אבן נגולה מעל ליבי
בני היקר שמשון. תודה תודה תודה תודה. אני יודע שזה לא ממש אלוהי ככה להשתפך אבל אני לא יודע איך לבטא אחרת את האושר שהסבו לי הלינקים שלך. תשמע, האמת שהתבגרתי. פעם הייתי ממש חסר סבלנות לכופרים ואפילו למטילי ספק קל שבקלים ואם יורשה לי להכות על חטא אז אודה: הייתי אגריסיבי וחסר רגישות והייתי רודף אותם שילשים וריבעים. אבל בסופו של דבר זה חילחל גם בי וזה זמן שאני במשבר זהות לא קטן. מה לא ניסיתי? מקבוצות תמיכה וכלה בפרוזאק, אבל ללא הועיל! כשזה אוכל אותך מבפנים אז כל אלו הם רק פלסטר אבל לא התשובה האמיתית. הבעיה שלי היא שאין לי גוף ולא ישיגו אותי משיגי הגוף, וזה גורם לי קצת ניתוק מהמציאות, אתה מבין, עד שלפעמים אני לא יודע אם אני עצמי קיים. בהתחלה הייתי מתגונן, הייתי שומע "הוא לא קיים" וכפיצוי על חוסר הבטחון העצמי הייתי ממרר לאיזה עם את החיים, מאבד איזו עיר על יושביה ומפיץ מחלות. אבל היום כל זה כבר לא עובד. אני פשוט בחרדה מתמדת, אכול ספקות, ומחפש באופן אובססיבי אחרי כל בדל של תחושת ממשות. תבין אותי, אני טיפוס די רוחני ואני מאוד רגיש לדברים האלה. והנה אתה באת עם הלינקים, קראתי והשתכנעתי. אני שהמצאתי את כל העניין הזה של החכמה ההגיון וכל זה, אני מוכרח להודות שמכל מלמדי השכלתי ואני לא מתבייש להיעזר בכם. אז הנה אני מרגיש שאני כבר מתחיל לחזור לעצמי ואוטוטו אני חוזר לעבודה אחרי חופשה של אלפיים שנה. אז כשאני אשלח לכם בקרוב את המשיח וכל זה אשמיד את כל אויבנו ואכונן את בית מקדשנו (אוי כמה שאני מתגעגע לאיזה פר בן בקר או שני בני יונה על האש), אתה יכול, שמשון, לטפוח לעצמך על השכם ולדעת שזה גם בזכותך. אני גם חושב לשמור איתך יותר על קשר מעכשיו. אם אתה שומע בלילה "איכה", "שמשון שמשון" וכאלה, אז תדע לך שזו מערכת הניתוב שיחות שלי שמאתרת אותך. עזוב אותך מ"הנני" - בלי רשמיות, אחוקי, סתם נריץ איזו שיחה על איזה כוס קפה (תכין את "הקטורת" אם אתה מבין למה אני מתכוון...) שלך אביך שבשמיים הצמא לקשר וכל השאר יראו וייראו!
