מצטרפת אליכן

מצטרפת אליכן

אני קוראת בשקט בפורום הזה כבר כמה זמן והחלטתי שהגיע הזמן להצטרף. יש כאן ראש פתוח בד"כ ונראה לי נעים להתייעץ כאן. יש לי שתי בנות – בת 4 ובת שנה מתוקות ונהדרות ואני עם הקטנה בבית. אם כבר באתי, רציתי להתייעץ אתכן בנושא בית ספר (יש לנו עוד שנה-שנתיים להחליט) אנחנו גרים בת"א ויש אפשרויות חינוך רגילות ופרטיות (בית ספר לטבע, בית ספר פתוח וכו'). אני לא ממש בקיאה בכל הפרטים אבל בכלל רציתי לשאול אתכן בהנחה שמהבחינה הכלכלית האופציה הפרטית אפשרית, יש לה גם חסרונות? למשל – לגדל ילדה במין חממה, בועה, משהו מגונן מידי? מצד שני מערכת החינוך של ימינו לא מדהימה, אני שומעת סיפורים מהורים לילדים בוגרים יותר על אלימות, סמים, מורים אטומים – אני כמובן לא רוצה לפגוע באף מורה/גננת באופן אישי אני בטוחה שיש מורים נהדרים אבל באופן כללי לא תמיד זה תלוי בהם – יש תקציבים (או אין) יש תקנות, נהלים ויש מסגרת שמרנית ולא תמיד מאפשרת לילדים שלנו לחיות את האני האמיתי שלהם. ספרו לי מה אתן חושבות/חושבים (יש פה גם בנים?)
 

irisgh

New member
אני עוד לא בגיל, אבל

אני לא חושבת של'לגדל ילד במין חממה' יש חסרונות. נכון שכל מערכת צריך ללמוד, ובהמשך הילד יצטרך ללמוד את המערכת הרגילה, ולהשתלב בה. אבל זה לא אומר שעדיף שיתקל בדברים הרעים עוד קודם.. (ואני לא חושבת ככה ביחס ל home schooling בצורה הקיצונית שלו, שאז הילדים כמעט לא נחשפים לחברה. זו 'חממה' שלטעמי, יש בה מניעה של התנסויות)
 
בטח בטח

לא בדיוק ציינתי את זה בהודעה המקורית שלי אבל באופן כללי אני (ובעלי אפילו יותר) די בעד המסגרת הפרטית אם אני ארגיש שהיא באמת מעניקה יותר. מכיוון שיש עוד כ"כ הרבה זמן אני עוד מתלבטת ומתייעצת ורק מעלה לעצמי חסרונות – עוד לא החלטתי שמדובר בחסרונות.
 
נתקלתי לא מזמן בשני זוגות הורים

שסיפרו על המבחנים הפסיכולוגיים לקבלה, ועדות, ראיונות, מיונים. בסופו של דבר הם העבירו את הילד/ה שלהם ויה דולורוזה של מיון "איכותני" לבי"ס מטעמי אליטיזם טהור או שמא אומר נטיה שבהקשרים אחרים מייחסים לנובורישיות למיניה - שיא הגאווה של אחת האמהות היתה ש"אפילו הבת של XXX (שדרן ידוע) לומדת שם", הבן של XXXX (ידוען אחר) לא התקבל "והבת שלי כן". האמת? אני לא סובלת את זה. חינוך ערכי זה לא (בעיני). וזאת למרות שאני חושבת שחשוב לאפשר להורים להעביר ילדים לבתי"ס שלפי טעמם. המיונים הללו הם סוג של ברירה מאוד לא טבעית ששמה על כתפי הילדים הרבה מאוד לחצים שלא ממש מגיעים להם, ציפיות הוריות שמחירן ניתוק הילד/ה מהסביבה החברתית של איזור מגוריו, שלא לדבר על השפעות פסיכולוגיות אפשריות שיוצרת הציפיה הכפייתית הזו. עוד משהו בעניין זה הוא איכותם של בתיה"ס הלכאורה איכותיים: התפרסמה לפני כמה חודשים כתבה ענקית עם ראיונות עם בוגרי בתי"ס פתוחים שונים. כולם דברו בסלוגנים זהים כאילו עברו איזה שטיפת מח ובפועל נהנו מידע כללי וכישורי חיים נמוכים משל שאר בני גילם - גם על פי עדותם שלהם. אני מאוד בעד הכנסת מרכיבים דמוקרטיים, אומנותיים וכולי לחינוך הרגיל (זה אגב נעשה בפועל בחלק מבתיה"ס כאן ברעננה כולל בזה של בני, שהוא "בי"ס לתיירות" עם הדגשים על ידיעת הארץ), לא ממש בעד הניתוק הזה. עוד סכנה היא הכתיות המתפתחת בסביבות ייחודיות כאלו, שהיא מקור ליצירת השפעת יתר של בוגרים ספציפיים על הילדים. ע"ע יעקב העליון - ולא תמיד זה צ"ל השפעות בעלות הבט פלילי דווקא. יש הרבה מאוד השפעות הגמוניות מגבילות שאין להן סעיף בחוק העונשין.
 
