מצב מוזר..

The Jone

New member
מצב מוזר..

שלום כולם, אני אהיה בן 17 בקרוב והעניין הוא, איך לא, בנות. למה אני כל כך מתבייש ליצור קשרים, אפילו סתם קשרי ידידות, עם בנות? כלומר בבית ספר יש לי מספר ידידות...לא משהו רציני סתם כאלה שאומרים שלום ומדברים קצת בהפסקות מידי פעם, אבל זה הכי הרבה. למה אני מרגיש שאני אהיה ממש נבוך סתם ככה עם ידידה תבוא להיות אצלי בבית? אני לא יודע מה קורה איתי...אני מסתכל על חברים טובים שלי וממש מקנא בהם שיש להם כאלה קשרים יפים עם בנות, כלומר ממש קשרי חברות נחמדים כאלה. אני מרגיש כאילו שחצי מאוכלוסית כדור הארץ לא יכולה להתחבר איתי.
 

מוּסקט

New member
כי...

חלק מהעניין של להיות בן 17 זה להרגיש ככה. גם אלו שיש להם חברים/חברות מרגישים ככה - אבל לא יודו בכך. מדובר בתהליכים טבעיים של גיל ההתבגרות ובצורך החברתי "להתגבש" (להתנהג כמו מבוגר או בוגר) שבא בסתירה מוחלטת לפסטיבל ההורמונאלי ולחוסר יציבות במערכת. בגיל הזה קרוב לודאי תעשה את רוב השטויות שלך עליהם תספר לילדיך. יעבור לך, אני נשבעת!
 

אטיוד5

Active member
זאת בדיחה של אלהים ...

יש שייראו במצב הזה הוכחה לכך שהוא קים וגם בן-זונה, ויש שייראו במצב הזה הוכחה לכך שהוא לא קים בכלל. תשמע, לא רק המצב מוזר, לא רק אתה מוזר, גם הן מוזרות! מסתובבת פה אפילו אחת שהניק שלה היה "המוזרה". היחידה שהיתה מוכנה להודות. מגיע לה צל"ש על הכנות. אל תיקח הכל על עצמך. ואתה לא הביישן היחיד. 'סתכל סביבך. אז נכון - יש כאלו עם חברות. אבל יש גם הרבה בלי - נכון? זה לא שהם לא היו רוצים (גם אם יגידו כך). תשאל את עצמך מאיזה סוג הביישנות שלך. אם זה פחד, וזה לרוב בעצם פחד, זה פחד מסירוב. יש לנו, הגברים, בעיה גדולה לזהות מתי 'לא' הוא 'לא' ומתי 'לא' הוא 'אולי'. התשובה של הפמיניסטיות להכעיס היא שלא הוא תמיד לא. אבל עובדה שלא כך - אני, לדוגמא, עדיין לא נתקלתי מעולם בבחורה שתגיד 'כן' לאורך כל הדרך. נטעו להן בראש, המסכנות, שלהגיד 'כן' זה זול. והאמת, בדרך כלל הן לא יודעות מה הן רוצות, אז ליתר בטחון הן אומרות אולי או לא. לבחורות בעיה גדולה להגיד "כן". לא יודע מדוע, אבל זאת עובדה. אתה חיב להתחשל ולהיות מוכן לספוג אינספור "לא". שה"לא" הזה לא ידכא אותך. כדאי לדעת ש"לא" זה לפעמים אולי. זאת ההתבגרות - ללמוד את הדבר הזה. אכן, מוזרות דרכי העולם.
 

עִידן

New member
אטיוד,

לפעמים יוצאות לך הודעות פשוט מבחילות. וכשהבחור יתקל במישהי שאומרת "לא" ויחליט שזה בעצם לא כ"כ לא, מה הוא אמור לעשות? לכפות עליה את עצמו? לא לכבד את ה"לא" שלה כי הוא לא סומך עליה שתגיד מה היא רוצה? כשמישהי אומרת "לא", גם אם יש לך ספקות, ראוי שתתייחס לזה כאל "לא". מעבר להשלכות שאמורות להיות לפרשנויות שונות של "לא" על המעשים של כל מיני אנשים, זה פשוט עניין של כבוד בסיסי. לכבד את מי שאתה מדבר אתו שהוא מתכוון למה שהוא אומר לך, גם אם הוא אישה.
 

