מצטרפת חדשה

דליה ח

New member
מצטרפת חדשה

שלום, אני חדשה בפורום ואני מתרגשת להצטרף, מאוד מעניין לקרוא תגובות,תחושות,הצעות ואני הייתי רוצה להמליץ על ספר שכתב צבי גבעולי ששמו "יש תקווה גם בשכול". הספר הזה מאוד עזר לי להבין, את השנה הראשונה לפחות, של האבל. כפי שאתם יודעים בשנה הראשונה עוברים עלינו דברים שאני לא יודעים להסביר אותם,ואנחנו לא בטוחים שזה נורמלי. לפני חודש הסתיימה שנת האבל הראשונה שלנו,אחרי שביתי נרצחה בפיגוע בסטייג בת"א. במשך השנה הזאת קראתי הרבה ספרים על המוות ולהפתעתי הספרים האלה החזיקו אותי בשפיות. בהמשך אני אמליץ על יתר הספרים. אני מקווה שהפורום הזה יהווה לי עוד ערוץ לשתף במה שעובר עלי ובעיקר במה שאני עושה להנצחה,שזה עוד אחד מהדברים שנותנים לי כוח לקום בבוקר.
 

yazi22

New member
ברוכה

הבאה בשערי המקום העצוב הזה, שבו מנסים למצוא את המילים, המילים המעניקות כח, וטעם ותמיכה. יעקב.
 

רעוּת

New member
ברוכה הבאה

ויש לי שאלה אלייך- מה את עושה בשביל להנציח אותה? איך זה עוזר לך, עם ההתמודדות שלך? אף פעם לא היה לי חשוב מדי להנציח, תמיד הספיק לי שאני זוכרת אותו, שמי שהיה קרוב זוכר ואף פעם לא ישכח. אף פעם לא באמת התעסקתי בזה. כנראה שאצל כל אחד זה שונה, הצורך הזה...כי לפעמים אני חושבת שאולי אצלי הוא פשוט לא קיים.
 

דליה ח

New member
לרעות

שלום רעות, לשאלתך, כבר בימים הראשונים החלטתי שאני לא מתעסקת עם מה שאי אפשר לשנות{נשמע קר אבל ממש לך היה} והתעסקתי בשאלה איך אני מכניסה את אודליה לכמה שיותר בתים בארץ ובעולם. אז מיד אחרי השבעה עיצבתי עדליון מיוחד מאוד{וקודם לכן לא היה מושג בזה}להורים ולאחים,כל שהיא על החזה שלנו יום יום. אח"כ התחלנו בבניית אתר,ששם אפשר להכנס לעולם שלה,ומאפשר לכל מי שרוצה לדבר איתה או עליה לכתוב לה. פיתחתי תמונה שלה עם השיר שמאז התחבר אליה "פרח" ונתתי לכל החברות ובני משפחה קרובים ולכל מי שרק ביקש. במהלך השנה עוד הספקנו לערוך סרט {כמובן בעזרת איש מקצוע מיומן}באורך של כשעה. את הסרט הקרנו בסיום השנה בערב זיכרון,שנראה שלא יישכח הרבה מאוד זמן.הערב כלל מלבד הסרט ,תכנית קצרה,שיר ששרה זמרת שהיא חברה של אודליה,דברים שנשאו בני משפחה וחברות ומצגת שערכו חברות קרובות.בכניסה קיבלו האורחים חוברת קטנה שהוצאנו עם כתובת האתר, תמונה שלה ודברים שכתבתי בשם המשפחה,חוברת יפה בפני עצמה שמן הסתם תעמוד על מדף של כל אחד שקיבל אותה,{והיו כמאתיים שלושים איש}. זה נשמע אולי אובססיבי ועמוס מידי לשנה ראשונה,גם אני לפעמים הרגשתי עומס יתר אבל הבנתי שזה שומר על השפיות שלי ושל המשפחה. אני גם יודעת שאודליה מאוד מרוצה ממה שאנחנו עושים ,וזה לבד שווה את כל המאמץ הכרוך בזה.בשנה הבאה נוציא ספר עם דברים שאני כותבת,אבל זה כנראה ייקח קצת זמן כי יש לנו חתונה של הבן הגדול בקיץ וצריך להתפנות נפשית גם לשמח אותו. אז זה לא פשוט כמו שזה נשמע ,זה לוקח המון אנרגיות ,וכל העשייה הזאת תוך כדי נפילות אבל ההרגשה של הסיפוק שווה את זה.
 

דליה ח

New member
האתר של אודליה

שכתתי לציין את כתובת האתר..........www.odeliahobara.com
 

yazi22

New member
שותפות

למרבה הצער, אני יודע בדיוק על מה את מדברת. בחלק מהדברים, הלכתי בדרך דומה. אכן, חלק גדול מהעשיה הוא ליצור חויה למי שהכיר, ומקום מיוחד בלב גם למי שלא הכיר. קראתי, מעט יותר בתחילה, ןבינתיים, פחות בהמשך. בעיקר, מצאתי את עצמי כותב. אינני יודע איך היה אחרת, אבל המסלול של הכתיבה, החשיפה שלה, התגובות, החוויות שהיא יוצרת - נראה לי שכל אלה תרמו והוסיפו. גם האתר לזכרו של עמר, שנבנה על ידי חבריו, מוצא מקום להרבה לבבות. ביקרתי באתר של אודליה, כמו באתרים רבים אחרים של ילדים שככה פתאום נקטפו. מהמקום הזה, אני מרגיש קרוב ומחובר לכל אחד. שותף.
 
למעלה