אני חושבת שאת מתבלבלת, מיכל

בין הכרות ודיעה אישית לבין המשמעות של תיוג. ראשית, בי"ס לאומנויות כמו גם הפתוח ושלא לדבר הדמוקרטיים, העמידו את עצמם בעמדת חשיפה מעמיקה מרצון (הם ושרי אריסון
) שמאפשרת עיון וביקורת על השיטה ומי שנחשפו בהזדמנויות שונות כמוביליה ואוהדיה. כאם שמחנכת שני ילדים בהחלט חובתי לבקר את מה שראוי לביקורת, גם אם זה לא נראה לך. כ"כ לא ניתן לתייג בי"ס או קבוצה ערטילאית (חוץ מאשר אולי תיוג "ספרותי"). ניתן לתייג פרט מזוהה בקבוצה. במקרה זה, אני הבעתי דיעה ואת על סמך דעתך האישית תייגת אותי
 

נעה גל

New member
אני לא מאמינה שיש דבר כזה חממות

בארץ. בכל מקום, בכל בית ספר פרטי או ממלכתי מגיעים ילדים עם בעיות שונות ומשונות (להזכירכן לבעיות כמו אלימות/סמים/גניבות אין נטיה להדבק דווקא לאלה שאין להם כסף). ההבדל בין בתי ספר פרטיים לממלכתיים הוא בדר"כ בדגש שניתן בבית הספר (טבע, אומניות, דמוקרטי וכו'), בבחירת מורים קצת יותר קפדנית (נפילות יש גם בפרטיים) והרבה יותר משאבים שיש לבית הספר. הבת שלי לומדת בבית ספר שהוא חצי פרטי. מדובר על בית ספר של הקיבוצים בסביבה שפתוח גם לערים שנמצאים באיזור. אנחנו משלמים כל חודש כ-400 ש"ח לבית ספר (תשלום הכולל ה-כ-ל כולל ספרי לימוד וטיולים וכל השאר). הסיבות שבגללן שהכנסתי את הבת שלי לבית ספר הזה (שכרוך בנסיעה בהסעות) ולא לבית הספר בישוב שנמצא 5 דקות מהבית שלנו הן - משאבים והאוירה של בית הספר. המשאבים שיש לבית הספר מאפשרים כיתות קטנות יותר, יציאות מרובות יותר לטבע, הרבה מאוד פעילויות מעבר ללימודים והכי הכי חשוב לנו - יש שם פינת חי (לא פינת ליטוף!) גדולה שהילדים אחראים עליה. האוירה שבגללה הכנסתי את הבת שלי לבית הספר כוללת המון סובלנות וקבלת השונה. לבית הספר מגיעים לא פעם ילדים שנפלטים ממסגרות אחרות ופורחים במסגרת בית הספר. הצוות שעובד שם מדהים ביכולת ההכלה שלו, אם יש בעיה מנסים באמת לפתור אותה ולא להוציא אותה אל מחוץ לכותלי בית הספר (כמו שקורה בהרבה מקומות). מעבר לזה, כיתות ו' מקבלים אחריות על כיתות א'. לכל ילד בכיתה א' מוצמד חונך (שאיתו נפגשים במסגרת הלימודים פעם בשבוע) ועוד ילד שמלווה אותו יום יום להסעה, עוזר לו עם התיק ודואג שהוא יעלה עליה. כך שלכל ילד מכיתה א' יש לפחות שני חברים מכיתה ו', והם מרגישים בתוך בית הספר מאוד בטוחים (לדעתי, חלק מכך נובע מהקשר בין כיתות גבוהות לנמוכות). מה החסרונות של בתי ספר פרטיים? הרבה פעמים הם מרוחקים מסביבת המגורים והנסיעה אליהם כרוכה בהסעות. יש הרבה מאוד הורים שישמחו לספר לך על האלימות שחוגגת בהסעות האלה. בהסעות שלנו יש תמיד מבוגר שנוסע עם הילדים הלוך ושוב אבל לא בכל מקום הדבר מתאפשר. המרחק מאיזור המגורים גורם לכך שכל ההתנהלות בבוקר מתקיימת הרבה יותר מוקדם. אצלנו זו ממש הקרבה לקום בשעה שש וחצי בבוקר
. ויש כמובן, את הענין החברתי. אם את לוקחת ילד ומנתקת אותו מהסביבה הקרובה את צריכה לקחת בחשבון שיהיו לו חברים שגרים רחוק ממנו ואת תצטרכי להסיע אותו. זה לא קל, וזה שיקול חשוב מאוד בבחירת בית הספר. למעשה, אני רוצה להגיד לך שאם בית הספר באיזור מגוריך נחשב לטוב ועונה על הציפיות שלך לא הייתי ממליצה להוציא את הילד מהבית ספר הממלכתי לבית ספר הפרטי.
 
