מצטרפת אליכם

קטיפ

New member
מצטרפת אליכם../images/Emo140.gif

שלום לכם, אני קוראת אתכם והייתי פאסיבית עד עתה..... אני לוקחת אחריות ומבטיחה להשתתף\ אני בת לאמא דכאונית וחולה, אם לבן סכיזופרן מזה חמש שנים, הוא כעת בן 20 אוקצור אני בעניינים כבר לפחות 40 שנה.... בטיפול באימי, וכעת בבני, שהיה קטטוני לאושפז כמעט שנה וכעת תודה לאל הוא בהוסטל, נוסף לכל זאת בעלי התאבד לפני 13 שנה..... אבל אני חזקה ושורדת ואיני מבינה בעצמי איך יש לי עוד בן מתבגר בבית איתי. מחר אסע להביא את הבן המקסים שלי לשבת מההוסטל וכל פעם אני בהיכון כזה שהכל יעבור בשלום וכל פעם אני מצד אחד מודה לאל שמצאו לו מינון מתאים, ושהוא משתקם יפה כבר חודשיים\ומצד שני כשהוא מגיע הבייתה יש השוואה לחברים הבריאים מהתיכון שהתגייסו והבדידות היחסית לפתע זה כואב מבלבל ועצוב אני מנסה להיות איתו יחד ללכת לים וכאלה, אבל לעיתים אני מרגישה סחוטהההההההההההההההה מרגישה שדיי הוא כבר ענק שיתמודד לבד האם אתם מכירים מקומות מפגש לסופי שבוע? מועדוני אנוש נאמר באיזור תל אביב??? תודה וסופשבוע רגוע לכולנו
 

סמסרה1

New member
לקטיפ

היי מה זה אני מכירה את העייפות? ואת הסחיטות? מאחלת לך הרבה כוח ושיהיה לך נחת מהבן השני ושיהיה לך טוב בהמשך.
 

קטיפ

New member
סמסרה , תודה../images/Emo141.gif

קראי שוב את שכתבתי, אני לא מבינה את שאלתך\ תודה קטיפ
 

סמסרה1

New member
../images/Emo24.gif

אכן סימני השאלה מיותרים. התכוונתי, שאני מכירה את העייפות, את חוסר האונים ואת ההרגשה של להיות סחוטה.
 
למעלה