מצב קצת שונה..
אני יודעת שאחד הדברים הקשים כחברה של חייל הוא הקשר הטלפוני הזה, שנמשך כ-10 דקות ביום במקרה הטוב. רציתי לספר על מצב קצת שונה. חבר שלי היה מ"כ וכעת מ"מ. כמ"כ הוא לא יכל לדבר איתי במשך היום, יציאות דיי גרועות (17-4) ולכן גם הרגשתי מאושרת מהקשר ובו זמנית פיספוס שאני לא יכולה באמת להתרגל אליו ולנוכחות שלו (חוץ מבסופשים, אבל זה באמת כמו טיפה בים!). לאחר מכן הגיעה תקופה דיי ארוכה בה היציאות שלו היו טובות (חמשושים או שושים) וגם הייתה לו רגילה. הספקנו המון. אין ספק ששיחה פנים אל פנים שונה לחלוטין משיחות טלפון של 10 דקות. מאוד מאוד נקשרתי אליו ותמיד היה לנו על מה לדבר. בתקופה הזו גם יכל לדבר איתי המון בטלפון. הגענו ל-800 דקות שיחה בחודש רק אחד עם השניה. הקשר הכי טוב שהיה לי. עכשיו מגיעה התקופה השלישית. תפסו קו במקום כלשהו, וגם עכשיו הוא מתמיד לטלפן אליי כל יום פעמיים שלוש. הבעיה: מרגישה שכבר אין על מה לדבר. מצד אחד מחכה מחכה מחכה שהוא יטלפן, מתה לפגוש אותו....אבל כשמגיע טלפון....שתיקה! ממש מסתכל!! לשמוע את הקול שלו, להשתוקק לראות אותו ולהמשיך את השיחה אבל מצד שני אין על מה להמשיך את השיחה. דיברנו על הכל! אפשר לומר שכבר חרשנו על שיחות טלפון. מה עושים? מישהי פעם הייתה בסיטואציה שכזו?
אני יודעת שאחד הדברים הקשים כחברה של חייל הוא הקשר הטלפוני הזה, שנמשך כ-10 דקות ביום במקרה הטוב. רציתי לספר על מצב קצת שונה. חבר שלי היה מ"כ וכעת מ"מ. כמ"כ הוא לא יכל לדבר איתי במשך היום, יציאות דיי גרועות (17-4) ולכן גם הרגשתי מאושרת מהקשר ובו זמנית פיספוס שאני לא יכולה באמת להתרגל אליו ולנוכחות שלו (חוץ מבסופשים, אבל זה באמת כמו טיפה בים!). לאחר מכן הגיעה תקופה דיי ארוכה בה היציאות שלו היו טובות (חמשושים או שושים) וגם הייתה לו רגילה. הספקנו המון. אין ספק ששיחה פנים אל פנים שונה לחלוטין משיחות טלפון של 10 דקות. מאוד מאוד נקשרתי אליו ותמיד היה לנו על מה לדבר. בתקופה הזו גם יכל לדבר איתי המון בטלפון. הגענו ל-800 דקות שיחה בחודש רק אחד עם השניה. הקשר הכי טוב שהיה לי. עכשיו מגיעה התקופה השלישית. תפסו קו במקום כלשהו, וגם עכשיו הוא מתמיד לטלפן אליי כל יום פעמיים שלוש. הבעיה: מרגישה שכבר אין על מה לדבר. מצד אחד מחכה מחכה מחכה שהוא יטלפן, מתה לפגוש אותו....אבל כשמגיע טלפון....שתיקה! ממש מסתכל!! לשמוע את הקול שלו, להשתוקק לראות אותו ולהמשיך את השיחה אבל מצד שני אין על מה להמשיך את השיחה. דיברנו על הכל! אפשר לומר שכבר חרשנו על שיחות טלפון. מה עושים? מישהי פעם הייתה בסיטואציה שכזו?
מה שעושים במקרה כזה זה פשוט מנסים לחפש כל מיני נושאים לדבר עליהם כמו- איך עבר עליך היום ואם קרה לך משהו חדש, או שתדברו על מה שאתם הולכים לעשות בסופ"ש- שזה הכי טוב!