תודה נועה

גם אני חשבתי על הריחוק מהילדים בשכונה כחסרון בעיקר לאור העובדה שיתכן ונעבור לגור ברמת אביב הירוקה שהיא שכונה שבה הילדים מאוד צמודים אחד לשני - בית ספר, תנועות נוער. אני באמת עוד לא כל כך בעניינים (כמו שאמרתי הילדה שלי בת 4) אני רק שמחה לשמוע מכן מניסיונכן לפני שאני מחליטה (כי למשל הבית ספר הפתוח ביפו מקבל ילדים כבר לגן חובה – למרות שלא שמעתי עליו דברים טובים) ד.א באיזה בית ספר נמצאת הילדה שלך?
 

irisgh

New member
מידע לוקאלי

גיסתי שגרה ברמת אביב הירוקה טוענת שהסביבה סובלת ממיעוט ילדים, ביחס לשתי 'רמות האביב' הסמוכות (נווה אביבים וג'), שאמנם נחשבות 'סנוביות' יותר, אבל כנראה שיש שם יותר ילדים בגנים הציבוריים וכד'.
 
אם יש מסגרת שכונתית

היא עדיפה על כל דבר אחר. אני מכירה ילדות של חברות שגדלות בשכונות "סגורות" כאלה - שיכון ל' למשל - הערך המוסף הוא עצום.
 

לאה_מ

New member
אני יכולה רק לשתף אותך בתחושותי

האישיות בנושא: אני למדתי, החל מכתה ג', בבתי ספר שהיו רחוקים מהבית. אצלי, בעיקר בתקופת ביה"ס היסודי וחטיבת הביניים, הריחוק הזה גרם לניכור חברתי בשכונה, בתנועת הנוער, במתנ"ס וכיוצ"ב דברים שמתרחשים בסביבת הבית. זה גם יצר קושי מסויים (טכני) בקשרים עם חברים מהכתה, שתמיד גרו רחוק והיה צורך בהסעות. בתקופתי אמנם עדיין רוב הקושי היה שלי, משום שפשוט נדרשתי לנסוע באוטובוסים לבקר את חברי לכתה, אבל היום אני לא רואה את עצמי נותנת לילדים שלי, בגיל בי"ס יסודי, להסתובב באוטובוסים בכל העיר, כך שהעומס הזה, ככל שהיה, היה נופל בעיקר עלי, כמסיעה. בנוסף, אני מאמינה ביכולת שלנו לעשות שינויים ושיפורים בדברים שחשובים לנו. אני פעילה בביה"ס של הילדים, ואני חייבת לציין שמאז התחלתי את הפעילות שם, אני הרבה יותר מרוצה מבית הספר. לא (רק) משום שחלק מהדברים שחשובים לי אמנם נעשים, אלא משום שגיליתי מצד אחד הרבה פתיחות מצד המורים וצוות ביה"ס לרעיונות חדשים ונכונות לשמוע ולהשמיע, ומצד שני הבנתי גם עד כמה המשימה העומדת בפניהם מורכבת. המסקנה שלי, אם כן, זהה למסקנה של נעה - אם יש באיזורך בי"ס טוב - אני הייתי הולכת על המסגרת הזו, ולא מחפשת מסגרות פרטיות מרוחקות. אגב, בן של חברים טובים שלנו לומד בכתת מחוננים, ולצערי יצא לי כבר לשמוע ממנו התבטאויות מאד מתנשאות בנושא הזה, והתחושה שלי היא שזה לא בא דוקא ממנו, אלא מתוך איזו מגמה אליטיסטית. אני תוהה האם הדבר הזה ייחודי למסגרות של חינוך מחוננים (מנסיוני האישי לפני הרבה שנים זה לא ממש היה כך) או שיש איזו מגמה של אליטיזם במסגרות ייחודיות / פרטיות באופן כללי. אם כן - זה היה עוד דבר שהיה מרתיע אותי.
 
