שוב ...
לא אומר שהתכוונה ל"לא". כשאמרה את ה"לא" סביר מאוד להניח שאכן לא רצתה. ורק אח"כ התרצתה. כל מה שאני אומר הוא שאין לקחת "לא" כעובדה מוגמרת. נכון, כך בכל תחום בחיים. רק מה, זה נפוץ מאוד ביחסי בינו לבינה. לא סתם נכתב השיר ההוא שהס מהזכיר את שמו. ולא סתם הוא מוקצה משידורי הרדיו. יש דברים בגו. מעבר לזה, שלא כמו עידן שתמיד-תמיד אומרת מה שהיא מתכוונת אליו, ושבדיוק-בדיוק יודעת מה היא רוצה כל הזמן, יש גם את אלו שעושות מזה משחק. משחקות אותה קשה להשגה. מסיבות שונות. למשל, משום שתקעו להן בראש ש"כן" מיידי הוא זול. או שהן בוחנות נחישות (ההסברים הביולוגיים ידועים). או משחקות לשם הכיף של משחק הפלירטוט. או גרוע מזה, נהנות מטיזינג. מה, חסרות סיבות להגיד לא ולהתכוון לאולי? "שיתאמץ, מה יש?" - משפט מוכר לך?