מצוקה הורית.
מצוקה הורית.
לפני כשנתיים בעלי חלה במחלה אשר גרמה לו להיות משותק לגמרי ולהיות מאושפז למשך כמעט שנה בטיפול נמרץ ובשיקום. כעת הוא הבריא בכ90% . בעקבות המחלה, בתי הבכורה ( מבין 4 ), , בת 8 וחצי כעת, חוותה משבר נפשי אשר התבטא בכעס רב בבית והתבודדות חברתית וחוסר יכולת להסתדר עם חלק מהשיעורים בבית הספר. בעקבות זאת היא עברה מגוון איבחונים ( ריפוי בעיסוק, פסיכולוגית, ריכוז וקשב)- והמסקנה היתה שמדובר בבעייה רגשית, משנית למצב בבית ולהיותה ילדה נבונה עם פער בינה לבין בני כיתתה (ואולי גם המורה). במשך השנה היא טופלה על ידי פסיכולוגית ומצבה השתפר באופן משמעותי בבית וגם בבי"ס ( אם בגלל הטיפול ואם בעקבות חלוף הזמן ). היה לי ולהורים אחרים רושם שהמשבר לא נוהל באופן אופטימלי על ידי המחנכת, אם כי באופן רשמי היא השתדלה לעזור. לקראת סוף השנה נערכו מבחני המיון וקיבלנו מכתב המודיע לנו שהיא זכאית ללמוד בכיתת מחוננים (במשך כל השבוע), באיזור מגורנו. מאז שבתי הבינה שהיא יכולה לעזוב את כיתתה רמות ה"לחץ" שלה ירדו פלאים והיא שבה להיות רגועה בבית וחברותית בבית הספר ואחר הצהריים. היא החלה ל"נצל" אישור שהיה לה מזמן להעדר משיעורי המחנכת שלה. הבעייה היא, שיועצת בית הספר בו מתקיימת כיתת המחוננים, לאחר ראיון של כ 10 דקות, חוששת לקבל לכיתה ילדה המטופלת על ידי פסיכולוגית ( אם כי התרשמה מהיותי גלוית לב). היא אמרה לגורם "מתווך" באופן לא רשמי, שהיא לא בטוחה שאנו, ההורים, נוכל לתמוך בילדה ( אני אמורה ללדת בקרוב ילד חמישי, ובעלי לא בריא לגמרי), שהיא חוששת מה יעשה לילדה "כישלון חברתי נוסף", ומה יקרה אם היא תהווה מוקד שלילי בכיתה? אני ב"לחץ" כי בכיתה כבר נעשה טקס פרידה מבתי במסיבת סוף השנה, וכיתת המחוננים נראית לי סביבה מתאימה בשבילה מבחינה אינטלקטואלית וכנראה גם חברתית. יש לנו ראיון חוזר ביום ששי הקרוב, אבל תהייה תשובה "לא רשמית" ביום ג הקרוב, לפני הראיון- האם זה אומר שהיועצת כבר קיבלה החלטה סופית? מה לדעתכם ניתן עוד לעשות? האם יש למישהוא עצה? .
מצוקה הורית.
לפני כשנתיים בעלי חלה במחלה אשר גרמה לו להיות משותק לגמרי ולהיות מאושפז למשך כמעט שנה בטיפול נמרץ ובשיקום. כעת הוא הבריא בכ90% . בעקבות המחלה, בתי הבכורה ( מבין 4 ), , בת 8 וחצי כעת, חוותה משבר נפשי אשר התבטא בכעס רב בבית והתבודדות חברתית וחוסר יכולת להסתדר עם חלק מהשיעורים בבית הספר. בעקבות זאת היא עברה מגוון איבחונים ( ריפוי בעיסוק, פסיכולוגית, ריכוז וקשב)- והמסקנה היתה שמדובר בבעייה רגשית, משנית למצב בבית ולהיותה ילדה נבונה עם פער בינה לבין בני כיתתה (ואולי גם המורה). במשך השנה היא טופלה על ידי פסיכולוגית ומצבה השתפר באופן משמעותי בבית וגם בבי"ס ( אם בגלל הטיפול ואם בעקבות חלוף הזמן ). היה לי ולהורים אחרים רושם שהמשבר לא נוהל באופן אופטימלי על ידי המחנכת, אם כי באופן רשמי היא השתדלה לעזור. לקראת סוף השנה נערכו מבחני המיון וקיבלנו מכתב המודיע לנו שהיא זכאית ללמוד בכיתת מחוננים (במשך כל השבוע), באיזור מגורנו. מאז שבתי הבינה שהיא יכולה לעזוב את כיתתה רמות ה"לחץ" שלה ירדו פלאים והיא שבה להיות רגועה בבית וחברותית בבית הספר ואחר הצהריים. היא החלה ל"נצל" אישור שהיה לה מזמן להעדר משיעורי המחנכת שלה. הבעייה היא, שיועצת בית הספר בו מתקיימת כיתת המחוננים, לאחר ראיון של כ 10 דקות, חוששת לקבל לכיתה ילדה המטופלת על ידי פסיכולוגית ( אם כי התרשמה מהיותי גלוית לב). היא אמרה לגורם "מתווך" באופן לא רשמי, שהיא לא בטוחה שאנו, ההורים, נוכל לתמוך בילדה ( אני אמורה ללדת בקרוב ילד חמישי, ובעלי לא בריא לגמרי), שהיא חוששת מה יעשה לילדה "כישלון חברתי נוסף", ומה יקרה אם היא תהווה מוקד שלילי בכיתה? אני ב"לחץ" כי בכיתה כבר נעשה טקס פרידה מבתי במסיבת סוף השנה, וכיתת המחוננים נראית לי סביבה מתאימה בשבילה מבחינה אינטלקטואלית וכנראה גם חברתית. יש לנו ראיון חוזר ביום ששי הקרוב, אבל תהייה תשובה "לא רשמית" ביום ג הקרוב, לפני הראיון- האם זה אומר שהיועצת כבר קיבלה החלטה סופית? מה לדעתכם ניתן עוד לעשות? האם יש למישהוא עצה? .