אטיוד5

Active member
בודאי שלא לכפות עצמו ...

מאיפה הגעת לכזאת מסקנה אדיוטית? מה שאני אומר הוא שכאשה אומרת לגבר "לא" הוא יכול לומר "אולי בכל זאת", או לנסות דרך אחרת אל ליבה. משום מה נשים אוהבות את זה. הן אפילו המציאו לזה שם: נחישות. נחישות עושה להן את זה. יש להן דרך נוספת לבטא את הענין הזה: "להרגיש רצויה". ומה הדרך להרגיש רצויה? אה, פשוט מאד - לומר "לא" ולראות שהוא בכל זאת ממשיך לנסות. זאת ההוכחה האולטימטיבית ל"רְצִיוּת". אם גברים היו מכבדים את ה"לא" של הנשים המין האנושי היה מזמן מפסיק להתקיים. זה בטוח. אני מסכים איתך בדבר אחד - שעצוב מאוד שזה המצב. היה הרבה יותר מלבב אם הלא היה לא והכן היה כן. לצערי עדיין לא הגענו למצב הזה.
 

adidas^

New member
לי, זה לא עושה את זה.

ואני מכירה הרבה אנשים שהביאו ילדים לעולם לא מתוך הרצון של האישה להרגיש רצויה אחרי מספר סירובים אלא בגלל אהבה והסכמה הדדית על עתידם- כך שהטיעון שלך לגבי המשך קיום המין הוא אחד המגוחכים ששמעתי מעודי. כשאני אומרת לא, אני לא מתכוונת "אוי תמשיך, אולי אני אסכים בסוף", אני מתכוונת לא, וזה "לא" מאד חד משמעי ובלתי מתפרש לשני הכיוונים. וכל המטרידים למיניהם, אגב, אטיוד- חושבים בדיוק כמוך.
 

אטיוד5

Active member
אז אולי תעני לי ...

איך זה שיש כל כך הרבה "מטרידים" (וכן, גם מטרידנים ללא מרכאות)? ולמה לא שמענו על כל כך הרבה מטרידות ומטרידניות?
 

אטיוד5

Active member
ועוד משהו ...

גם מבלי שהלכתי לחפש בגוגל אני כבר מוכן להתערב איתך שהמחרוזות "הסכמתי לו" או "נעתרתי לו" (בקונטקסט של בינו לבינה) שכיחות פי עשר מהמחרוזות "הסכמתי לה" או "נעתרתי לה".
 

צימעס

New member
אתה תולה את הא-סימטריה הזאת

בנשים, שכשהן אומרות "לא" הן מתכוונות ל"אולי"? האם משחק כזה לא יכול להתבסס על אמירת "אולי", ו "תלוי עד כמה תרשים אותי"?
 

אטיוד5

Active member
עוד דבר מעצבן שכזה ...

הגבר אמור להרשים אותך. אה, כן. הוא אמור להיות את מר-עולם השנון השרמנטי הכל-יכול האביר-על-הסוס-הסגול ורצוי שגם יהיה ליצן חצר. תגידי, הוא לא יכול להיות סתם בן-אדם נורמלי? כמוך וכמוני? מאיפה התובנה הזאת שהוא צריך "להרשים"? ולמה שאת לא תרשימי אותו? אי אפשר להתבסס רק על משיכה טבעית?
 

צימעס

New member
זה מעצבן, נכון.

אבל זה לא - "לא" הוא אף פעם לא "לא". אגב, אישית - אני נשואה לאיש נפלא, אבל די נורמלי (אה... עד כמה שניתן להגיד עינו "נורמליים"). תגיד לי, אטיוד, האם קרה לך שלא הצלחת להתקרב לבחורה משום שהיא ציפתה שתרשים אותה, ואתה לא עישת את זה? או משום שהיא אמרה לך לא, ואתה קיבלת את זה כפשוטו בעוד היא התכוונה למשהו אחר?
 