אלימות, אטימות, סמים

יש גם בחינוך הפרטי. אולי אפילו יותר בכל מה שצריך כסף כדי לרכוש אותו (=סמים ואלכוהול). חשוב שיהיה זה בי"ס שיצמיח את ילדייך לידע, כישורים נרכשים ותעודות מוכרות מחד - ויאפשר להם מידה רבה מאוד של ביטוי עצמי והנאה מאידך. התרשמתי לטובה מביה"ס לטבע. התרשמתי לרעה ממה שראיתי אצל תלמידים בכל השאר (כולל בחינוך הדמוקרטי והפתוח). יש בי"ז או שניים מצויינים בת"א - אחד מהם זה הבי"ס שמעל הנביאים (שכחתי את שמו) שהוא חצי דמוקרטי בפרקטיקה שלו.
 

מיכל@ל

New member
בית ספר לאומנויות

המסגרת אכן מהווה חממה,מה שנחשב ליתרון אדיר בעיני בתקופה כה אלימה כמו זו של היום. זה לא שאין אלימות בכלל ,אבל יש הבדל עצום בין בתי ספר אחרים לבתי ספר הייחודיים. מה שאני אוהבת בבית הספר זה את המבחר העצום של העשרות :מוזיאונים,קונצרטים,הצגות וכו,בנוסף כמובן על ההעשרות הרגילות של שיעורים דרמה,פיסול,ציור,מוזיקה,ריקוד וכו שהילדים מקבלים בנוסף לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. רוב המורים בבית הספר הגיעו לשם משום שהם אוהבים את המקצוע ורואים בילדים משהו מעבר ל"עוד שיעור שצריך להעביר". יש דגש על הנושא החברתי ,על גיבוש [יש לנו פיקניקים וטיולים בימי שבת למשפחות] ועל מתן כבוד לילד [מה שמביא גם את הילדים ללמוד לכבד]. נכון שההסעות הן מגבלה מסוימת,מצד שני - מאפשרים לכל ילד להזמין או ללכת לחבר עם ההסעה,מה שנשאר להורים זה לאסוף את הילד בערב מאותו חבר. כמעט כל יום הילדות שלי מארחות או מתארחות,הן לא מקופחות על רקע זה
ההשקעה הכספית היא גדולה,אבל בעיני שווה כל אגורה. אם יהיו לך שאלות,את מוזמנת לפנות אלי גם דרך המסרים אם תרצי.
 
כל מה שאת מתארת

יש בכל בי"ס ממלכתי ברעננה (ומידע אישי - גם ברבים מאלו שבמקומות אחרים), ללא הסעות, ניתוק ילדים מהחבר'ה בשכונה וקצת פחות צ'יפים על כתף ההורים..... סתם דוגמה, יש בפרדס חנה למשל (שלא יחשדו בי באוטו פטריוטיות לרעננה - אני מתייחסת למקום אחר) בי"ס נפלא עם תכניות חינוך מדהימות. שמעתי על אחד כזה גם בת"א.
 
למעלה