מצטערת שנעלמתי...

[רוני לא חשובה]

מצטערת שנעלמתי...

ניסיתי לברוח למקום שאולי בו... אולי יעלמו הרגשות שמציפות אותי... אבל הם לא נעלמו... רק אני נעלמתי. אמא לא שמה לב כהרגלה, אף אחד לא שם לב... העולם המשיך ורוני לא חשובה לאף אחד. אז חזרתי... לאותו החדר, לאותה המיטה. ניגשתי לאותו האינקובטור, לאותו הרופא שמישום מה זיהה אותי "ילדונת!" כך הוא קרא לי... כך הוא כול הזמן קרא לי... הייתי בהלם בשוק, אני כמעט שלא זיהיתי אותו- אבל הוא זכר אותי... הדמעות ירדו לאט לאט וצרבו את לכיי, הוא לא ניגב אותם, לא עשה כלום. רק המשיך ללכת. אז חזרתי הביתה... אמא ולא אף אחד אחר היתקשר.... ואני חזרתי לבית ריק ובודד.

 

[אורי_ח]

רוני, אני שמח שחזרת.

 

[הורים גאים וכואבים]

לרוני החשובה עבורנו

היי רוני, כואב נורא שאף אחד לא שם לב אליך, לכאב העצום שקיים בתוכך, לבדידות ולריקנות. אך זכרי שאנו מקבלים אותך כפי שאת ונמצאים כאן עבורך. ועבורך נמצאים גם השמש והרוח, המים והטבע, הירוק והכחול, הפרחים והעצים, המוסיקה והציור, ודברים רבים נוספים מהם ניתן ליהנות גם כשהסביבה האנושית כה מנוכרת כלפיך. מחבקים אותך, ושנה טובה, בתיה ואהוד

 

[BooBee]

רוניל´ה ../images/Emo23.gif

אני חושבת שכבר כתבתי לך בעבר, שאת צריכה ליצור לעצמך את המקום שלך, כלומר, ליצור מקום שהוא רק שלך, לעצמך, בעצמך, שתרגישי בו טוב. כזה, שגם אם הוא ריק, לא תרגישי לבד, כי את שם למען עצמך. ומה עם חברים, שיתמכו, את צריכה שיתמכו בך, שיהיה לך מי שיבוא כשתזקקי לחיבוק. לי יש יש חברות כאלה, שיודעות, שכשצריך, מתייצבות פה אצלי. מה עם החברה שלך אלון, שסיפרת לנו עליו לפני כמה שבועות? הוא מחבק אותך כשאת צריכה? אני חושבת שהכי חשוב עכשיו זה שתחזקי את עצמך ותבני את עצמך איך שאת רוצה ולא איך שאחרים רואים אותך או אומרים לך להיות. מחבקת אותך, רויטל.

 

[רוני לא חשובה]

רויטל חמודה...

אלון... הוא לא יכול להיות איתי כול הזמן. הוא יצא לחופשה בת 4 שבועות לטורקיה. תודה לכולם, ושוב הייתי רוצה להיתנצל על שלא הייתי פה לתמוך ולחבק. שלכם, רוני.