אטיוד5

Active member
קיראי היטב

לא טענתי ש"לא" הוא אף פעם לא "לא". להיפך אפילו - הנה מה שכתבתי: " בעיה גדולה לזהות מתי 'לא' הוא 'לא' ומתי 'לא' הוא 'אולי' " ומפה ניתן להסיק שלפעמים ה'לא' הוא 'לא' ולפעמים לא. ולשאלתך - אני חושב שזה קורה לי כל הזמן. זה בדיוק שהיא מצפה שארשים, אבל חלק מהסיבה שלא נוצרת כימיה היא בפרוש שאני לא מרשים (בדווקאות). למשל, הסתכלי בכל פינות הייעוץ להולכים לדייטים (או לראיונות עבודה) - "בוא במיטבך", "תדפוק הופעה" וכו' - מה זה אם לא נסיון להרשים? אם קרה שאמרו לי "לא" ולא התכוונו לכך - כן קרה, כמו שכתבתי עדיין לא נתקלתי מעולם ב"כן" לאורך כל הדרך. מעבר לזה - יכול להיות שפיספסתי הרבה הזדמנויות לקשרים נפלאים רק בגלל אותו ה"לא" שלא עירערתי עליו ברוב טמבליותי.
 

אטיוד5

Active member
ואחרון חביב

כן, ילדים באים לעולם כתוצאה מאהבה והסכמה הדדית. נאמר, רק נאמר, שזה נכון בימינו בחברות מערביות. תגידי, את יודעת שברוב ההסטוריה אנשים בכלל לא התחתנו מתוך אהבה? על מוסד השידוך שמעת פעם? על קניית כלה מאביה שמעת? ובימינו - את יכולה להגיד בבטחון שכל החתונות שנכחת בהן ניבנו על סמך אהבה? בהודעה הראשית פה לא מדובר על הקמת משפחה. כולה מדובר פה על חברות. וכמובן, אחרון חביב - כבר כמה פעמים אמרת "כן", ועוד יותר מכך - כבר כמה פעמים ביקשת "כן". הדדיות, אדידס, היא לא הצד החזק של מצב בינו לבינה העכשוי. לצערי.
 

עִידן

New member
אתה עכשיו מזכיר לי

שפעם אחת אמרתי למישהו "לא" כי פשוט לא הייתי מעוניינת. נהיינו חברים טובים עם הזמן, ובשלב מסוים התחלתי לרצות אותו, הוא שוב דיבר על זה, ואמרתי "כן". ממש לא חיכיתי שהוא ימשיך (להפך, קיוויתי שהוא סוף סוף יעזוב את זה כבר) או שיראה נחישות או יוכיח שהוא רוצה אותי. (האמת? היה אפילו יותר טוב אם לא הייתי משנה את דעתי. זה היה בהחלט קשר מיותר) מה שנאי מתכוונת להגיד הוא שאפשר לשנות דיעה לא כחלק ממשחק, אלא פשוט כי שינינו את דעתנו.
 

אטיוד5

Active member
טוב, אז יש לי שתי שאלות ...

1) תארי לך שבשלב שרצית אותו הוא היה מסתפק ב"לא" הראשון שלך. הרי זה מה שאתן מציעות, לא? אומרים לך "לא" - קבל אותו ושתוק לעולמים. 2) כשרצית אותו - מדוע *הוא* שוב דיבר על זה? מדוע לא התחלת איתו *את*? סמכת על זה שהוא יהיה ה"גבר" ו"יטריד" אותך?
 

עִידן

New member
1.

יש הבדל בין לחזור ו"להטריד" לבין לנסות שוב. כשאתה שואל פעמיים, נגיד, זאת לא הטרדה. כשאתה שואל אפילו יותר, אחרי שנשארת בקשר עם אותה בחורה ואתה מניח שמשהו השתנה, זאת לא הטרדה. לעומת זאת - כשאתה חוזר על ההצעה שוב ושוב, זה כבר מעיק. 2. הוא העלה את הנושא מדי פעם, גם שלא רציתי (ניסה להבין למה או משהו כזה). כשכבר רציתי, זה היה אחרי איזו פגישה בינינו, והוא כבר העלה את הנושא. אבל בלי קשר, אני באמת חושבת שברוב הקשרים שהייתי בהם לא יזמתי, לפעמים כי זה לא היה לי מספיק חשוב, ולפעמים כי פחדתי מדחייה, לא כי סברתי שהגבר הוא זה שצריך ליזום.
 

