להיות מה שהם היו אבל הם ממשיכים, לא עוצרים לרגע ואנחנו איתם. אני מקווה ובטוחה שעם הזמן תוכלי לראות דרך הכאב את כל הדברים הטובים שעדיין קיימים סביבך ושקרני השמש יצליחו לחדור מבעד לחשיכה שאת נמצאת בה.

 

[פנינה האלמנה העצובה]

מצטערת באבלך ליאנה

גם אני לצערי הצטרפתי למשפחת האלמנות לפני 7 שבועות ומאז התהפך עלי עולמי איני מוצאת את מקומי ומרגישה "רכוש נטוש" הבכי הוא החבר הכי קרוב שלי בתקופה זו מקווה בשבילך ובשבילי ש"החיים נמשכים" כמו שאומרים כולם בשביל הילדים והנכדים (אני סבתא ל- 5 נכדים צעירה מדי להיות אלמנה כולה בת 55) תנחומי הכנים ומי יתן ותמצאי את הכח להמשיך הלאה. כי זה מה שאני עושה בחריקת שיניים. פנינה האלמנה העצובה

 

[פנינה האלמנה העצובה]

הכאב רק הולך וגובר

היי ליאנה ואני התאלמנתי חודש לפנייך 10 ימים לפני יום הנישואים ה- 34 שלנו המכה היתה איומה החסר נוראי והתחושה שלי היום כמעט 3 חדשים לאחר מותו של בעלי היא של געגוע אחד גדול כאב פיזי ממש גם אני וגם הילדים מתגעגעים עד כאב רק רצון קיים בנו לראות אותו עוד פעם לנשק לחבק להגיד עוד משהו שלא אמרנו. אבל ההפנמה מכה בנו ואנו מבינים בדרך הקשה שאין דרך חזרה. היום יום מושך אותנו ומנסים לשדר "עסקים כרגיל". כשאמרתי למישהי שנגמרו לי החיים התחילה לצעוק עלי מה זאת אומרת מה את לא בן אדם יש לך חיים משלך. כנראה שמי שלא חווה אובדן לא מסוגל להבין. גם החיים שלי במובן מסויים נגמרו אבל אני מבינה שאני חייבת להמשיך ולו רק בשביל ילדיי ונכדיי שכל כך דואגים לי ועוטפים אותי בהמון אהבה. אני מקווה שיש לך משפחה וילדים כי הם באמת הסביבה שהכי תומכת וכמובן יש את החברים הקרובים שאותי בכל אופן לא עוזבים וכל הזמן מתעניינים מבקרים ותומכים. תהיי חזקה ליאנה תחיי מהזכרונות הטובים שיש לך כי זה מה שמחזיק אותי בשלב הזה. פנינה