ואחרי כל הרעש והמהומה, את שכבת לידי עירומה. וראשך על חזי וידיי לך שמיכה. עינייך עוד לחות, תמיד אחרי שגומרים את בוכה. ועכשיו את נרדמת. ולרגע, את נראית מאושרת. אני מביט בך ונאנח - מתי הכל הפך להיות כל כך מסובך?
זה פשוט לא עד כדי כך מסובך. אנחנו פשוט מסבכים את הדברים. למה לא לשאול? למה לא לשאול מדוע היא לא התקשרה? למה לא לשאול למה היא בוכה? למה לא לנסות לפתור את הבעיה? למה לא תשנה דברים, כך שהיא לא תרדם בבכי... אסור לתת לה להרדם לתוך בכי. פשוט אסור.
אני הפשטתי ממך את החזייה והתחתונים ולאחר מכן:את שכבת לידי ערומה ואני רכנתי מעלייך במיטה עד שהחלפנו בינינו את נוזל האהבה בעודי לש את השדיים שלך!לאט לאט ! ושנינו גומרים ביחד!