מצטרפת בחשש מה...

[דפי 29]

שלחתי לך מסר

 

[LaD]

טוב, אחרי שיחה עם אחותי...

מסתבר שגם היא סובלת מזה כבר כמה שנים!!! יש בינינו הפרש של 10 שנים והיא לא גרה בבית כבר מעל 12 שנה ככה שבכל התקופה שלי כאדם בוגר ומבין לא ממש הייתי חלק מזה, אבל זכור לי שהיא הייתה מתעלפת בבקרים לעיתים ומסתבר שזה מהכאבים. טוב, לא אפרט משום שבכל אופן זה עניין שלה פרטי, אבל איזה קטע שזה ישב לי מתחת לאף... זה קצת גורם לי להזכר כל פעם מחדש כמה חשוב לדבר על דברים, אולי אם היינו מדברות על הכאבים שלי לפני כמה שנים הייתי כבר הולכת לבדוק את זה אז... נו, לא בוכים על

שנשפך

 

[זואילי]

אפרופו מתחת לאף

בשיחת חברות פעם (לא אנדואיות) אז חברה אחת ישבה והקשיבה והפנימה והפנימה ואז נדלקה לה נורה שאולי גם אחותה אנדואית. יום למחרת קיבלתי טלפון מהאחות, החלפנו חוויות, היא הגיעה לסוריאנו, אובחנה. נותחה. הרתה. ילדה. ככל שנדבר על זה יותר - "נאתר" את האנדואיות בזמן.