My Dragonfly
New member
מצטרפת...
כבר פעם שלישית שאני נכנסת לפורום... וכבר בקריאת כותרת ההודעה אני מתחילה להזיל דימעה... או שתיים ובעצם הרבה יותר... עברו 99 ימים מאז שאחי נהרג, 99 ימים שנראים כמו שניה ונצח בבת אחת... רק פה, מול המחשב כשאני לבד עם עצמי ואולי בעצם קצת איתכם, היחידים שמבינים באמת... אני מרשה לעצמי לבכות בלי לנסות להתאפק ולהחזיק את כל הכאב הנורא הזה שאוכל אותי מבפנים... הפורום הזה פשוט מבורך, המקום הכי אנונימי והכי חשוף... וכן שוב הניגוד, שניה ונצח, אנונימי וחשוף כמו שאני מרגישה בחיי... חיה אבל קצת מתה, צוחקת ובעצם גם בוכה... לומדת לחיות מחדש.
כבר פעם שלישית שאני נכנסת לפורום... וכבר בקריאת כותרת ההודעה אני מתחילה להזיל דימעה... או שתיים ובעצם הרבה יותר... עברו 99 ימים מאז שאחי נהרג, 99 ימים שנראים כמו שניה ונצח בבת אחת... רק פה, מול המחשב כשאני לבד עם עצמי ואולי בעצם קצת איתכם, היחידים שמבינים באמת... אני מרשה לעצמי לבכות בלי לנסות להתאפק ולהחזיק את כל הכאב הנורא הזה שאוכל אותי מבפנים... הפורום הזה פשוט מבורך, המקום הכי אנונימי והכי חשוף... וכן שוב הניגוד, שניה ונצח, אנונימי וחשוף כמו שאני מרגישה בחיי... חיה אבל קצת מתה, צוחקת ובעצם גם בוכה... לומדת לחיות מחדש.