צימעס

New member
לגבי היוזמה -

אלה ואלה מפחדים מדחיה, ולכן לא תמיד יוזמים. בד"כ הגברים ממצמצים קודם
 

אטיוד5

Active member
בעיות בספירה

אמנם למדתי לספור אך אני עדיין מתקשה להבדיל בין "אפילו יותר מפעמיים" לבין "שוב ושוב". כמה זה "יותר מפעמיים" ? זה שלש פעמים? עשר פעמים? שבע עשרה וחצי פעמים? זה יותר או פחות מ"שוב ושוב"? הטרדה זה כשאת לא רוצה. ואם אמרת פעם אחת "לא" הרי לשיטתך זה "לא, אני לא רוצה" וזהו. איך הוא אמור לדעת אם הוא נודניק או מטריד או דווקא רצוי אם לא אמרת לו. והנה את מעידה על עצמך שלא אמרת לו. כלומר, הבחור היה מטריד. אפשר היה לקחת אותו למשטרה בעוון הטרדה. ומה היה לו במקרה כזה לומר לזכותו? בקיצור - את מבינה את גודל האבסורד, אני מקווה. הלאה, את מעידה שברוב המקרים לא יזמת. וזה בדיוק מה שאני אומר - אין יחסי הדדיות וסימטריה בינו לבינה. לצערי. ועכשיו, צאי וחישבי - אם אפילו את, סופר-פמיניסטית שכמותך, מותירה לגבר ליזום "ברוב הקשרים", אז מה עם שאר הנשים? ומדוע לא יזמת גם כאשר היה לך חשוב - כי פחדת מדחיה, כדברייך. אם לך כאישה יש פחד ליזום כאשר רוב הגברים מאוד ישמחו להגיד לך כן, אז תארי לך איזה מורא גדול נופל על בן ה-17, באשר רוב הנשים אומרות לא.
 

עִידן

New member
חשוב לי להבהיר נקודה חשובה

החיים, תודה לאל, הם לא מתמטיקה. יש במערכות יחסים אנושיות קצת יותר מחישובים ונוסחות. אם אני בקשר ידידותי עם בחור מסוים, הוא יכולהיות ער ליחס שלי אליו. בהחלט אפשרי שבמהלך הקשר שלנו, גם אחרי שאמרתי לו "לא", הוא ירגיש לפי התגובות שלי אליו שאולי משהו השתנה. אם אמרתי פעם אחת "לא", זה אכן "אני לא רוצה", ובהחלט לא "אני משחקת ורוצה שתרשים אותי", לעומת זאת, מותר לי לשנות את דעתי, ומותר למי שמעוניין בי לנסות שוב אם נראה לו שמשהו השתנה (במיוחד אם הוא נשאר אתי בקשר ושם לב לשינויים ביחס שלי כלפיו, נגיד). אני לא מבינה איך אתה מסיק מההתנהגות הפרטית שלי ליחסים בינו לבין בינה אצל כל בני האדם. הסברתי לך - לא נמנעתי מליזום כי אני אישה, אלא כפחדתי, בדיוק כמו שגברים מסוימים מפחדים. הייתה פעם אחת שהייתי בטוחה שאני מעוניינת, ואני לא יכולה להגיד באופן חד משמעי שיזמתי, אבל גם לא יכולה להגיד שלא, בטח לא פחות ממי שהייתי מעוניינת בו. למה אתה חושב שלי, כאישה, רוב הגברים יגידו "כן"? ואפילו אם זה היה נכון - כשרוצים להחיל אם מישהו תמיד מפחדים שהוא לא ירצה. כנראה כשלא רוצים מספיק, לא מתגברים על הפחד.
 
למעלה