מצוקה

ממה שהבנתי

(את כותבת קשה), את חייבת לעשות לעצמך סדר בראש וגם בשטח. 1. בעלך תומך בך. גם אם הוא שקט (כמו בעלי שיחיה) הוא עדיין תומך בך, וזה הרבה!!!!!!!!!!!!! 2. המשפחה שלו לא רוצה אותך מה שאומר כמה דברים בעיני: א. מי שלא רוצה אותי, לא חייב אבל בטח אני לא אתן לאנשים כאלה להסתובב ליד הילדים שלי. את לא יכולה לדעת איך הם ישטפו להם את המוח, וגם אם בעלך לא חושב שזה הגיוני, עם כל הכבוד לו, זה לא מעניין מה שהוא חושב. אח"כ לטפל בנזק כבר יהיה הרבה יותר קשה. זה לא "קלף מיקוח" אלא שמירה על המשפחה שלך בכלל ועל הילדים שלך בפרט. אל תתקרבי לשם. ב. אם לא תהיי חכמה, ולא שתמרי על הנישואים שלך ועל בעלך, אולי באמת תגיעי לגירושין, אבל את צריכה להיות חכמה. דברי איתו, שתפי אותו, אל תשפכי עליו רעל, הוא בן זוגך והוא צריך להיות בן ברית שלך. זה מה שחשוב. אם היחסים ביניכם, בכל מה שלא קשור בכלל להוריו יהיו חזקים וטובים, אז לא יצליחו להפריד ביניכם. אם לא, אז זו כבר בעיה. תאמיני לי שהם ינסו, העניין הוא כמה הם יצליחו. ג. אם הוא רוצה, תמיד הוא יכול להמשיך ללכת לשם, רק שאת לא יודעת מה הם טוחנים לו שם בראש. מן הסתם, הוא אוהב אותך, רוצה להישאר איתך (והתפקיד שלך כאמור זה לגרום לו להמשיך לרצות את זה) וגם אם הם יקרקרו לו במוח נגדך, המקסימום שהם ישיגו זה שהוא לא כל כך ירצה ללכת לשם יותר כי ימאס לו לשמוע ואז את מרוויחה. תעשי סדר. תחליטי מה חשוב, תדאגי למערכת היחסים שלכם ותזכרי שבעלך הוא חבר ולא אוייב. אם הוא שווה את זה הוא ידאג שמערכת היחסים תשרוד (מה שבעלי הכפרה עושה) ואם לא, אז עצוב מאוד. בהצלחה.
 
למעלה