bright side
New member
מצטרפת חדשה
בוקר טוב לכולכם!
ביקרתי בעבר מספר פעמים בפורום שלכם (משתתפת פסיבית) כדי להתכונן נפשית למה שרציתי לעשות כבר הרבה זמן ופשוט לא העזתי.
אז עכשיו בשעה טובה אני גרושה טרייה, אמא לשלושה ילדים, שלמה מאוד עם הגירושין אבל פתאום מתה מפחד.
אני מניחה שחלק מהבלבול והפחד נובע מכך שסמוך לגירושין חברה טובה הכירה לי מישהו.
יצאנו במשך חודשיים. היתה כימיה טובה, הקשר היה אינטנסיבי והיה נראה שהלא יאמן קורה (זה היה הדדי משני הצדדים ובהתחלה הרבה יותר מצידו) ואז פתאום הסתבר לו שלא...
ליבי נשבר, ומהפסגות הנעימות ותחושת ההיי שאפפה אותי נפלתי לגיא.
פתאום נתקפתי בריקנות תהומית. צפות עולות לי המחשבות, הפחדים והתהיות.
הפחד להזדקן לבד (אחת מן הסיבות שלקח לי כל כך הרבה זמן להתגרש), החשש לא להכיר בן זוג מתאים ולהישאר בודדה.
פוחדת להיתקל בהמשך בגברים שקרנים (שמעתי המון סיפורים כאלו ואני יודעת שלא כולם כאלו ושיש גם נשים כאלו).
איך מתמודדים עם הריקנות הזו? עם הפחד הזה שנראה לי שהוא טבעי (לא טוב היות האדם לבדו)?
דווקא אני, שכל כך רציתי את הגירושין האלו ושלמה איתם ויודעת שזה הדבר הכי נכון, נתקפתי בעצבות בלתי נשלטת...?
אני טיפוס כל כך אופטימי ותמיד מסתכלת קדימה בתקווה אבל הפעם לא מצליחה ליישם זאת.
אשמח לשמוע כיצד עברה עליכם התקופה הראשונה.
גמר חתימה טובה
בוקר טוב לכולכם!
ביקרתי בעבר מספר פעמים בפורום שלכם (משתתפת פסיבית) כדי להתכונן נפשית למה שרציתי לעשות כבר הרבה זמן ופשוט לא העזתי.
אז עכשיו בשעה טובה אני גרושה טרייה, אמא לשלושה ילדים, שלמה מאוד עם הגירושין אבל פתאום מתה מפחד.
אני מניחה שחלק מהבלבול והפחד נובע מכך שסמוך לגירושין חברה טובה הכירה לי מישהו.
יצאנו במשך חודשיים. היתה כימיה טובה, הקשר היה אינטנסיבי והיה נראה שהלא יאמן קורה (זה היה הדדי משני הצדדים ובהתחלה הרבה יותר מצידו) ואז פתאום הסתבר לו שלא...
ליבי נשבר, ומהפסגות הנעימות ותחושת ההיי שאפפה אותי נפלתי לגיא.
פתאום נתקפתי בריקנות תהומית. צפות עולות לי המחשבות, הפחדים והתהיות.
הפחד להזדקן לבד (אחת מן הסיבות שלקח לי כל כך הרבה זמן להתגרש), החשש לא להכיר בן זוג מתאים ולהישאר בודדה.
פוחדת להיתקל בהמשך בגברים שקרנים (שמעתי המון סיפורים כאלו ואני יודעת שלא כולם כאלו ושיש גם נשים כאלו).
איך מתמודדים עם הריקנות הזו? עם הפחד הזה שנראה לי שהוא טבעי (לא טוב היות האדם לבדו)?
דווקא אני, שכל כך רציתי את הגירושין האלו ושלמה איתם ויודעת שזה הדבר הכי נכון, נתקפתי בעצבות בלתי נשלטת...?
אני טיפוס כל כך אופטימי ותמיד מסתכלת קדימה בתקווה אבל הפעם לא מצליחה ליישם זאת.
אשמח לשמוע כיצד עברה עליכם התקופה הראשונה.
גמר חתימה טובה
