מצב חברתי רע

[כוכבה14]

מצב חברתי רע

אני מרגישה שאין לי חברות כל אחד עסוק בעינינים שלו החברות שלי ממש לא טיפוסים פתוחים ולא מספרות חוויות והם גם קמצניות , ולא אוהבות להנות ולבלות .... אני בת 28 החבר רוב הזמן בעבודה לא יוצא לנו הרבה לצאת ממש משעמם לי ומתחילה לחשוב ולהיכנס לדיכאון,,, לא מוצאת תעסוקה , לא עובדת - עזבתי את העבודה ולומדת כרגע , מרגישה שהתחום החברתי ממש רע אצלי רוב הזמן אני בבית עושה עבודות בית ... חשבתי על להתחתן ולעשות ילדים אבל בכל זאת מרגישה שהזמן עוד לא הגיע וזה עדיין לא פותר את הבעיה מרגישה נחותה חברתית מה עליי לעשות ? זה לא שמשעמם לי אני מוצאת מה לעשות בבית אבל מרגישה שאין לי התלהבות וריגושים והזמן סתם מתבזבז לי על שטויות אולי יש לכם רעיונות מה עליי לעשות?

 

[פנתרית סגולה]

גם אני בד"כ לא עושה כלום

אין לי חברות מתאימות. הכרתי 2 גברים לאחרונה באינטרנט. האחד לא מתאים, את השני אינני ממהרת לפגוש אם כי לפי אופן דיבורו בטלפון הוא חביב ופתוח. דיברנו על פגישה והענין קצת נתקע בגלל בעיות 'טכניות": מתי, בעיקר. (הוא עובד עד הערב). להרגשתי דנו בצד הטכני יותר מדי. האמת, המחשבה על קשר עם גבר די מלחיצה אותי. אתמול הייתי בטיול וכרגיל לא דיברתי עם אנשים, ואנשים לא דיברו איתי. אשה שישבה לידי העדיפה לדבר עם מישהי מהצד השני של המעבר, וכל הזמן הפנתה לי את הגב. אשה שדיברה איתי כשרק הגעתי לתחנת האוטובוס נתגלתה בהמשך כסגורה מאד, ולא חביבה. דוקא כסף לקפה היא הילוותה לי. ולא לקחה חזרה וגם סירבה כשאח"כ רציתי להזמין אותה למה שהיא רוצה. אז בזאת היא גילתה נדיבות יפה. אבל בשיחה - לא. להיום קבעתי לי שייט בים, ובבוקר התקשרתי וביטלתי. הרגשתי בנושא כל כך מתוחה וריקה. לבוא לבד, כל הדרך באוטובוסים להרצליה, ולחזור לבד, ובשביל מה - להיות עם אנשים שלא מכירה . אין לי מה לעשות. לא עובדת (בפעמים היחידות שקיבלתי עבודה בתרגום טקסטים, לא חזרו אליי). אין מסגרת. אז אני ישנה המון בבית, ומתעוררת מהחלומות בהרגשה רעה. אני זקוקה לאנשים חביבים ופתוחים וזורמים ומתענינים בסביבה ובי, ושמחים במתנות הקטנות שאתן להם (אשמיע מוסיקה, אראה אלבומי ציור ורפרודוקציות, אביא לבתי קפה וחנויות נאות בעיר). מבקרת עכשיו בארץ בת דוד שלי שהיא בדיוק כזאת,והבילוי שלי איתה נעים לשתינו, אבל היא לתקופה קצרה בארץ, ורוב הזמן לא אתי, ועוד מעט תעזוב.

 

[פנתרית סגולה]

תודה ליצ'י שיש איפה לשפוך את הלב.

 

[קופיפה טובעת]

תחושת השעמום שהופכת לדכאון מוכרת לי היטב

זו הסיבה שאני משתדלת לצאת כמעט כל שישי, מנסיון עבר של דכאונות בסופ"שים, אני שורפת כמה שיותר מזמני. לגבי החברות שלך, ניסית לדבר איתן ולמצוא משהו משותף שאתן כן יכולות לעשות ולהנות? זה לא חייב להיות משהו בזבזני. מה עם תחביבים? יש לך משהו שאת אוהבת לעשות? את לא חייבת להיות תלויה רק בחברות...

 

[giorno231]

יכול להיות שזאת תקופה כזאת? יש חודשים חלשים

בחיים. אגב, אולי יש לזה באמת קשר לחבר ואז יש צורך בשינוי? לפעמים שינוי משמעותי כמו זה, יכול להועיל בתחומים שלא חשבת עליהם אף פעם.

 

[Lichy87]

באמת יכול להיות שזו תקופה

מה קורה בלימודים? לא מצליחה להתחבר שם לאנשים?

 

[כוכבה14]

אני לומדת עם חברה ותיקה

אבל בכל זאת לא ממש הצלחתי להתחבר שם לאנשים נוספים בקורס יכול להיות שזה באמת תקופה ואני מאמינה שאם אתחיל איזשהוא תעסוקה נוספת אז אכיר אולי כי סהכ אני מאוד חברותית וקצת ביישנית פשוט מרגישה שאין משהו כיפי בחיים אין לי התלהבות תודה על התגובות בכל מקרה ושיהיה לכולם גמר חתימה טובה וצום קל.......

 

[ביזנטית]

../images/Emo183.gif

אם יש לך בעיה שהיא אישית שלך, ילדים לא יפתרו לך אותה, דוגמא לזה שילדים לא פותרים מצוקה אישית אפשר עוד לראות בכתביה של בטי פרידן "The Feminine Mystique" (המסתורין הנשי או משהו כזה)